תג: ‘מאכלי ים’
כל מי שמבקר בארצות הברית לעתים תכופות חייב להכיר את סטקיית רות’ כריס.
הפעם האחרונה שאכלתי שם היה לפני חמש שנים בדאלאס טקסס, לא ממש זוכר את הפרטים, הפעם החלטתי שאני חוזר לביקור בסטקייה בלאס וגאס.
מסעדת רות’ כריס התחילה כסטקייה בודדת בניו אורלינס, קיימת כבר 40 שנה וכיום יש סניפים כבר בכל רחבי ארצות הברית ואפילו נפתחו סניפים במזרח הרחוק, קנדה ומקסיקו.
אז אחרי יום של פוקר, יום קשה, כל היום לא אכלתי – הייתי מרוכז במשחק. עליתי אל החדר בשעה 18:00 התקלחתי ונסעתי אל המסעדה.
המסעדה נראית די מהודרת, מפות לבנות, כוסות של יין, הכל מתוקתק ומסודר.
התחלתי עם בקבוק של סן פלגרינו וכמובן לחם הבית, הלחם היה פשוט ולא מעניין במיוחד (יום קודם אכלתי אצל רובושון – אין מה לעשות יש פערים).
למנה ראשונה לקחתי שרימפס ברוטב שמזכיר סקאמפי, אבל מעט פיקנטי. המנה הגיע רותחת ומבעבעת, הטעמים היו נהדרים, השרימפס היה טרי ועשוי בדיוק על המידה.
המשכתי עם עיקרית סטייק הטי-בון – מי שלא מכיר, סטייק עם עצם בצורה של האות T באנגלית, מצד שמאל הסינטה ומצד ימין הפילה. הסטייק מגיע בצלחת רותחת, גם לאחר רבע שעה המנה נשארת חמה. כמובן שלא סיימתי כזה סטייק, במיוחד לא אחרי המנה הראשונה הגדולה. אץ איכות הסטייק אני אשאיר לכם לשפוט, אני חושב שהתמונה מדברת בעד עצמה.בשר כזה יש רק בארה”ב.
יש מבחר מאוד גדול של תוספות, צ’יפס דק במיוחד, צ’יפס עבה במיוחד, צ’יפס רגיל… ולפחות 7 סוגים רק של תפוחי אדמה.
על המנה אחרונה וויתרתי, מאחר והיה צפוי לי עוד לילה ארוך של פוקר ולא בא לי להרגיש כבד מדי.
לסיכום:
אווירה: לפגישת עסקים, אירוע יום הולדת, יום נישואים – אווירה מזמינה ומפנקת
שירות: נהדר, אמריקאים יודעים מה זה שירות
מחירים: לא זולים, כ-100 דולר לבנאדם, תלוי מה אוכלים
אוכל: ללא פשרות, בשר איכותי.
מומלץ לפחות פעם בחיים להגיע, רק בשביל להבין מה זה סטייק אמריקאי משובח!!!!
בתיאבון!!
במלון ה- MGM שבו התארחתי חלק גדול מהטיול יש מסעדות ממש טובות. על הקרפט סטייק שמעתי רק ביום האחרון, והחלטתי שזו תהיה הארוחה האחרונה שלי לפני המסע חזרה אל ארץ הקודש.
ניגשתי אל חדר הפוקר ונפרדתי לשלום מכולם, גיליתי שגם מגיעים לי 40 דולרים על השעות ששיחקתי, לקחתי את הוואוצ’ר בכדי להשתמש בו בקרפט סטייק (לפחות בחלק מהתשלום, ארוחה שם עולה כ-100 דולרים).
המסעדה מעוצבת כמקום בילוי, ספות, בר מכובד וחדר יינות חסר תקדים בגודלו.
החלטתי ללכת על ארוחת הטעימות, הארוחה עולה 75$ ומורכבת משלושה חלקים. רצוי לציין שזו לא ארוחה עסקית, הכמויות ענקיות, המבחר גדול והמנות שיש בארוחת הטעימות הן מהטובות בתפריט.
עוד פרט חשוב לציין, מפאת גודל המנות, אף אחת מהמנות לא הצלחתי לסיים, פשוט אי אפשר.
למנות ראשונות:
לחם הבית כמובן, מרוח בחמאה, נראה מדהים וגם מאוד טעים.
שליו צלוי בגריל, אני אישית לא חובב של עופות שונים, בקושי אני אוכל עוף, אבל הציפור הזאת הייתה מדהימה וטעימה.
גבינת מוצרלה עם חומץ בלסמי, לא מנה מדהימה, אבל בסדר גמור כתוספת.
סלט שומר מדהים, פעם ראשונה שמגישים לי בארצות הברית שומר, הסלט היה מדהים, זו למעשה המנה היחידה מכל התפריט שהצלחתי לסיים.
סלט מלפפונים, פשוט ומתובל היטב עם הרבה לימון. לא יותר מזה
למנות עיקריות:
סקאלופ עם חמאה ושומר. מעדן מלכים!!! הסקלופ היה טרי ואפשר היה להרגיש בו את טעמי האוקיינוס, פשוט מעולה.
סטייק אנגוס, מסעדה אמריקאית, סטייק זה חובה, מנה מדהימה וענקית. כמובן שלא סיימתי אפילו חצי.
פטריות צלויות, גם כן מנה נהדרת.
פירה עם עירית קצוצה, פירה אחיד בטעמו, עם המון חמאה וניחוחות על עירית. נהדר לשילוב עם הסטייק.
צ’יפס של ארטישוק ירושלמי, מאוד מעניין – למי שגדל לאמא מרוקאית ארטישוק ירושלמי זה ירק חובה בכל החגים, רק שאצלינו היו מבשלים אותו וכן הוא מטוגן. מאוד מאוד טעים.
למנה אחרונה:
מאפה עם בצק בסגנון בריוש עם מייפל, טופי ואגוזים לצד גלידת בננה. לחובבי המתוקים. אני כבר לא הצלחתי לנגוע המנה הזאת. רק טעמתי בשביל הפרוטוקול. מאוד טעים, המאפה חם והטופי נוזל עם המייפל… בשילוב עם הגלידה זו חוויה אמיתית.
לסיכום:
אווירה: מדהימה, לכל אירוע, להרשים אורחים חשובים.
אוכל: לא מתפשר, מדהים!!
מחירים: סבירים לכמויות ולאיכות. כ-100 דולרים לבנאדם.
בתיאבון!!!
היום חזרתי מעשרה ימים בלאס וגאס. מטרת הנסיעה הייתה כמובן קודם כל פוקר איכותי, משהו שמאוד חסר בארץ. אבל וגאס זוהי אחת הערים שמביאות אליה את עשירי העולם, הפאר והיוקרה שם ללא שום פשרות. כמו כן יש בוגאס את המסעדות הטובות בעולם של השפים הטובים בעולם. לפני הנסיעה עשיתי רשימות של מספר מסעדות שבהם אבקר, וכמובן ג’ואל רובושון נמצא בראש הרשימה.
לג’ואל רובשון יש שתי מסעדות אחת ליד השנייה, במלון ה- MGM בוגאס. המסעדה הימנית היא היקרה – ארוחה שם עולה לפחות 400 דולרים. המסעדה השמאלית נקראת L’atelier de Joel Robushon והפירוש : הסדנה של ג’ואל רובשון.
החלטתי ללכת כמובן על המסעדה הזולה יותר, שגם היא יוקרתית ולא מתפשרת.
המסעדות הטובות בוגאס עובדות רק בערב, התייצבתי במסעדה בשעה 18:00 לאחר משחק פוקר משובח במלון ה- MGM .
המקום מעוצב בלוק חדשני, לא מתנשא מדי. המטבח נמצא מול הסועדים, למי שיושב על הבר רואה את כל הנעשה במטבח בפחות מ-3 מטרים ממנו. האווירה במטבח גם מדהימה ומזכירה לי את התכנית קרב סכינים, יש שף ראשי שמנצח על כל התזמורת, הכל מתוקתק כמו שעון.
רציתי לטעות כמה שיותר, אז החלטתי ללכת על תפריט הטעימות שעולה 75 דולרים, שזה כולל 5 מנות, לא כולל שתייה ויין.
קודם הביאו לי לחם שנראה נהדר, התמונה מדברת בעד עצמה, גם הטעם. מעין באגטים קטנטנים וקריספיים.
למנה ראשונה קיבלתי מרק גספאצ’ו קר של עגבניות עם קרוטונים. המרק מגיע בעיצוב נהדר בתוך כלי שמתחת לו יש עוד כלי שמכיל קרח כתוש, כך שהמרק קר מאוד כל הזמן.
המנה נהדרת, מכילה נענע שנותנת ניחוחות מעולים.
מנה נוספת היא לנגוסטין מטוגן בתוך בצק דק. אני חובב מושבע של פירות ים, הלנגוסטין היה טרי וטעים. בארצות הברית יש את החומרים הכי טובים בעולם, אין על כך עוררין.
למנה עיקרית קיבלתי סטייק אנטריקוט ולמעשה אין בו משהו מיוחד מאוד, פשוט צלוי על הגריל, אבל הבשר איכותי ומאוד טעים. לצד הסטייק הוגש לי פירה מדהים שגם הוא מוגש בצורה יפה בתוך סיר קטן ממתכת. הפירה היה מאוד מיוחד בעל מרקם קטיפתי ומורגש שהייתה בו לא מעט חמאה.
מנה נוספת שהוגשה לי, מבחר גבינות, שתיים מהן של בקר ואחת של עיזים. לצד הגבינות הוגש גם לחם מיוחד, הייתי כבר מאוד שבע, רק טעמתי טיפה עם המזלג מכל גבינה, בהחלט טעים. הגבינות הוגשו כמו שצריך בטמפרטורת החדר כך שנית היה להרגיש את הטעמים.
מנה אחרונה, מבחר טארטים של השף, 6 סוגים שונים, כבר די הייתי שיכור מהיין ואני לא ממש זוכר את כל הסוגים, אבל התמונה יפה.
לסיכום:
אווירה מדהימה, לא כל יום אוכלים אצל כזה שף.
שירות אישי ומדהים, ביקשתי להצטלם עם השף רובשון בעצמו, במקרה גם השף היה בוגאס השבוע, אחראי המשמרת אמר שאין בעיה, והשף צריך להגיע בשעה הקרובה, עד שסיימתי את הארוחה הוא לא הגיע… אז תמונה אין. חבל.
מחירים : סבירים בשביל מסעדה שכזאת
לכל מי שמבקר בוגאס, מומלץ בחום!!!
בתיאבון!