הפיד שלנו – הרשמו
שיתופי פעולה
תג: ‘ויסקי’
לא צריך להציג את גלנמורנג’י שהנה אחת משלוש המזקקות המפורסמות והפופלאריות בעולם הסינגל מאלט. כאחת משלוש המזקקות הגדולות, כושר הייצור שלה הינו כ 6 מליון ליטר בשנה. המזקקה ממוקמת בעיר טיין כ 65 ק”מ צפוניצת לאינוורנס ושייכת לאזור הויסקי הנקרא “היילנדס” (Highlands) . המזקקה עצמה הוקמה בשנת 1843 על ידי וויליאם מתסון ומפורסמת בגובה דודי הזיקוק שנמצאים בחדר הזיקוק שלה (גובהם עולה על 5 מטר, והם הגבוהים בסקוטלנד). דודים אלו שהיו במקור דודי זיקוק לג’ין ונרכשו ב 1843 הם בעצם העתק מדויק 1:1 לדודים המקוריים הן בגובה והן במבנה וזאת לשמר את טעמי הזיקוק המושפעים מצורת המזקקת.
המזקקות הגבוהות בסקוטלנד. מרשים
רבות דובר כיצד משפיע גובה הדוד על הוויסקי אך בקיצור ניתן לומר כי ככל שהדוד גבוה יותר כך גם הוויסקי קל ועדין יותר. זאת הסיבה שעד היום מזקקת גלנמורנג'י לא משנה את הדודים ואת גובהם. הדרך הארוכה אותה צריכים לעבור אדי האלכוהול והמגע הרב עם הנחושת מאפשרת רק לאדים הקלים ביותר לסיים את המסע ולא ליפול חזרה אל תוך הדוד. גלנמורנג’י משתמשים במקור מים קשים במיוחד מנחל טרלוגי, וכידוע גם המים הם מרכיב שמשפיע על התוצר הסופי (על כמה ובאיזו צורה ישנן מספר דעות ותאוריות אבל לא נכנס לעובי הקורה כאן). על בקבוקי גלנמורנג’י מופיע המשפט Perfected by the sixteen man of tain – העיירה טיין השוכנת לייד המזקקה, וממנה הגיעו בעבר 16 האנשים המופקדים על יצוק הויסקי. היום המזקקה גדולה הרבה יותר אבל המסורת של ה 16 עדיין קיימת.
The 16 men of Tain
מרכיב חשוב ביותר נוסף בתהליך יצור הויסקי(ויישונו) הוא כמובן סוג העץ וטיב החביות בהן ישהה התזקיק מרגע זיקוקו עד לבגרותו. חברת גלנמורנג'י היא אחת החברות היחידות אשר בבעלותן מספר יערות עץ אלון בארה"ב מהם מיצרים חביות וויסקי. 
פיחום החביות לפני היישון
את החביות החדשות משאילים לחברות כמו ג'ק דניאלס לשימוש אחד ויחיד ואז ממשיכות החביות במסע מזרחה אל סקוטלנד. ההבנה וההקפדה על איכות העץ ניכרת גם בשילובם בתהליך ה”פיניש” במספר ביטויים אותם אסקור מייד.
בשנת 2004 רכש קונצרן LVMH (לואי ויטון, מואה,הנסי) את גלנמורנג’י מבעליה הקודמים ובשנת 2008 החלה ברה-ארגון מבחר הויסקים שלה ובמיוחד הפינישים הרבים שהיו עד אז, כמו כן רוענן ועוצב מחדש מראה המותג, והבקבוקים.
גלנמורנגי’ שהייתה חלוצת הפינישים (FINISH) כלומר, יישון של ויסקי לזמן קצר בחביות שהכילו קודם לכן משקאות אחרים (יין,פורט,שרי וכו’) החליטה על קיצוץ מספר הפינישים והתמקדות במספר קטן יותר של סיומות, שגם אותן טעמנו בטעימה.
את הטעימה, ליווינו במנות מבית המטבח של מסעדת “רביבה וסיליה”.
מגש הטעימות. חגיגה לעיניים!
פתחנו את הטעימה בגלנמורנג’י אורוגינל – הגרסא הבסיסית ביותר וללא ציון גיל (NAS) המבוססת על חביות בנות 10 שנה.במסגרת הרה ארגון של קו המוצרים, שונה גם הפרופיל של האוריגינל כאמור. הביטוי הנ”ל משמש כבסיס לפינישים הבאים (סוטרן,פורט ושרי). הא, מאוד פירותי, רענן ונעים, עם מתיקות של וניל,אגס ותפוח, נגיעות של פרי הדר (קליפות), בהחלט יופי של אף. הפה מפגין שוב פירותיות בדמות,אפרסק , פרי הדר ותבלינים, עם רמז לשקדים. הסיומת ארוכה, נגיעות של אלון,תבלין וסוכר שרוף. אחלה של ויסקי, מאוד נגיש, מאוד טעים, וכפי שאמר אחד מיושבי השולחן (אושיית תקשורת שלא אנקוב בשמה) , קשה לשתות כוסית אחת ממנו. ממכר מדי.
אורוג’ינל
המשכנו עם הלסאנטה (Lasanta) המתבסס על האוריגינל שעבר ישון נוסף בחביות שרי אולורוסו. הפיניש בחביות אלו נותן לנו כבר פרופיל שונה ומעניין . באף, פירות יבשים (צימוקים), דבשיות, ומתיקות מעודנת. כמו כן רמזים לשוקולד חלב וסוכר שרוף. הפה עשיר ומתוק: שוב צימוקים,שזיפים מיובשים, חמאה ואגוזים. והסיומת ארוכה מתובלת עץ ועור. בהחלט דראם טוב עם גוון קצת שונה מהמקור, לחובבי השרי, אבל עדין וחנפני.
לסאנטה
הויסקי הבא שטעמנו היה הקווינטה רובן (Quinta Ruban ) שגם הוא מבוסס על האוריגינל עם יישון נוסף בחביות של פורט הנקראות Pipes , המגיעות מהיקבים בפורטוגל (Quintas ) ומכאן שמו. יין הפורט נותו לויסקי זה ארומות מתקתקות של פרי הדר,שוקולד מריר ואגוזי מלך. בפה, מתיקות ומרירות שוקולדית, אגוזים ורחת לוקום. ויסקי חביב מאוד, אם כי העדפתי את סיומת השרי עליו.
קווינטה רובן
כאמור את הטעימה הנעימו לנו רביבה וסיליה עם מנות ראשונות ועיקריות מצוינות שכללו : קרפ’ציו בקר מצוין , סלט ירוק עם תאנים , שרימפס מעולים בסלסת עגבניות. לעיקריות נהנינו מרוסטביף עשוי כהלכה כיד המלך מלווה בתפו”א ובצלחת קבבונים על מצע חציל חומוס וטחינה. בהחלט חוויה לחיך שהתמזגה יפה בטעימה. שאפו.
חגיגה באדיבות רביבה וסיליה
המשכנו עם אחד הויסקים המתקתקים האהובים עלי, הנקטר ד’אור ( Nectar D’or סיומת סוטרן – יין קינוח צרפתי) שיש לו מקום חב בליבי וכמובן גם בבר הביתי שלי. באף מתיקות נעימה, משמשים בליקר, ועוגה בחושה. הפה לא מאכזב, עם שילוב מצוין של המאלט, הפירות וגרידת לימון. הסיום גם כן, מתוק פירותי עם טעמי עץ עדינים , קרם ברולה ומאלט. פשוט חגיגה לאף ולחיך. באמת יהלום.
נקטר ד’אור
את טעימת הגלנמורנג’י סיימנו עם הביטוי בן ה 18 שנה. הויסקי מבלה 15 שנים ראשונות בחביות בורבון, וחלקו מועבר ל3 שנים אחרונות ליישון נוסף בחביות שרי אולורוסו, לקבל אופי מורכב ועשיר יותר.
האף כאן הרבה יותר עצי, מורגשות 8 השנים הנוספות בחבית. וניל, ופירותיות. ויסקי כבד יותר מאחיו בן ה 10, אבל מורכב יותר. ודורש יותר זמן בכוס. בפה – מאלטיות,ופירות יבשים בנוסף פרי הדר סוכר וחלת דבש. הסיומת ארוכה, של פירות יבשים ושרי ייבש תודות לחביות האולורוסו.
ויסקי מצוין, אכן מורכב יותר, אבל פחות קל לשתיה מאחיו הצעיר בן ה 10.
אם תשאלו אותי, המנצחים שלי הם האורוג’ינל, הבסיסי ששכחתי כמה טוב וקל לשתיה הוא, הלסאנטה הנעים, וכמובן הנקטר ד’אור, שממחיש כמה טוב יכול להיות ויסקי שעבר סיום בחביות סוטרן, פשוט מושלם.
לפני הקינוח יצאנו החוצה להפתעה של הטעימה. החברה הצרפתית ליינות איכות, במסגרת קמפיין הויסקי הסקוטי (מייד נספר הכל!) , הפכה משאית למין באר נייד, בו ניתן לשתות ולטעום את הקו של גלנמורנגי’ וארגבג. המשאית חכתה לנו בחנייה של בית הקפה-מסעדה, ותוך ישיבה בבאר הנייד, וקבלת הסבר על המבצע, לגמנו לנו ארדבג 10 אחד הויסקים היותר טובים מבין הקו הסטנדרטי של המאלטים מאיילה. ויסקי כבולי, מעושן מאוד עם סיומת ארוכה ואפרתית. כמו שחבר טוב מגדיר זאת : “ללקק מאפרה” .את הארדבג אני מכיר מצוין, אבל המשאית היתה חוויה מעניינת.
הבאר הנייד במשאית, רעיון ממש נחמד.
חזרנו למילות סיכום, וקינוחים בדמות כדורי שוקולד ופחזניות ממולאות בקרם פסטייר. מה עוד אפשר לבקש?
מבצע DISCOVER SCOTLAND”S FINEST
תוך כדי הארוחה התבשרנו על מבצע מאוד מעניין שעורכת החברה הצרפתית ליינת איכות . מדובר בקמפיין ארצי שיאפשר לקהל הרחב להכיר ולהתנסות באיכויות הוויסקי הסקוטי: Discover Scotland's Finest (לגלות את המיטב של סקוטלנד), במהלכו יוצעו בחנויות נבחרות ברחבי הארץ וויסקי סקוטי במחירים הזולים בכ-30% מהמחירים בפועל. בכל חודש יבחרו כ-5 חנויות שונות ברחבי הארץ בהן יוצג הקמפיין המושקע אשר ילווה בתצוגות אלכוהול איכותיות (ברמת דיוטי פרי באירופה). בחנויות יהיו במות תצוגה, מפות של אזור סקוטלנד וברושורים עם מידע על המזקקות.
מותגי הוויסקי המשתתפים בקמפיין מיוצרים ברחבי סקוטלנד: גלנמורנג'י מאזור HIGHLANDS שאותו טעמנו, ארדבג מאזור ISLAY ; מקאלן מאזור SPEYSIDE ; היילנד פארק מאזור ORKNEY.
לאורך תקופת הקמפיין יערכו באותן חנויות בכל יום חמישי בשעות אחה"צ ובימי שישי בשעות הפעילות הדרכות וטעימות וויסקי סקוטים, מהאזורים השונים בסקוטלנד. הטעימות יתקיימו בבר טעימות שיוצב בחנויות עם מטעימים שיעבירו הדרכות וטעימות של מותגי הוויסקי השונים. בנוסף לטעימות בחנות יתקיימו טעימות גם במשאית בר (אותה אחת בה ביקרנו ושתינו בה ארדבג ) של גלנמורנג'י שהוסבה לבר נייד עם לאונג' (ספות, בר, תאורה, מקרר). המשאית הזו תסתובב במקומות בילוי, בבארים ובחנויות המשתתפות בקמפיין ובתוכה יינתנו הדרכות מקצועיות לברמנים, אנשי צוות וקבוצות. אחלה של רעיון.
באשר למחירים, מדובר אכן בהנחה די משמעותית, אם כי לא ברמה שיכולה להתחרות במחירי דיוטי פרי, ולצערנו בגלל הרפורמה שמתמהמהת קשה מאוד לקנות בארץ ויסקי במחיר שפוי. הויסקים שטעמנו יהיו קצת יוצתר נגישים בעקבותיו (האוריגינ’ל יעלה כ 350 ש”ח , הלסנטה והקווינטה רובן כ 430 ש”ח ). עדיין יקר ב 50% מהדיוטי פרי, אבל אפשרי. מחירים ופרטים נוספים תוכלו למצוא באתר היבואן : www.fiw.co.il
הארוע היה מקצועי מאוד, וניכר כי הושקעה בו מחשבה רבה, החל בכוסות גלנקיירן מקצועיות, הדרכה מקצועית , חומרי רקע וברושורים לכל ויסקי וויסקי, כולל רשמי טעימה, ומידע. כל הכבוד. מסתמן כי שוק הוויסקי הופך להיות מקצועי יותר, מושקע יותר ועל כך אני מברך בפה מלא.
אני תקווה שהמבצע שלעיל יצליח להביא את הסינגל מאלטים ליותר ישראלים, שיטעמו, יאהבו, ויוכלו לרכוש ויסקי איכותי גם אם אין להם גישה לחנות הדיוטי פרי. בכל מקרה, הכל מתחיל בחינוך, וחינוך החיך הישראלי לאהוב ולהעריך סינגל מאלטים ולא רק בלנדים (שיבאס וג’וני אדום\שחור). עם הטעימה יבוא התיאבון, ושוק הוויסקי יהיה בוגר יותר וגדול יותר. ובא לציון גואל.
תודה מיוחדת לבטי מ FIW שזהמינה אותנו לארוע המקצועי הזה.
לחיים!
כבר מזמן שלא פרסמתי כאן פוסט על ויסקי. בזמן האחרון הייתי עסוק בכתיבת פוסטים בבלוג הייעודי שלנו שעוסק בויסקי ובויסקי בלבד בשפה האנגלית, WhiskyIsrael אבל כמה אירועים בחודשים האחרונים הבהירו לי שיש מקום לפוסט הזה גם כאן בשפת הקודש. אז הנה כמה מיתוסים שברצוני לנפץ אודות ויסקי. מוכנים? הנה זה בא.
ויסקי מיושן שנים ארוכות הנו ויסקי משובח יותר
נכון שהויסקי מושפע רבות מהחביות בהן הוא מיושן. הטענה הרווחת היא שכ80% מפרופיל הטעם של ויסקי כלשהו מגיע מהיישון בחביות. לפיכך הגיוני לחשוב שויסקי שיושן 40 שנה אמור להיות ויסקי מאוד איכותי לעומת אחיו שיושן “רק” 12 שנה. ובכן, הדברים אינם פשוטים כל כך.
קודם כל, ישנו הגורם הסוביקטיוי. יש מבינינו שאוהבים ויסקי מאוד “עצי” ויש כאלו שאוהבים פחות עץ בפרופיל הויסקי שלהם. שנית, תקופת יישון ארוכה מדי לא אחת גורמת לטעמי עץ עזים במיוחד שמאפילים על טעמים אחרים נעימים שמגיעים דרך העץ (וניל,חמאה,מתיקות), ולא אחת ויסקים מאוד ישנים בני 30,40 ויותר מאבדים את האיזון הדק הזה, והופכים לעציים יתר על המידה, מה שפוגע בהנאה מהם.
נוסף על כל, במיוחד בויסקים מעושנים וכבוליים במיוחד, ישון ארוך מעדן מאוד את טעמי העשן והכבול. יש חובבי ויסקי (כמוני למשל) שאוהבים ויסקים צעירים ו”בועטים” במיוחד מבחינת הכבוליות. הכבול הינו דומיננטי מאוד בפרופיל הויסקי, אך נוטה ל”השבר” לאחר שנות ישון ארוכות. תהיה זו טעות לומר כי לפרויג 18 “טוב” יותר מלפרויג צעיר יותר למשל בן 10, או 12 או לחלופין, יש לא מעט אנשים שיעדיפו לשתות ארדבג צעיר ונושך על ארדבג בן 16 או 17 שאולי הינו מורכב יותר בטעמיו, אבל מעודן הרבה יותר. הכל עניין של טעם.
בקיצור מבוגר יותר לא משמעו תמיד טוב יותר.
ויסקי בעל צבע עמוק ויפה יותר הוא איכותי יותר
חשבו על הסיטואיציה הבאה: נכנסתם לחנות ויסקי, או לדיוטי פרי והתלבטתם בין שני בקבוקי ויסקי. אחד היה חיוור בצבע שרדונה ואילו השני היה בעל צבע זהוב יפהפה. במי תבחרו?
רב הסיכויים שתלכו על זה שהצבע שלו מפתה יותר. אתם לא היחידים, ואת זאת יודעים אנשי השיווק של המזקקות וכמובן משווקי הבלנדים. ויסקי בעל צבע עמוק יותר נתפס על ידנו כויסקי איכותי יותר, בעל טעמים עזים יותר וגוף מלא יותר.
ובכן? מדובר בטעות בסיסית. צבע הויסקי אינו אומר דבר וחצי דבר על טיבו, הגוף הסיומת או כל מאפיין אחר. מכירים חומר בשם E150? כנראה שלא בשמו המדעי, אבל אותו E150 נקרא בשפת יום יום : קרמל. כן, זהו חומר כימי, שמטרתו אחת. לצבוע משקאות ומאכלים ולתת להם צבע כהה ודבשי יותר. קוקה קולה מכיל אותו, וסביר להניח שגם הויסקי הבלנדד שלכם וגם הסינגל מאלט שלכם (אלא אם מצוין על הבקבוק : Natural color) מכיל כמויות ממנו.
זה אינו סוד שמזקקות ובלנדרים רבים משתמשים בו להשגת צבע מפתה יותר. לכן, הצבע שאתם רואים לא מרמז ולו כלום על איכות הויסקי וטיבו.
מזקקות מסוימות אף דואגות לבקבק את הויסקי שלהם בבקבוקים ירוקים, בכדי שלא תראו את הצבע הבהיר של הויסקי שלהם (שלא עובר צביעה והינו טבעי) ותעדיפו ויסקי אחר בעל “אופי”. לדוגמא, לפרויג במירב הבקבוקים שיוצאים מהמזקקה.
ויסקי שותים בכוס זכוכית נמוכה (Tumbler)
אתם מכירים את הסצנה. גיבור הסרט נכנס לבר אפלולי ומבקש מהברמן כוסית ויסקי. הוא מקבל מנת ויסקי בכוס נמוכה בעלת תחתית כפולה וכבדה, עם הרבה קרח ולוגם אותו באיטיות.
מה לא בסדר כאן?
קצת רקע. הכוס הנמוכה והכבדה נקראת "Tumbler . מטרתה היחידית היא למנוע התגלגותה על הבר. לא אחת אחרי כמה כוסיות ויסקי, הלקוח כבר מבושם כהלכה, ותנועותיו גמלוניות. מטרת הכוס הכבדה והמבנה שלה, למנוע התהפכותה על הבאר במקרה וידו תפגע בה. אין כאן שום מטרה אחרת, ויתר על כן, המבנה הישר של דפנותיה אינו משרת אותנו כלל וכלל. זהו מבנה אנטי אידאלי מאחר והארומות מתפזרות וקשה יותר לקבל רושם על ריחו של הויסקי, דבר חשוב במיוחד כשמדובר בויסקים איכותיים. חוש הריח מהווה נדבך חשוב ביותר בטעם של כל מאכל ומשקה אותו אנחנו דוגמים. לפיכך חשוב לרכז את ריחות הויסקי בכוס המיועדת לכך.
הכוסות הטובות ביותר לטעימת ויסקי הינן כוסות גלנקיירן, או לחלופין כוס הדומה בצורתה לכוס יין לבן, והמתכנסת פנימה כלפי האף. לאלו מבינכם שבאמת מתעניינים ניתן למצוא בבלוג הבא הסברים והתאמת כוסות מקצועיות מכמה סוגים לפי סוג הויסקי שאתם אוהבים. מומלץ. חלקכם יגיד ודאי שמדובר בפלצנות ושהכוס אינה משנה, וכו’ וכו’. נסו פעם אחת לרחרח ויסקי איכותי בכוס כזו וכזו, ואני בטוח שתבינו את כוונתי.
ויסקי שותים עם קרח
טוב כאן הדעות כבר יותר חלוקות, אבל לטעמי התשובה ברורה. הקרח לא מוסיף אלא גורע בכמה אופנים : א. הקרח מדלל את הויסקי שלכם. וחבל לדלל ויסקי שאינו חזק מדי. ב. הקרח גורם לויסקי להיות קר מדי, ובלוטות הטעם שלנו מאבדות מיעילותן כשהמשקה קר מדי.
נכון, אנחנו חיים במדינה חמה ורב השנה קשה לשתות ויסקי בטמפרטורת החדר, אבל מנסיוני, מזגו כוסית, שימו אותה בחדר ממוזג. חכו כחצי שעה, והויסקי יהיה טוב לשתיה ונעים הרבה יותר. לא חם אבל לא קר מדי.
אם ברצונכם כן לקרר את הויסקי ואתם אוהבים אותו קריר, ישנו פתרון נחמד מאוד בדמות אבנים שניתן להקפיא ולהוסיף לכוסית, ולקבל את אפקט הקרח , רק בלי מהילה.
ריצ'רד פטרסון המאסטר בלנדר של וויט&מאקאי , ג'ורה ודלמור ממש מתעב קרח בויסקי שלו. שימו לב לוידאו הבא.
אז כמו שאומרים אצלנו, בשנה הבאה באיילה הבנויה. ולחיים!
וויסקי ובירה הן אחיות, את זה כולם יודעים. מדובר בשני משקאות שמתחילים אותו הדבר, שעורה מותססת בה הסוכרים מתפרקים לאלכוהול (בין השאר) על ידי שמרים. מאוחר יותר מתפצלות דרכיהם: הבירה, מותססת ומבוקבקת בד”כ באחוזי אלכוהול נמוכים יותר, ואילו הויסקי מזוקק לריכוזי אלכוהול גבוהים מאוד (70+ לפני היישון), ואז מיושן בחביות שונות ומשונות (שרי,בורבון,אלון, ישנות, חדשות, קטנות וגדולות). מקובל לחשוב שמעל 80% מהטעמים המתקבלים בויסקי לאחר סיום יישונו מקורם בחביות העץ בהן הוא מבלה לא אחת שנים רבות מאוד.
מה עם הבירה? לא מגיע לה יישון בחביות עץ גם היא? אז זהו, שכן. והיום נדבר על בירה אחת מיוחדת כזו, שחולקת את יישונה עם וויסקי, ולא סתם ויסקי : היילנד פארק.
הבירה שנדבר עליה מיוצרת בסקוטלנד על ידי מזקקת Harviestoun ונקראת Ola Dubh (יש להגות: אולה דו – כרגיל בגאלית מה שכותבים ומה ששומעים, שונה לגמרי). פירוש השם: “שמן שחור”, ולא בכדי. הבירה הינה סוג של פורטר שחור,מרוכז ושמנוני. אבל לא זה מה שמיוחד בה. הייחוד הינו, יישון הבירה בחביות ויסקי של מזקקת היילנד פארק , השוכנת באי אורקני.
לאלו מבינכם שאינם מכירים את היילנד פארק, מדובר באחת המזקקות היותר מוערכות על ידי חובבי ומבקרי הויסקי בעולם, ושנבחרה למזקקה הטובה בעולם בשנת 2007. אני וחברי, אוהבים מאוד את ויסקי ה –12 שנים שלהם, שנותן תמורה מדהימה למחירו, וכמובן את ה-18 שהוא פשוט ויסקי מאוזן כל כך, שלא תמצאו מישהו שיאמר עליו משהו רע. היילנד פארק מקפידה מאוד על השימוש בחביות עץ מפרופילים שונים בהתאם לויסקי ולשלב היישון (אלון,בורבון,שרי וכו’), השימוש בעץ לאחר יישון הויסקי הינו רעיון פשוט הגיוני וגאוני, לא מסכימים?
הבירה מיוצרת ב-3 תתי סוגים : 12,16 ו- 30 שנה, כאשר כל אחת מיושנת בחביות שבו יושן הוויסקי מספר השנים הנקוב, ולכל בקבוק מוצמדת חוברת קטנה ובה הסברים על היילנד פארק, וסוג החביות. לוקחים את העניין ברצינות החבר’ה. וטוב שכך.
על הבירה הזו שמעתי כבר מזמן, אבל רק השבוע, ותודות לחבר טוב מסקוטלנד שפגשתי דרך טוויטר , אשר שלח לי בקבוק של אולה דו 12 לדוגמא, הצלחתי סוף סוף לטעום את האייל המופלא הזה. אז תודה לך דייב (השם המלא שמור במערכת 
). מי אמר שאין אנשים נחמדים סתם באמצע הדרך?
ועכשיו לאחר כל ההקדמה, לרשמי הטעימה:
אולה דו 12 , 8% אלכוהול
צבע:שחור אטום. ממש כמו שמן מנועים שחור, כשמה של הבירה.
אף: שוקולד שחור,מתיקות של מאלט, טופי, קצת עץ ורמזים לויסקי.
גוף: הגוף של האולה דו ממש צמיגי, שמנוני וסמיך. ראש חום אפרפר קטן מאוד.
טעם: מרירות נעימה של שוקולד מריר,קפה , עם מתיקות מאלטית ברקע.
סיומת:סיומת יבשה ומרירה, שוקולד-מריר.
הבירה אינה חלשה בכלל, אולם שמונת האחוזים אינם מורגשים באף יתר על המידה.
גם ראלפי החביב החליט השבוע לפרסם פוסט בולוג שלו בדיוק באותו נושא (אמנם שלוש בירות, ואולה דו 40 , אבל העיקרון דומה) : שווה צפייה.
לחיים!
ענק האלכוהול והמשקאות דיאג’יו הכריזה על סדרת הספיישל ריליס לשנת 2009. מדובר בסדרה של ויסקים חלקם ותיקים,חלקם צעירים יותר, כולם בחוזק חבית, ובכמויות קטנות. מדובר אכן בכמה בקבוקים מאוד איכותיים. נקודה חיובית, היא המחירים. בניגוד לסדרת ה Manager’s Choice שעליה כתבתי והיתה לגמרי לא נגישה בשל מחירים מאוד גבוהים וכמויות מזעריות, כאן בנוסף על כמה יהלומים(תרתי משמע, גם במחירם הגבוהה), אפשר להשיג גם מאלטים מיוחדים ובמחיר שגם אנשים “רגילים” ולא רק אספנים, יוכלו לקנות.
הסדרה של הספיישל אדישן, יצאה לראשונה בשנת 2001, וכוללת מגוון רחב מאוד של טעמים ומזקקות, במהדורה מיוחדת וזאת מהפורטפוליו העצום של 28 מזקקות בבעלותה של דיאג’יו.
המעניינים ביותר לדעתי,בתקציב לא גבוה(לא חוכמה לקנות ברורה במעל 2500 ש”ח לבקבוק ולומר שהוא טוב.) הם:
1. הקאול איילה הלא כבולי.מבטאים: 'קול איילה’) שמאוד מעניין לטעום אותו בגיל די צעיר ובחוזק חבית של 65.8%!!!! כמו כן,אי השימוש בכבול הוא מעניין בעצמו, ויתן אפשרות לטעום את המאלט מאיילה שיושן 10 שנים, אבל ללא השפעת הכבול הדומיננטי.
2.הלגבולין 12 שגם הוא בחוזק חבית מופלא של 59.9%, שאותו אני חייב להשיג. הלגבולין 16 הוא יצירת אומנות שקשה למצוא חובב ויסקי שלא אוהב אותה.הרמוניה,נטו. כאן מדובר באח הצעיר והנשכני, לא רק בזכות האלכוהול. שווה בדיקה.
אם הייתי רוטשילד, הייתי מוסיף גם את הפורט אלן המעולה, וכמובן את הברורה. אבל עד שאזכה בלוטו, שני הראשונים נראים כאופציה השפויה.
כמובן, שיהיה קשה שלא לומר בלתי אפשרי להשיגם בארץ, וגם בדיוטי הפרימיטיבי שלנו, אז למי שיש חברים שטסים לדיוטי פרי רחוקים וטובים יותר,כדאי לבדוק.
הנה הרשימה המלאה:
| שם | אזור | גיל וחוזק | סוג חבית | כמות | מחיר בפאונד בריטי |
| Benrinnes™ | Speyside | 23 Year Old 1985 ABV 58.8% | European Oak | 6,000 individually numbered bottles | £150 |
| Brora™ | Coastal Highlands (closed 1983) | 30 Year Old ABV 53.2% | refill American Oak casks | 2,958 individually numbered bottles | £230 |
| Caol Ila™ | Islay | 10 Year Old 1998 ABV 65.8%
(unpeated) |
1st fill Bourbon oak casks | 6,000 bottles | £48 |
| Lagavulin™ | Islay | 12 Year Old ABV 59.9% | refill American oak casks | Limited quantities | £57 |
| Mannochmore™ | Speyside | 18 Year Old 1990 ABV 54.9% | mix of re-charred ex-sherry bodega European Oak
with re-charred ex-Bourbon and new American Oak casks that had also held sherry, filled in 1993 after a short initial ageing in normal refill cask. |
2,604 individually numbered bottles | £105 |
| Pittyvaich™ | Speyside (closed 1993) | 20 Year Old 1989 ABV 57.5% | refill American Oak casks | 6,000 individually numbered bottles | £115 |
| Port Ellen™ | Islay (closed 1983) | 30 Year Old 1979 ABV 57.7% | refill American Oak casks | 5,916 individually numbered bottles | £200 |
| Talisker™ | Skye | 25 Year Old ABV 54.8 % | refill American Oak and European Oak casks | 5,862 individually numbered bottles | £150 |
| Talisker™ | Skye | 30 Year Old ABV 53.1% | American Oak and European Oak refill casks | 3,000 individually numbered bottles | £215 |
אכן גוורדיה מכובדת.
Slainte!
כל חובב ויסקי רציני מכיר את תנ”ך הויסקי של ג’ים מארי שעליו כבר כתבתי בעבר. חלקנו אוהבים יותר,חלקנו אוהבים פחות , לא תמיד מסכימים עם הציונים שמארי מחלק,אבל אין עוררין שמדובר באחד המקורות החשובים למידע על סוגי הויסקי השונים בעולם. התמך השנה כולל מעל 3,850 ביקורות על סוגי ויסקי שונים ומשונים, החל בסינגל מאלטים סקוטים,דרך בלנדים, ויסקי אירי, ויסקי אמריקאי, יפני, הודי אירופי. אם קוראים לו ויסקי : הוא שם.
לא בכדי ג’ים מארי נחשב הגורו של הויסקי כיום, מדובר בעבודת נמלים לא פשוטה (כן, לא קל לטעום כל כך הרבה ויסקי משובח, ובמיוחד לירוק את רובו) וברור שהתנ”ך שלו, אם נסכים עם מה שכתוב בו או לא , יכול להמליך מלכים וגם להוריד אחרים מכסאם. ציון טוב בתנ”ך בודאי יעזור לשיווק ויסקי בצורה ברורה,ויצוטט על הבקבוק ובחומרי הפרסום של המזקקה בר’ גלי.
היום פורסמה רשימת הויסקים הזוכים בכל קטגוריה, לפחות לפי התנ”ך, והיא טומנת בחובה הפתעה גדולה. ויסקי השנה הוא לא אחר מאשר ויסקי שיפון אמריקאי, בן 18 – סאזרק. זו הפעם הראשונה בתנך שויסקי שיפון אמריקאי זוכה בתואר הנכסף!. הסזארק דחק את הארדבג סופרנובה המצויין (שגם עליו כתבתי בעבר) למקום השני. באמת הישג לא פשוט, בהתחשב באהדתו המופגנת של מארי לכל ויסקי כמעט שיוצא ממזקקת ארדבג באיילה, סקוטלנד.
הפתעה נוספת היא שויסקי העולם הטוב ביותר (לא סקוטי אמריקאי וכו’) ניתן לאמרוט פיוז’ן: ויסקי הודי, כן הודי!. אמרוט היא מזקקה די ידועה, שכבר זמן לא מועט עושה ויסקי טוב, אבל זכייה במקום הראשון בקטגוריה זה באמת משהו לא צפוי. כל הכבוד.
אני כבר מחכה לקרוא את שאר הביקורות,ולראות מה השתנה השנה לעומת השנה שעברה, הספר החתום על ידי ג’ים מארי כבר בדרכו אלי בדואר, יהיה מעניין.
אי אפשר בלי הדרוגים (למרות שאני לא ממש בעד בחירת ויסקי מהם בלבד), אז הנה הם ובאנגלית:
Category winners
Scotch Whisky of the Year – Ardbeg Supernova
Single Malt of the Year (Multiple cask) – Ardbeg Supernova
Single Malt of the Year (Single cask) – Glenfarclas 1962 (3rd release)
Best Scotch New Brand – Glenmorangie Sonnalta PX
Scotch Blend of the Year – Ballentine’s 17 Years Old
Scotch Grain of the Year – Duncan Taylor North British 1978Single Malt Scotch
No Age Statement (Multiple cask) – Ardbeg Supernova
No Age Statement (runner up) – Glenmorangie Sonnalta PX
10 Years and Under (Multiple cask) – Octomore 5 Years Old
10 Years and Under (Single cask) – SMWS 7717 (Glen Ord)
11-15 Years Old (Multiple cask) – Tomintoul 14 Years Old
11-15 Years Old (Single cask) – Isle of Arran Sherry 353
16-21 Years Old (Multiple cask) – Glen Grant 1992
16-21 Years Old (Single cask) – Glendronach 1992 Cask 401
22-27 Years Old (Multiple cask) – Brora 25 Years Old 7th Release
22-27 Years Old (Single cask) – Cadenhead’s Benriach 23YO
28-34 Years Old (Multiple cask) – Highland Park 30 Years Old
28-34 Years Old (Single cask) – Douglas Laing Glendcadem 32YO
35-40 Years Old (Multiple cask) – Glenglassnaugh 40 Years Old
35-40 Years Old (Single cask) – Whisky Fair Glen Grant 36 YO
41 Years and Over (Multiple cask) – Glenfiddich 50 Years Old
41 Years and Over (Single cask) – Glenfarclas 1962 Release IIIBlended Scotch
No Age Statement (Standard) – Ballentine’s Finest
No Age Statement (Premium) – The Last Drop
5-12 Years – Johnnie Walker Black Label
13-18 Years – Ballentine’s 17 Year Old
18 & Over – Chivas Regal 25 Years Old
Irish Whiskey of the Year – Redbreast Aged 12 Years
American Whiskey
Bourbon of the Year – George T Stagg (144.8)
Rye of the Year – Sazerac 18 Years Old (Fall 2008)
Bourbon
No Age Statement (Multiple barrel) – Parker’s Golden Anniversary
No Age Statement (Single barrel) – Blanton’s Single Barrel 316
9 Years & Under – Jim Beam Black Aged 8 Years
10-12 Years – Wild Turkey Russell’s Reserve
13-17 Years Old (multiple Barrels) – George T Stagg (144.8)
13-17 Years Old (Single Barrel) – Buffalo Trace Experimental Course Grain
18 Years & Over – Evan Williams 23 Years OldRye
10 Years & Younger – Jim Beam Rye
11 Years & Older – Sazerac 18 Years Old (Fall 2008)Canadian Whisky of the Year – Wiser’s Red Letter
Japanese Whisky of the Year – SMWS 116.4 (Yoichi)
European Whisky
European Whisky of the Year – Santis Malt Highlander Dreifaltaigkeit
European Single Cask Whisky of the Year – Penderyn Port Wood Single CaskWorld Whiskies
Indian Whisky of the Year – Amrut Fusion
Slainte!
תגובות אחרונות