הפיד שלנו – הרשמו
שיתופי פעולה
תג: ‘מסעדה’
אני אוהב אוכל לבנוני. המטבח הלבנוני הוא מטבח מצוין, ולמדתי להעריך אותו לאחר שטעמתי בכמה הזדמניות אוכל לבנוני אסלי מקורי , פשוט וטוב. נכון,אין לי במשפחה שורשים לבנונים או מזרחיים כלשהם (אשכנזי מארבעה צדדים כל אחד ממדינה אחרת) אבל, בואו נגיד שאני יודע על מה אני מדבר (אלו שמכירים אותי טוב ,יבינו).
אחרי הארוחה המאכזבת ב”אלומה” עליה כתבתי בפוסט הקודם, החלטנו לשנות אווירה, לוותר על הפוזה של “ביסטרו” גלילי או אחר, ופשוט ללכת על המקור. כפיר, שאמו גרה באיזור שלומי, סיפר לי על המקום בביקורו בצימר ביום שאחרי ערב החג, וכשישבנו על המרפסת ולגמנו קצת יין של ססלוב בליווי עוגיות מרוקאיות מעולות שעשתה סבתו, הציע לי לבקר שם. “זה מקום פשוט וטוב, עם חומוס מצוין,סלטים טריים, ובשר שתאהב, והכל ממש לא יקר”.
לפיכך, אחרי בילוי בראש הנקרה עם הג’וניור,נסענו לשלומי מרחק עשר דקות בלבד, ומצאנו את המקום: מדובר במבנה פשוט במרכז שלומי,ליד איזור תעשייה ומוסכים, שכבר מהכביש ניתן היה לראות כי תור משתרך שם ליד הדלת. השעה היתה כמעט 15:00 ותור. מעניין.
המלצרית הסבירה לנו את הדיל: 75תמורת ש”ח לאדם, בשבת (באמצע השבוע משהו כמו 60) נקבל סלטים ,חומוסים,קנקן שתיה,פיתות וכל טוב. צריך לבחור שתי מנות בשריות מתוך מבחר לא קטן של מנות לבנוניות-מזרחיות שנשמעו מעולה.
התחלנו עם הסלטים:
מדובר כאמור במתקפת סלטים טריים:
טאבולה: איך אפשר בלי. המזהה האולטימטיבי של האוכל הלבנוני. הסלט היה טרי,מתובל כהלכה,לימוני ופשוט נהדר. מבחן הטאבולה עבר בהצלחה!
סלט פטוש - (קרוטונים לבנונים אם תרצו) – גם כן טרי טעים ומתובל כהלכה.
סלט עלי מנגולד עם גרעיני רימון טריים – שילוב מנצח של טעם מתקתק וחמיצות של לימונים. שילוב צבעים פשוט מהמם ביופיו. אשתי אהבה אותו מכולם.
סלט ירקות מתובל בזעתר ותבלינים נוספים,בצל ופלפל – הזעתר היה טרי, ונתן אופי מעניין למנה.
שני סלטי חומוס, אחד עם גרגירים שלמים, והשני טחון גס ומתובל. לא זיהיתי בדיוק את תערובת התבלינים,אבל זהו החמוס הטוב שאכלתי לאחרונה. לימוני,מתובל,טרי. תענוג. (ואני לא איש של חומוס).
את החומוסים לוותה פינכה של סלט פלפלים פיקנטי מצוין.
עיקריות
מאחר שהיינו חמושים בג’וניור, בחרנו במנת שניצל אחת, בליווי תוספות של אורז ומגדרה, שתיהן טובות מאוד. השניצל היה שניצל. חביב, ונטרף כולו.
אני בחרתי במנה מעניינת יותר : מדפונה עוף:
מדובר בעוף שלם ממולא באורז או בירקות בתוספת עשבי תיבול, עטוף בנייר כסף.את העוף טומנים באדמה עם גחלים, ומעליו מקימים מדורה כאשר העוף מתבשל לאיטו במשך מספר שעות.לבסוף מתקבל מעדן רך ומלא טעמים להנאת הסועדים. במדפונה שלי היו גם חתיכות של כבש שנתנו ארומה מדהימה לתבשיל. זו היתה מנה לא פחות ממעולה, פשוט המטבח הערבי במיטבו. נהדר.
המנות היו נדיבות, ואנחנו אכלנו ושבענו בגדול. הגיע הזמן לקינוח הקלאסי: קפה ובקלאווה, שהיה מריר עם הל, כמו שאני אוהב ומתוק, בדמות בקלאווה טרייה,מדיפת ניחוח קינמון. פשוט וטעים.
סיכום:
מדובר במסעדה מצוינת,ללא יומרות. אוכל לבנוני פשוט טעים וטוב, במחיר סביר, שירות נעים. פשטות ללא יומרות. אוטנטיות. וזה, כל הקסם. לא מקום רומנטי לערב בלתי נשכח, אבל בהחלט מומלץ בחום לכל מי שעובר באיזור. הרבה מעבר ל”חומוס צ’יפס ,סלט” סתמית של תחנת דלק.
פשוט שווה.
בתאבון!
כבכול יום שישי אחד החברים גרר אותי לארוחת צהריים.
קבענו להיפגש בהרצלייה פיתוח ושם לקבוע מה אוכלים.
המסעדה האהובה על החבר שלי היא הטפאו, מכיוון שהיה סגור ולא היה לנו הרבה אופציות החלטנו ללכת על העסקית של הבלק-סטיר.
למי שלא מכיר, הבלק-סטיר היא מסעדת בשרים, מקורה בראש פינה ויש סניף בהרצלייה פיתוח.
החלטנו ללכת על ארוחה עסקית זוגית שכוללת מנה ראשונה לכל אחד, מנה עיקרית של סטייק 300 גרם לפי בחירה: אנטריקוט, ראמפ או סירליון, שתייה ומנה אחרונה אחת.
את השתייה שדרגנו לכוס יין הבית – מרלו של רקאנטי, בהחלט יין חביב ופירותי.
למנה ראשונה לקחנו סלט ירוק, מבחר עלים ירוקים, עגבניות שרי, שקדים ואגוזים למיניהם ותפוח עץ, האמת שהסלט לא עשה לי את זה.
ביקשנו גם לחם הבית, מכיוון שהלחם לא הגיע אחרי רבע שעה החלטנו לבטל, אחראי המשמרת נורא התנצל ובכל זאת הביא לנו את הלחם ללא חיוב. הלחם שלעצמו גם אינו מיוחד, מגיע עם חמאה וממרח פסטו.
למנה עיקרית לקחנו כל אחד סטייק אנטריקוט, יש לציין שהסטייק הגיע בול במידה הרצויה, הבשר היה מיושן במידה מספקת. הסטייק מגיע ללא כל רוטב וזה בסדר, צריך לאכול את הבשר. לי אישית היה חסר פלפל שחור גרוס, היו שם מלחיות פשוטות.
לצד הבשר הוגשה חלת בצל וגם צ'יפס. חלת הבצל הייתה בסדר, הצ'יפס היה בינוני.
כל המנה מוגשת על פלטה חמה, וזה החלק הכי טוב, האוכל נשאר חם לכל אורך הארוחה, בהחלט שינוי מרענן.
למנה אחרונה לקחנו "קסטת חלבה" , זה מעין גלידה שמוגשת בין חלבה מסולסלת, מנה גדולה ונהדרת. מי שאוהב חלבה וגלידה יתענג על המנה הזאת.
לסיכום:
בשר איכותי, מסביב קצת פחות.
המקום – עיצוב פשוט אך מסודר
שירות – טוב מאוד
מחירים – ארוחה עסקית זוגית עם שדרוג לכוס יין תעלה לכם 216 שקלים לזוג.
ציון סופי – 7 מתוך 10. בהתחשבות בעובדה שזו ארוחה עסקית.
אם אתם כמה גברים שבא לכם לאכול סטייק, ולא להוציא 150 שח לבנאדם, הבלק-סטיר זו בהחלט אופציה ראויה.
אצלנו בחברה הארוחות משולמות על ידי תנביס, והתקציב מתאפס פעם בחודש, כך שכל שקל שלא נוצל יורד לטמיון. על כן עשינו לנו מנהג – פעם בחודש מתפנקים בארוחה שמחסלת את כל הסכום. הפעם נשאר לכל אחד מעט יותר ממאה שקלים. בירור קצר באתר של תנביס העלה את הבחירה הברורה מאליה – שגב! (ארוחה עסקית אצל שגב עולה 115 שקלים, ועם ההנחה של תנביס מדובר במאה עגול. לעומת המחיר המלא והמפולפל, זוהי מציאה של ממש).
שתי המסעדות של שגב מעוצבות ברוח תל אביב הישנה. יש כאלו שאוהבים את העיצוב, אני אישית מעט פחות – קודם כל כי זה מעט מוגזם, שנית כי זה מרגיש לי כמו המלונות בוגאס (ניו יורק/ונציה/פאריס מפלסטיק) ושלישית – אם אתה כל כך אוהב את נווה צדק, איך זה שמסעדה אחת שלך בהרצליה והשניה ברמת החיל?
אחרי הרטינה הקבועה שלי לגבי העיצוב, נתפנה אל האוכל. האוכל בשגב טוב בהרבה מהאוכל בשגב אקספרס. משגב אקספרס אני תמיד יוצא עם תחושה כלשהי של החמצה, כאילו הצורה שם חשובה הרבה יותר מהתוכן. בשגב, לעומת זאת, הצורה אמנם בקדמת הבמה, אבל גם התוכן (כלומר, הטעם) מככב.
מיד כשהגענו נמזגו לנו מים מתובלים בלואיזה, והגיעה סלסלת לחמים טריים וטעימים (סלסלה נוספת הגיעה כשביקשנו, ללא תשלום). מבין ארבעתנו, שניים הזמינו סביצ'ה סלמון ושניים ניוקי עם בשר סרטנים כחולים. מנת הניוקי מצויינת אך כבדה מאוד, ולכן לא הזמנתי אותה (אבל המלצתי עליה לאחרים) – מדובר במנה גדולה יחסית לראשונה, וכוללת ניוקי עם בשר סרטנים וקערת סלט עגבניות שרי. השילוב בין החלק החם לקר מהווה חלק חשוב במנה והיא מהנה מאוד. הסביצ'ה היה מצויין גם כן, עם קוויאר ירוק מלמעלה שהוסיף מרקם מעניין לכל המנה. ההגשה, כרגיל אצל שגב, דרמטית מאוד – צלחת ארוכה מאוד, ועליה פס סביצ'ה לכל אורכה. כל כך ארוכה, שהיא נוגעת בצלחת הארוכה של שכנך לשולחן וכל העסק מתחיל להיות קצת לא נוח…
לעקריות נבחרו סטייק אנטריקוט (בתוספת של 20 שקלים לעסקית), פילה ברווז, סטייק יען בגריל וסטייק יען טנדורי ופילה ברווז (מהספיישלים). הסטייק הגיע ונראה מפואר, ולפי הנהמות מכיוון זה שבלס אותו, היה שווה את התוספת. את מנת הברווז אני מכיר מביקור קודם שלי במסעדה – ההגשה שלו מעט מצוייצת לטעמי – עם קונסטרוקציה שלמה המדמה מדורה, וגלילי פירה המעוצבים כבולי עץ קטנים בתוכה. מנה טעימה בהחלט, למרות שבזמנו היתה לי מעט כבדה. היענים היו טעימים מאוד שניהם ועשויים היטב, למרות שלא היה משהו מיוחד לומר על המנות.
לסיום, "שגב שלח לנו קינוח" (למרות שלא היה במסעדה) – גם בפעם הקודמת בה הייתי במסעדה פונקנו בקינוח קטן על חשבון הבית, מנהג חביב למדי. קיבלנו רביעיית מרנגים קטנטנים וחביבים (לא מדהים – אבל חינם, אז קנו אותנו).
לסיכום: שגב מציעה את החוויה העילית ביותר בהרצליה פיתוח, ולעומת המחירים הגבוהים מאוד בערב, העיסקית משתלמת מאוד (ביחוד משום שהמנות זהות למנות הערב, ואינן גרסאות מוקטנות או פשוטות יותר). כפי ששמתי לב אצל שגב, הראשונות מיוחדות יותר בדרך כלל, אבל לאורך כל הארוחה חומרי הגלם היו מצויינים והביצוע מעולה. הוא לוקה בדרמטיות-יתר בדרך כלל, אבל כשמשלמים הרבה אני מניח שמצפים לקצת רעש וצלצולים. זו לא עסקית שאפשר לאכול כל יום (גם בגלל המחיר, וגם בגלל האוכל העשיר מאוד) – אבל פעם בחודש, בשמחה.
תודה ליוסי מאתר MyTaste על הפוסט הנהדר הזה.
אתם גם מוזמנים להיכנס אל הבלוג
יום שישי בבוקר. אין כמו ארוחת בוקר משפחתית בבית קפה לפתוח את סוף השבוע. 
הדרישות:
1.קל"ב – כלומר איזור השרון
2.מקום פתוח ולא בית קפה סגור ליד כביש עם עדיפות למושב בגלל החיות (הילד מכור לחיות)
3.ארוחת בוקר טובה ולא בנאלית מדי
אחרי שגרדתי את הפדחת, ושלחתי שאלה לכל העוקבים בטוויטר, התלבטתי בין 2 אופציות: חנדה'לה ורואה בקפה. האחת ממש קרובה לבית (בגבעת חן) והשניה קצת רחוקה יותר. שמעתי טובות על שתיהן, ומאחר שבחנדה'לה הכל כבר היה מוזמן יום לפני אחה"צ,(מה קורה שם, תמיד מוזמן מראש) הלכנו על האופציה השניה.
הרוא"ה בקפה הוא בית קפה הממוקם במשק בישוב הדתי כפר הרוא"ה על כביש 4, לא רחוק מחדרה. כבר מהכניסה לבית הקפה וריח הרפת היה ברור שמדובר בבית קפה עם פוטנציאל (כלומר יש ליד חיות! – החלום של כל ילד קטן שגר בעיר)
נכנסנו והתיישבנו בחצר בחוץ. למרות השעה המוקדמת כבר היה חם וזוג מאווררים גדולים נאבקו קשות עם הלחות והחום של מישור החוף בחודש יולי.
הזמנו פעמיים ארוחת בוקר שמחירה 44 ש"ח. הבחירה היא בין חביתה עם בצל פטריות וגבנ"צ לבין חביתה שבתוכה מין תבשיל פלפלים עגבניות פיקנטי מעט. כnו כל ארוחת בוקר כוללת זו גם שתיה חמה וקרה עם כל מנה. די מהר קיבלנו לשוחן זוג לחמניות, חמאת שום ושלושה ממרחים ממש לא סטנדרטיים לארוחות בוקר : ממרח גזר, שהיה טעים והזכיר לי צ'רשי מרוקאי. מרח זיתים ירוקים ופסטו, שהיה טעים מאוד, וממרח חצילים נוסף. הלחמניות היו טעימות וטריות. במקום גם סוחטים מיץ תפוחים טרי שהיה טעים מאוד גם הוא, מתקתק וסמיך. יעיד על כך הילד ששתה כמעט את כולו.
כעבור 5 דקות הגיעו גם צלחות עם החביתות, סלט קטן וכדור גבינה. בניגוד למקומות רבים אחרים, החביתות היו ממש טעימות, במיוחד זו עם רוטב העגבניות, בד"כ אני לא חובב חביתות גדול ומעדיף את הביצים שלי בצורת עין, אבל כאן ציפתה לי הפתעה טובה ולא השארתי פירור מהחביתה. הצלחה!
לאחר שאכלנו, יצאנו לטיול קטן , אני והילדון. מרחק 20 מטר בחצר הקפה, מצאנו את הרפת של משפחת אייזיג, ובדיוק את שעת האכלת הפרות בחציר ע"י ה"איכר" על הטרקטור שלו. חוויה מהנה ביותר עבור הילדון. האכלנו קצת פרות, עגלים וכו', ויצאנו מבית הקפה. ליד מגרש הכורכר בו חונים ישנה אורווה קטנה ובה שני סוסים, אותם ביקרנו, והאכלנו בחציר. הילדון היה בעננים.הסוסים קצת פחות.
לסיום,נסענו מרחק שתי דקות למרכז המסחרי הקטנצ'יק בו נמצאת חנות משק יעקבס,המהולל. שם במחירים זולים ממחירי הסופר ניתן למצוא את הגבינות המעולות של המשק, שאותם אני כל כך אוהב. אזכיר את גבינת התום, וגבינת הפקורינו ששתיהן שוות רכישה וטעימה אם אתם לא מכירים.
בקיצור, מקום חביב, עם ארוחת בוקר טובה, לא מאוד סטנדרטית ומעניינת במיוחד לילדים.
קודם כל שתי עובדות עלי:
- אני פרנקופיל מוצהר. אוהב שאנסונים, אוהב אוכל צרפתי וחולה על ביסטרו
- אני מת על פירות ים ודגים.
למה זה קשור? בהמשך.
על מסעדת פורלין כתבתי כבר בעבר וכשהוזמנתי הפעם לטעום את תפריט יולי המיוחד,לא חשבתי פעמיים ובאתי, והפעם עם זוגתי שתחיה.מאחר והיא אינה נוגעת בשום מוצר המגיע מן הים (אולי למעט טונה בקופסא) , ומאחר שברור לכולנו שפורלין היא מסעדה המתמחה בפירות ים ובדגים (אפילו הלוגו שלה מעוצב בדמות חכה ודג) מדובר במבחן כפול ליכולותיו של השף וגם אתגר לפיקס מניו של חודש יולי.
הדיל הוא כזה: תמורת 69 שקלים אתם מקבלים מנה ראשונה ועיקרית, מתוך תפריט מיוחד כמובן, כאשר מנות מסוימות עולות יותר ויש להוסיף עבורן 10 או 20 ש"ח. תמורת עוד 15 ש"ח תזכו גם בקינוח. הגיוני, לא?
והנה התפריט:
למנה ראשונה בחרתי אני בסרדינים כבושים בסגנון "מארסיי" בכבישה ביתית, זו מנה קלילה,מרעננת ויפה ויזואלית שכבר יצא לי לראות בארוחה קודמת אך לא טעמתי אותה. כבר מאז סימנתי לי אותה כאופציה עתידית לאחר ששמעתי את שבחי אלו שישבו לידי ובחרו בה. מדובר בפילטים של סרדין, כבושים, חמצמצים שלידם פסטו משגע וריחני, מנה שמזכירה לי מאוד את הדגים הכבושים של סבתי,שזו אחת מהתמחיותיה. מנה מנצחת. שקלתי גם לקחת את מנת מרק הדגים אבל בשל החום המטורף ששרר היום בחוץ, לא יכולתי לדמיין את עצמי אוכל מרק.
זוגתי שכמו שכבר הבהרתי אינה נוגעת בשרצים ובדגת הים, בחרה בסלט ירוק עם גבינה כחולה ואגוזים. הסלט היה טעים מאוד, והרוטב שהוסף לו היה מצוין. השילוב עם הגבינה הכחולה היה טוב מאוד,ועל כך תעיד הצלחת הריקה בסוף המנה.
מנת ביניים נחמדה לרענון החיך מוגשת בין הראשונה לעיקרית: סורבה אשכולית אדומה וקמפארי. פינוק קטן, שבא מצוין עם החום המטורף ששרר בחוץ.
לעיקריות בחרתי לחזור על מנה שכבר טעמתי ואהבתי בעבר: חגיגת פירות ים ברוטב קרם שום. אפשר לקבל את המנה ברוטב פרובנסיאל (עגבניות) אבל יש כמה דברים שעושים טוב לפירות ים, וחמאה ושום הם אחד מהם.מה שחייבים חייבים. המנה כוללת מבחר פירות ים (מולים,שרימפס,קלאמרי,וזרועות סרטן) ששוחות ברוטב קרם שום ,בתוכו שומים אפויים נימוחים ונהדרים. כל זה מוגש בתוך מחבת רותחת מברזל, ומריחה למרחקים. שום, ים ומלח. פשוט ומופלא. כמובן שיחד עם המנה מוגשים כלי משחית מתאימים לפירוק ושליפת בשר הסרטנים, כי בשביל הדברים הטובים באמת צריך לעבוד קשה.
בתור פואוסונופובית(מילה שהמצאתי) לא היו לאשתי אופציות רבות מדי והיא בחרה המנה היחידה שמותאמת לשונאי דרי הים : סינטה מיושנת ברוטב דיז'ון. את הסינטה ביקשנו לקבל מדיום -וול (אני מעדיף אותו מדיום רייר) . הגיעה מנת בשר גדולה ונאה עשויה בדיוק כפי שביקשנו בתוספת של תפוחי אדמה "בסגנון מדורה" כלומר מעושנים ומפוחמים מעט מבחוץ. הבשר היה טוב מאוד, ותפוחי האדמה היו מצוינים. המנה היתה גדולה מאוד ועזרתי לזוגתי לא מעט לסיימה. גם בשר הם יודעים לצלות בפורלין.
ועכשיו לקינוח: תמורת 15 ש"ח תוספת תוכלו לקבל מנה אחרונה,. סכום באמת מצחיק . מתוך 4 המנות בתפריט בחרתי בקינוח החביב עלי מכל, קרם הברולה. קינוח קלאסי. אשתי שהיא חובבת שוקולד בחרה בפירמידת שוקולד ברנדי ואספרסו.
שתי המנות היו טובות . קרם הברולה שרוף בדיוק למידה נכונה מלמעלה ושביר בדיוק איך שאוהבת אמלי (מישהו לא ראה את סצנת הפתיחה של אמלי? לא מאמין) .
אני לא בנאדם של קינוחי שוקולד, אבל המעמד מחייב, אז טעמתי. פירמידת השוקולד מרירה כראוי, בתוכה מסתתר מעט שוקולד או מוס לבן. אם הייתי אוהב שוקולד הייתי אוהב מאוד את המנה. אלי דיבר כדור גלידת הוניל,שהיה מעולה, עדין ומנוקד בגרגרי וניל אמיתיים.
קינחתי באפסרסו כפול,של מאורו שהיה בדיוק איך שאני אוהב, חמצמץ ולא חם מדי.
שבעים וטובי לב יצאנו שוב לתופת התל אביבית. בחוץ היו לפחות 50 מעלות בשמש, ולחות שהינה פשוט לא חוקית במדינות מתוקנות.
לסיכום:
מתי?: התפריט המיוחד יוגש בכל השבתות של חודש יולי וכן בתאריכים 12- 22 ליולי. כמו כן התפריט הינו חלר ממבצע שף תאכל 8.
איפה: פורלין, פרישמן 10 ת"א
חניה: יש! חניון עומד לרשותכם ממש לא רחוק מהמסעדה על רחוב הירקון ומאפו. פשוט יש לבקש מהשומר פתק ולהחתים את המסעדה.
מחיר: 69 ש"ח לשתי מנות (מנות מסוימות בתוספת של 10 או 20 ש"ח) וקינוח בעוד 15 ש"ח.
אלכוהול: נון שלי. לא התעמקתי בתפריט היינות ומאחר שמדובר בארוחה במבצע הלכתי על האופציה העממית והמרווה: בירה. בתפריט ישנן כמה וכמה בירות נחמדות בבקבוקים, למשל הויצן של ארדינגר שמאוד מתאימה לארוחה כזו, וגם כמה בירות יותר כבדות בדמות הלף וההוגארדן גראנד קרו .
לדעתי מדובר בדיל מצוין לימות הקיץ הלוהטים.
תודה לשף אמיר ולליאור שהיינו אורחיהם היום.
תגובות אחרונות