הפיד שלנו – הרשמו
שיתופי פעולה
תג: ‘כבול’
אחרי הפוסט הקודם נשארתי חייב לכם את רשמי הטעימה שלי. פירסמתי אותם באנגלית, לטובת הרבה חברים טובים ובלוגרים מחו”ל שתמיד שואלים מתי אכתוב באנגלית בכדי שהם יבינו. תירגמתי את רשמי הטעימה שלי לטובת אלו שלא אוהבים לקרוא אנגלית, או סתם לא בא להם:
ארדבג קוריוורקאן , בקבוק רשמי , 57.1% אלכוהול (חוזק חבית)
צבע: צהוב מוזהב,כהה יותר משציפיתי לו.
אף: כבול,כמובן ללא ספק- כבול, אבל לא דומיננטטי מדי. המון פרי הדר,במיוחד תפוז סיני\תפוז , רמזים לתבלינים. בהחלט אף ארדבגי טיפוסי. – אהבתי.
פה: מדובר בטעם ממש מורכב – מתחיל עם פיצוץ טעמים. פצצת אלכוהול שמשתחררת בפה. בשלב ראשון מרגישים טעמים מתקתקים,מאלטים, קצת סוכר שרוף, שמייד משתנה לטעמים מתובלים,תבלינים,פלפלים,ועשן. מאוד מעניין.
סיומת: בסולם של 1 עד 10, הייתי נותן לו 11. כך ממש. סיומת אקסטרא ארוכה,ומעושנת. הכבול נשאר בפה המון זמן ,כמו כן האפר והתבלינים פשוט נשארים שם המון זמן. פשוט כך.
אנקדוטה מעניינת: לאחר שסיימתי המחתי את הכוס בכיור, ושכבתי לישון. בבוקר, בבואי להכין קפה, עמדתי מעל הכיור, ואדי הכבול והעשן פשוט עוד היום שם. הכוס הריחה כאילו הרגע סיימתי לשתות ממנה ,כאילו לא עברו להן 8 שעות . זו סיומת ארוכה 
סיכום:
מדובר באחד הארדבגים היותר טובים שזכיתי לטעום עד כה, עם חוזק החבית, והמורכבות של הטעמים הוא שווה את מחירו בזהב. הייתי מדרג אותו טיפונת מחת לאוגאדייל שהוא הארדבג החביב עלי ביותר כרגע.אם אתם חובבי ארדבג, או “peat-heads” (לא יודע איך לתרגם, אולי מכורים לכבול??), זה בהחלט ויסקי שאתם חייבים בבית. אני כבר מחכה ללילות החורף הקרים, לשתות כוסית של הקוריוורקאן, ולהתחמם מבפנים. עוד חם מדי בשבילו כרגע, לפחות בישראל.
Slainte!
לא בכל יום מוציאה מזקקת ארדבג ביטוי חדש (Expression) למאלט שלה. אני חובב ידוע של הארדבגים וכתבתי בעבר על האוגדאייל המעולה. הארדבג 10 הוא אבן פינה בכל באר של חובב מאלטים באשר הוא, ובמיוחד חובב ויסקים כבוליים ומעושנים כמוני.
לא ארחיב על המזקקה, כי כתבתי עליה בפוסט קודם.
עד היום הציע ארדבג מבחר די מצומצם של מאלטים :
ה-10 הסטנדרטי שמארי כל כך אוהב (95! כן, ידידי מני, אני יודע שאתה חולק עליו)
הסופרנובה הסופר כבולי עליו גם כתבתי במסגרת הטעימות של הויסקים המיוחדים
הבלאסדה שהוא ארדבג לייט, כבולי בקטנה, לא לטעמי.
איריג נאם בייסט- ארדבג מיוחד ומיושן שכבר אינו משווק, ובקבוקים מעטים ממנו נותרו בחנויות (כפיר הזמין אותו לא מזמן, ואנחנו מצפים להגעתו ולטעימה חגיגית).
ועוד גרסא אחת איזוטרית הנקראת דאבל בארל ונמכרת באתר באריזת מתנה לאוליגרכים, במחיר פעוט של 10,000 פאונד, בקטנה.
קוריוורקאן (להלן : ק) מחליף למעשה את אחיו בעל השם הבלתי ניתן לבטוי בגאלית : Airigh nam beist, והוא מעתה המאלט הבוגר של המזקקה, אחריות כבדה מאוד. הק’ מקבל את שמו ממערבולת ימית מסוכנת ליד האי איילה, ומורכב ממאלט מיושן בחביות אלון צרפתיות במילוי ראשון, שאמורות לתת לו די מתיקות ותיבול בכדי ‘להתחרות’ עם הכבול. הוא יבוקבק בחוזק חבית של57.1%.
בהתאם לחוקי המשחק החדשים, החלה ארדבג לפני כמה שבועות להריץ טיזרים למאלט ברשת, בטוויטר וכל זאת ליצור באזז סביב המאלט החדש (הנה לינק נחמד
דבר נוסף בהתאם לחוקי המשחק החדשים (כמה עצוב) הוא המחיר המפוקע שדורשת המזקקה עבורו. הביסטי (Airigh nam beist) נמכר עבור 50 פאונד ואילו הק’ החדש ימכר עבור משהו כמו 65 פאונד. שוב אנחנו עדים לעליית מחירי המאלט, עקב ביקושים בעולם, ואלו חדשות רעות עבורנו חובבי המאלטים. נוצרה מציאות שבה אנשים משלמים גם מחירים מופקעים כאלו, וכוחות השוק מנצחים.
השיווק הרשמי שלו החל אתמול, ועד שאקבל אותו (או דוגמית ממנו) הנה רשמי טעימה (באדיבות whiskyNotes.be)
אף:עשן כבול מעורבב עם לימון, תפוז סיני. אגוזים, וצמר רטוב. רמזים לדשא וללחם קלוי מאוד.קפה ותבלינים מתגלים אחרי זמן מה
טעם: חזק ביותר,מתחיל מתקתק אבל ממשיך מיד לכוון המתובל. פלפלי עם עשן פחמים בכמות נדיבה. לימון שוב, סוכרית סוס,ופנולים. מאוד אופייני לארדבג.
סיומת: מאוד ארוכה, מחליפה טעמים בין כבול,מלח,מוקה ופלפל עם רמזים למיץ זיתים.
לא מפתיע, עד כה מכל הביקורות שקראתי, מדובר ביורש ראוי מאוד לביסטי, מאוד ארדבגי, נשכן וחזק.
אני כבר לא יכול לחכות לאחד שיהיה אצלי בבר. בקרוב!
Slainte!
חובבי הויסקי שבינכם ,וחובבי הויסקים המעושנים והכבוליים מהאי איילה, ודאי שמעו על מלחמות הכבול המתרחשות בין שתי המזקקות הבולטות באיילה (ויסלחו לי חובבי לגבולין ולפרויג) : ארדבג (שעל האוגדייל שלהם כתבתי לא מזמן) וברוכלאדי.
מלחמות הכבול אמרתי, והכוונה היא למירוץ החימוש המוזר,אבל המהנה עבורינו חובבי המאלטים מאיילה, המתרחש בין שתי מזקקות אלו. כל אחת מנסה ויוצרת גרסאות סופר כבוליות למאלט שלהן בדמותם של הארדבג סופרנובה (שאותו טעמתי לפני כמה חודשים יחיד עם מועדון ‘בירה מזוקקת’), וכמובן האוקטומור.
קצת נתונים על האוקטומור:
כבול: 140 ppm.
חוזק אלכוהולי: בוקבק בחוזק חבית של 62.5% אלכוהול, לא רע בכלל.
גיל: 5 שנים. קצת צעיר, אבל אם המאסטר דיסטילר של ברוכלאדי,ג’ים מקיוואן חושב שהוא מוכן, מי אני שאתווכח. מדובר בבחור רציני ויצירתי להפליא,ומוערך מאוד בכל התעשייה.
שונות: הויסקי לא מפולטר בקירור,מה שמשאיר ארומות ושמנים ,ונותן טעם עשיר וכמובן אינו כולל תוספי צבע (קרמל) שפוגעים בטעם.
מס’ בקבוקים: 15,000 לכל העולם. “מהדורה מוגבלת”.
וכמובן,הוא פשוט יפה. ארוז, מעוצב, בבקבוק שמזכיר יותר וודקת פריום. פשוט יפהפה.
מידע נוסף אפשר למצוא כאן.
בכדי לסבר את האוזן ולתת לכם קצת מושג אודות רמות הכבוליות, קחו למשל את הלפרויג 10, מאלט מעולה, מוכר מאוד ונגיש, שהוא ללא ספק כבולי עד מאוד. אותו לפרויג 10 , מכיל בתוכו 40 ppm של כבול (ppm זו יחידת מדידה המתארת חלקים למליון או parts per million שבעצם מודדת את עוצמת הפנולים,החומרים הנותנים את ריח וטעם העשן והכבול לויסקי). לעומתו מכיל האוקטומור 2, 140 ppm, כלומר יותר מפי 3 ריכוז כבולי.
מי שאי פעם מזג ארדבג או לפרויג לכוס בחדר, ומייד הריח את הריח האופייני החזק מאוד של כבול, שחלקנו מכורים אליו (אני, מודה) וחלקנו סולדים ממנו ממש (אשתי למשל) בריכוז של 40 ppm יכול לשער לעצמו את עוצמת החוויה של הרחת וטעימת וויסקי כבולי ברמות האלו. תענוג!
טרם טעמתי את האוקטומור,אבל לפני שטעמתי את הסופרנובה (ותודה ל liorsion@ שהביא אותו כל הדרך מהמזקקה) חששתי קצת. חשבתי שאולי החוזק המטורף יפגע בטעם, חשבתי שמדובר רק בגימיק, ולא יותר. אבל התבדיתי. מדובר בויסקים מאוד מושקעים ומורכבים,ורמת הכבול בהם לא ממסכת טעמים וניואנסים אחרים. טוב, זה היה לגבי הארדבג סופרנובה, עכשיו נותר לבדוק את האוקטומור. כולי ציפייה.
יהיה מעניין גם לערוך טעימה ראש בראש כמו שעשו בבלוג הזה, מי מרים את הכפפה?
Slainte!
תגובות אחרונות