תג: ‘תערוכה’
מחר ומחרתיים יצאת לדרך תערוכת הבירה השנתית : BEERS 2012
תערוכת הבירה של ישראל – הינה האירוע השנתי הגדול והמרכזי של ענף הבירה שמרכז אליו את כל מקצועני וחובבי הבירה תחת קורת היכל נוקיה בת"א.
במסגרת התערוכה יוצגו מותגי בירה רבים ומגוונים מכל העולם לצד בירות בוטיק מקומיות כחול לבן, בניהן בירות של מבשלות שעושות את צעדיהן הראשונים ולהן זו הופעה ראשונה.
התערוכה תחשוף את ההתפתחות העצומה של ענף הבירות הישראלי. היבואנים ומבשלות הבוטיק ישיקו בירות חדשות שחלקן אף בושלו במיוחד לתערוכה. מהפכת הבירה כבר כאן והיא תוססת במלוא הקצף!
התערוכה תוקדש ביומה הראשון לקהל מקצועי מתחום הברים והמסעדות שהוא הקהל החשוב והמשפיע ביותר. ביום השני תיפתח התערוכה לקהל הרחב להם תינתן הזדמנות מיוחדת לטעימות בירה מסוגים שונים, וכמובן אפשרות לקניית בקבוקים הביתה ישירות מהמבשלות והיבואנים במחירים מיוחדים!
התערוכה תתקיים בתאריכים 11-10 בינואר, ימים ג’-ד’, בין השעות 16:00 – 23:00.
יום ג’ – לקהל מקצועי בלבד
יום ד’ – לקהל הרחב. מחיר כניסה: 50 ₪ שכוללים 5 קופוני טעימה + כוס זכוכית.
אגב, אם אתם מעוניינים לקבל כרטיס כניסה חינם (טעימות הן בתשלום) אתם מוזמנים להדפיס את ההזמנה משמאל, ולבוא עמה לקופות.
תהנו!
גל
תערוכת בירה 2011 נערכת השנה לראשונה בהיכל נוקיה, ובתור חובב בירה ידוע, ידעתי שכדאי להגיע לשם. התערוכה מחולקת ליומיים : רביעי – לקהל המקצועי (בלוגרים,עיתונאים,בעלי פאבים, מסעדנים וכו’) וחמישי – לקהל הרחב.
מבשלות בירה צצות בארצנו כפטריות. מבשלים ביתיים, מבשלות בינוניות ואף מבשלות חדשות בעלות כושר יצור מכובד. בנוסף על ההיצע מן היבוא, שהולך וגדל מיום ליום, יש כאן המון בירה שכדאי לגלות. אין כמו תערוכה המאגדת יחדיו מבשלות בוטיק רבות בכדי לטעום מן התוצרת המעניינת שלהן – ויש מה לטעום.
בתערוכה ממוקמים דוכנים רבים המציעים טעימות, כמו כן דוכני אביזרים לחובבי הבירה (כוסות,מגבות,חולצות,ושאר מרצ’נדייס) , וכן ציוד להכנת בירה ביתית.
ובכן,הגעתי להיכל נוקיה במטרה לטעום בירות חדשות שטרם יצא לי לגלות. המבחר היה עצום, וקצרה היריעה מלטעום ולספר על כולן (זה גם יהיה די מייגע לכם הקוראים) , לכן אנסה להתמקד בכמה דוכנים שהיו מעניינים או שאהבתי את תוצרתם. כמובן, הכל אישי, וכל אחד וטעמו.
בירה חביבה ראשונה שטעמתי היא California Steam Ale של מבשלת העץ הבודד. מדובר מבשבלה מגוש עציון שהוקמה על ידי שני חברה אנגלוסקסים. אמריקאי וסקוטי. הבירה מאוד נעימה, בצבע הנחושת עם מרירות נעימה, ורמזים לעישון.
בירה נוספת מעושנת שהתחברתי אליה היא German RaucherBier של מבשלת ISRA_ALE. בירה בחוזק 5.5%, עם טעמים בולטים של עשן (שלנקרלה בקטנה) שתלך נהדר עם בשר מעושן, וגם עם פיצה. שווה טעימה.
המשכתי ופגשתי בדוכן “גולדה” את ידידי ניר דגן. בעבר כבר טעמנו כמה וכמה יצירות שלו, והפעם היו גמה טעמים חדשים שרציתי לנסות. התחלתי עם Cascadian Brown . אייל בחוזק 7.2%, עשיר בכשות אמריקאית, מריר וחביב מאוד.
המשכתי עם ה IPA, גם היא בחוזק 7.2%, מרירה יותר כראוי ל IPA ומתובלת יותר. אהבתי אותה יותר. לסיום ניסיתי את ה Royal Oak שהינו אייל אדמדם המיושן עם שבבי עץ אלון, אותה חיבבתי מאוד. טעמי העץ, (הבירה יושנה כשבועיים עם השבבים), הזכירו לי ויסקי מיושן, ומאוד התחברתי לטעמים. מומלץ.
סיימתי עם בירה מתובלת בתבלין JERK (דפנה,טימין,פלפל אנגלי ושום), כאן כבר יש סערת טעמים מאוד חריפה, קצת קשה לשתייה נטו, ותלך מצוין עם מאכלי בשר.
הדוכן הבא שעניין אותי היה דוכן מבשלת “רונן”. שמעתי עליה לא מעט, ורציתי לנסות את בירת “החיטה המחוצפת”. אכן מדובר באחלה של וויצן,פירותיף עם רמזים בננה,פרי הדר ותבלינים. לא פלא שזכתה במקום השני בתחרות השנה. יפה מאוד.
הבא בתור מבשלת שמולץ, קשה לפספס את שמואל עם הזקן שלו. טעמתי שלוש בירות מביתץ מדרשו :
חיטה, שהיתה חביבה אבל מאוד נייטרלית , פחות מתובלת ופירותית מאלו שטעמתי קודם לכן, ופחות התחברתי אליה.
Tripel – בירה בסגנון בלגי. חזקה מתקתקה, פירותית ומתובלת כפי שצריך. שירה מאוד, הרבה בננה, קרמל, מצויינת.
Espersso – תחשבו על בירה, ואספרסו. שלבו את שניהם. מה קיבלתם? בירה אספרסו. מאוד מיוחדת, מרירה, טעמי קפה בולטים. שמולץ משתמשים בפולי קפה מסוג “אתיופיה” במהלך הבישול. לא בירה ליום יום, אבל ממש מרעננת בנוף המקומי. אהבתי.
הביקור הבא היה מתוכנן מראש. מבשלת FUSH FUSH של האחים רוזנבלט. שני חבר’ה עם אהבה לאלכוהול, עם תשוקה לזיקוק,ישון,בקבוק,הפקת יין. כל מה שזז, וניתןלהכין ממנו משקאות אלכוהולים – סמכו עליהם- הם כבר ינסו וייצרו משקה טעים ואיכותי. היה כיף לפגוש את נמרוד שנית, וציפיתי לטעום את הבירות שלהם.
אהבתי את בירת החיטה, המיושהת שלהם (חודשיים), כמו כן את ה RED ALE, אבל גולת הכותרת היתה בירת המרווה. כן, אתם קוראים נכון. מרווה. מדובר על מתכון מהמאה ה 18 ובו מחליפים את הכשות במרווה. (מידע מפורט על כף בפוסט שכתבו השניים בבלוג שלהם). מה אומר?מדובר בבירה מאוד מאוד מיוחדת, המרווה נותנת מימד חדש והסיומת ממש נעימה, ולא שגרתית. כל הכבוד.
לסיום הכין לי נמרוד קוקטייל המבוסס על רום ובירת ג’ינג’ר (כן!), שנקרא Dark N Stormy, שהיה מאוד מעניין. שגרתיים? החברה האלו לא מכירים את המילה.
הסתובבתי עוד לא מעט בתערוכה, וטעמתי מכל הבא ליד, אבל קצרה היריעה. אני מציע לכל חובב בירה באשר הוא, פשוט להגיע. זו הזדמנות חד פעמית לדגום הרבה סוגי בירה מעניינים, תחת קורת גג אחת. חובה!
שמחתי גם לפגוש ידידים רבים מתחום הבירה והאלכוהול, וגם להכיר חברה חדשים. תענוג!
להתראות בשנה הבאה.
גל
לפני כשבועיים נערכה תערוכת סומלייה 2010 בהיכל התרבות. מדובר בארוע מס’ 1 לחובבי היין באשר הם. על כך בפוסט נפרד כמובן. לאחר ביקור של כשעתיים במהלכו שתיתי לא מעט יינות, חלקם נחמדים, חלקם מצויינים, וחלקם אני כבר לא זוכר, הייתי איך לומר, זקוק למנוחה לפני הנסיעה הביתה. ככה בכדי לנסוע בקו ישר. חשבתי על כמה אופציות ובעודני משוטט ברחוב מרמורק, נזכרתי במקום שבו עוד לא ביקרתי ועליו המליץ לי כפיר כבר לפני כמה שבועות : פיצה פיליפ. חשבתי שפיצה, וקצת קולה יעזרו לי להתמודד עם האלכוהול, ומה טוב יותר ממקום ששמעתי בשבחו כל כך הרבה.
הפיצריה של פיליפ (במלרע!), שוכנת בפינת הרחובות אבן גבירול ומרמורק , ממש מרחק צעידה מתיאטרון הבימה והיכל התרבות. אז מה, פיצה של אופה צרפתי? זהו , שכן.
פיליפ, בחור צרפתי מהאלפים (כך מעיד התפריט), למד את רזי הכנת הפיצה, הבצק וההתפחה משף איטלקי, נדלק והחל להכין את המאכל האיטלקי המעולה הזה בעצמו, בהצטיינות יתרה לא פחות. מדובר אכן על בחור חביב מאוד, וביושבי על הבאר, החלפתי איתו לא מעט מילים, על המקום, על הפיצה וכמובן על יינות איטלקים שהוא מאוד אוהב, כמובן.
המקום עצנו מציע מקומות ישיבה כמסעדה, הן בחוץ על המדרכה המקורה, והן בפנים. כמו כן, יש שירות משלוחים (כמה חבל שאני כבר אינני תל אביבי!). מבחינת תפריט הפיצה, לא מפתיע שהוא עשיר ביותר ומכיל פיצות כיד דמיונכם. החל במרגריטה הפשוטה והבנאלית דרך, ארבע גבינות, יוונית, וכלה בפיצות מעניינות יותר כמו אווז, שפקטקולו (שאכלתי) ואפילו פיצה מתוקה בשם : הכל דבש (Chevre et mielle) – שכוללת מוצרלה,גבינת עיזים פקאנים ודבש. מאמה מייה. איזה יופי!
אני שהייתי די נעול על פיצת האווז מהמלצות של חברים, שאלתי את פיליפ עצמו, מה מומלץ היום? והוא ענה ללא הרהור : לך על השפקטקולו (Specktakulo). מי אני שאסרב לגאון הצרפתי? מה אומר לכם? לא התחרטתי לדקה. מדובר בפיצה שכוללת שינקן,עבניות,גורגנזולה,פורטובלו, גבינת מוצרלה, ושפק (בשר חזיר בשמו הגרמני). שילוב לא רע. כאמור, ישבתי על הבאר, מקום מעולה בכדי לראות את תהליך הכנת הפיצה, מאוד ציורי. רידוד, העפת הבצק למעלה כדרכם של אופים איטלקים, ומייד לתנור לבנים, שסובב על צירו.
אחרי כמה דקות שיחה נעימה עם פיליפ, הפיצה היתה מוכנה, וזכיתי לכמה דקות של אושר עילאי, באכילת אחת הפיצות היותר טובות שתוכלו להשיג בתל אביב. יצירת אמנות. כל מילה מיותרת. התמונה תעיד.
הבצק היה דק ופריך, התוספות נדיבות, המוצרלה כהלכה, והכל הצטרף לכדי מכלול מושלם. אלוהי. (וגם המחיר : 50 ש”ל היה סביר ביותר לכמות התוספות).
אחלה של מקום, או יותר נכון, מקדש לחובבי הפיצה, ולמכור פיצה שכמותי – מדובר בחוויה מזככת.
מומלץ.
בתיאבון!