תג: ‘דגים’
לפני כשבועיים נערכה תערוכת סומלייה 2010 בהיכל התרבות. מדובר בארוע מס’ 1 לחובבי היין באשר הם. על כך בפוסט נפרד כמובן. לאחר ביקור של כשעתיים במהלכו שתיתי לא מעט יינות, חלקם נחמדים, חלקם מצויינים, וחלקם אני כבר לא זוכר, הייתי איך לומר, זקוק למנוחה לפני הנסיעה הביתה. ככה בכדי לנסוע בקו ישר. חשבתי על כמה אופציות ובעודני משוטט ברחוב מרמורק, נזכרתי במקום שבו עוד לא ביקרתי ועליו המליץ לי כפיר כבר לפני כמה שבועות : פיצה פיליפ. חשבתי שפיצה, וקצת קולה יעזרו לי להתמודד עם האלכוהול, ומה טוב יותר ממקום ששמעתי בשבחו כל כך הרבה.
הפיצריה של פיליפ (במלרע!), שוכנת בפינת הרחובות אבן גבירול ומרמורק , ממש מרחק צעידה מתיאטרון הבימה והיכל התרבות. אז מה, פיצה של אופה צרפתי? זהו , שכן.
פיליפ, בחור צרפתי מהאלפים (כך מעיד התפריט), למד את רזי הכנת הפיצה, הבצק וההתפחה משף איטלקי, נדלק והחל להכין את המאכל האיטלקי המעולה הזה בעצמו, בהצטיינות יתרה לא פחות. מדובר אכן על בחור חביב מאוד, וביושבי על הבאר, החלפתי איתו לא מעט מילים, על המקום, על הפיצה וכמובן על יינות איטלקים שהוא מאוד אוהב, כמובן.
המקום עצנו מציע מקומות ישיבה כמסעדה, הן בחוץ על המדרכה המקורה, והן בפנים. כמו כן, יש שירות משלוחים (כמה חבל שאני כבר אינני תל אביבי!). מבחינת תפריט הפיצה, לא מפתיע שהוא עשיר ביותר ומכיל פיצות כיד דמיונכם. החל במרגריטה הפשוטה והבנאלית דרך, ארבע גבינות, יוונית, וכלה בפיצות מעניינות יותר כמו אווז, שפקטקולו (שאכלתי) ואפילו פיצה מתוקה בשם : הכל דבש (Chevre et mielle) – שכוללת מוצרלה,גבינת עיזים פקאנים ודבש. מאמה מייה. איזה יופי!
אני שהייתי די נעול על פיצת האווז מהמלצות של חברים, שאלתי את פיליפ עצמו, מה מומלץ היום? והוא ענה ללא הרהור : לך על השפקטקולו (Specktakulo). מי אני שאסרב לגאון הצרפתי? מה אומר לכם? לא התחרטתי לדקה. מדובר בפיצה שכוללת שינקן,עבניות,גורגנזולה,פורטובלו, גבינת מוצרלה, ושפק (בשר חזיר בשמו הגרמני). שילוב לא רע. כאמור, ישבתי על הבאר, מקום מעולה בכדי לראות את תהליך הכנת הפיצה, מאוד ציורי. רידוד, העפת הבצק למעלה כדרכם של אופים איטלקים, ומייד לתנור לבנים, שסובב על צירו.
אחרי כמה דקות שיחה נעימה עם פיליפ, הפיצה היתה מוכנה, וזכיתי לכמה דקות של אושר עילאי, באכילת אחת הפיצות היותר טובות שתוכלו להשיג בתל אביב. יצירת אמנות. כל מילה מיותרת. התמונה תעיד.
הבצק היה דק ופריך, התוספות נדיבות, המוצרלה כהלכה, והכל הצטרף לכדי מכלול מושלם. אלוהי. (וגם המחיר : 50 ש”ל היה סביר ביותר לכמות התוספות).
אחלה של מקום, או יותר נכון, מקדש לחובבי הפיצה, ולמכור פיצה שכמותי – מדובר בחוויה מזככת.
מומלץ.
בתיאבון!
מי שעוקב אחר הבלוג ודאי זוכר כי כבר ביקרנו בשגב אקספרס לארוחה עסקית בעבר. אבל דין עסקית אינו כדין ארוחה בשאר ימות השבוע. השבוע היינו בסביבה והחלטנו לקפוץ הפעם עם שני הזאטוטים לארוחת צהריים. אחד הייתרונות של שגב אקס הוא המבחר הרב, ערב של סגנונות ומאכלים מפיצה , סלט, וכלה בסטייק יען. גם המחירים לא מאוד גבוהים, גם אם כי לא זולים.
הזמנו מקום והגענו לצהריים. הושבנו בפטיו בשולחן עם מקום לעגלה,ובחרנו את המנות שלנו. היינו רעבים. ובמיוחד הילד. אין מנות ילדים מוקטנות (בד”כ אני ממש נגד מנות הילדים הסטנדרטיות של פסטה עם רוטב אדום, ושניצל וצ’יפס. גם ג’וניור לא ממש בעניין מנות כאלו ואוהב פסטה עם רוטב של גדולים,סטייק ושאר מנות מבוגרים, אבל במידות צנועות יותר) לכן הלכנו על פיצה מרגריטה, כהימור בטוח, ואם אפשר מהר.
הפיצה (49 ש”ח)הגיעה ממש מהר, נראתה מצוין, וגם היתה טעימה, בצקה פריך וגבינה במיה מספקת. עזרנו קצת לג’וניור לסיים את המנה, והיה לא רע בכלל.
לראשונות הזמנו סלט קיסר (41 ש”ח) שאנחנו מחבבים מאוד. הגיעה מנה לא גדולה, אבל לא קטנה, טעימה, טריה עם קרוטונים (בחרנו את הגרסא ללא עוף), עם רוטב מתובל כהלכה, שהורגשו בו דגי האנשובי בדיוק במידה הנכונה. מלמעלה גבינה מגוררת, בקיצור , מנה מצוינת. מאחר ואכלנו מעט פיצה, לא אכלנו הפעם את הפוקצ’יה הטעימה שמוגשת בצורה מקסימה בתוך שקית נייר . בפעם הבאה.
לא ברור לי למה (באנו לארוחה רגילה בעילום שם) אבל המלצר פינק אותנו גם בסלט נוסף “באדיבות שגב”, סלט איטלקי ( 30 ש”ח) שכולל עלים טריים בוינגרט תמרים מיובשים ובלסמי עם אגוזי מלך, פילה תפוז, שקדים קלויים ואספרגוס גריל. הסלט היה טעים, אם כי לא כמו סלט הקיסר שהיה מוצלח ממנו, והיו בו מעט מאוד גבעולי אספרגוס קלויים.
לעיקריות בחרתי מנה שכבר אכלתי בעבר והיתה מצוינת : "יען ביין ואגסים (89 ש”ח) – יען בגריל עם רוטב יין פורט, בצלים אדומים ואגסים סגולים. מנה מעולה, בכמות יפה, פשוט סטייק יען מעולה ברוטב מתקתק שאי אפשר לא לאהוב. גם רעייתי אהבה מאוד את המנה. הפירה שהוגש לידה היה מ ע ו ל ה. אפילו כרמל הקטנה אכלה קצת ממנו.
מנה נוספת שחלקנו היתה ריזוטו (59 ש”ח) – ריזוטו ירקות גינה ופטריות טריות מבושל עם צמחי תבלין, שום, שמנת, גבינת פרמז’ן ואגוזים. המנה היתה מתובלת כהלכה, עשירה בירקות וטעימה מאוד. פשוט וטעים.
הכל טוב ויפה, נהננו עד מאוד, פרט לדבר אחד שמאוד הכעיס אותי. ביקשתי להזמין חצי ליטר גולדסטאר,הבירה היחידה מן הברז. המלצרית ענתה לי כי יש רק “פיינט” שזה 410 מ”ל. ראשית, זה שאין חצי ליטר זו שערוריה. שנית , פיינט אינו 410 מ”ל אלא 450 או אם מדובר על פיינט אנגלי אזי זה 570 מ”ל. אני די בטוח שהכוס שניתנה לי היתה בת 330 מ”ל לא פיינט ולא בטיח, אבל לא בדקתי. FAIL גדול גדול לשגב. נון גדול שלך, אנא תקן מייד.
לקינוח חככנו בדעתנו ולבסוף הזמנו גביע גלידת שוקולד (10 ש”ח) לילד, ולנו “שכבות וחלווה” (36 ש”ח) – עוגת שכבות עסיסית עם קרם חלווה, רוטב אספרסו חם, קקאו וקצפת מסקרפונה עשירה. המנות הגיעו מעט לאט אבל היו טעימות. רביבי סיים את הגלידה ואנחנו התמוגגנו מהקינוח. בד”כ אני לא ממש אוהב קינוחים מתוקים מאוד, אבל פה היה שילוב מנצח של המסקרפונה הקטיפתית, החלווה והגלידה שלמטה. קינוח מצוין.
בתוספת אספרסו ארוך, מיץ תפוזים ובננה ובירה שחורה (והבירה שלי, המרגיזה) הסתכם חשבוננו ב 350 ש”ח. לא נורא, אבל לא מסעדת פועלים, כפי שהעיר בצדק כפיר.
לסיכום:
מדובר באחלה אופציה לארוחה משפחתית ובכלל, עם המון אפשרויות בחירה, מנות טעימות, אסטתיות ומשביעות. מטבח “שף” לייט. וכמובן, לא צריך לשדוד בנק. פרט לעניין הבירה המרגיז, נהננו מאוד. אנו נחזור לשם בודאי.
בתיאבון.
כפי שאתם יודעים אני לא ממש חסיד של המבורגרים בתור מזון “גורמה” או משהו שממש מרגש לכתוב עליו. המבורגר הינו אחלה של פאסטפוד. אמנם יש הרבה המבורגריות שבשרן איכותי, אבל אתה אף פעם לא יכול לדעת מה בדיוק קיבלת בקציצה. האם זה אנטריקוט כפי שפורסם? מה עוד הוכנס לבלילה וכו’. כל זה לא מונע ממני לאכול המבורגרים ולהנות. את רשת וולפנייטס אני מכיר מהסניף בפינת לילינבלום, אבל למרות שעברתי שם פעמים רבות לא נכנסתי , אולי כי באזור יש לא מעט מקומות מעניינים לא פחות.
לא ידעתי כי הרשת פתחה סניף ברחוב יהודה המכבי פינת וייצמן, היכן שעמדה מסעדת מטרופוליס המיתולוגית, ומפגש וייצמן האגדי לפניה (אגדי לא בשל איכות האוכל). לפני כמה שנים טובות בהייותי רווק פוחז, גרתי מרחק יריקה משם, ויהודה המכבי היה מעים בית שני, אבל מאז התברגנתי ועברתי לשרון, ומזמן שלא ביקרתי באיזור.
בשבת האחרונה יצאנו כל המשפחה לטיול בירקון, ולאחר כמה שעות של כיף מיוזע ומרדף אחרי רביבי והאופניים, היינו רעבים. נזכרתי שבדרך חלפנו על פני וולפנייטס והחלטנו לנסות את המקום. ילדים, אוהבים כאמור המבורגרים וצ’יפס, אז למה לא? התקשרתי להזמין שולחן, והודיעו לי כי אין שמירת מקום. מעניין. רק כשהגענו התברר לי כי מזמינים את ההמבורגרים בקופה, ולוקחים בשירות עצמי לשולחו. פאסט פוד עד הסוף, אבל עם טאץ’ של גורמה.
הממוקם עצמו מעוצב בגווני שחור, לא גדול מאוד עם שולחנות על המדרכה ומעט מקום בפנים המסעדה. המטבח אם אפשר לקרוא לגריל חשמלי קטן מטבח, נמצא גלוי לעיני כל, ועובדיו צולים עליו את הבשר. קונספט חביב, לא יותר. מה שעוד אתם יכולים להנות ולשמוע את הדיאלוג המופתי של צוות הגריל.
מה מזמינים? המבורגר כמובן. לילידם בחרנו במיני המבורגר (19 ש”ח) שהוא המבורגר בגודל נגיסה, אידאלי לילד בן 3, וצ’יפס משותף. ההמבורגר היה חביב בלחמניה קטנה, ובגזרת הילדים היתה הצלחה.
אני הלכתי על מנה עיסקית בשם Wolfnights Special – המבורגר בקר וטלה עם רוטב מיונז ושום קונפי, גבינת אמנטל ובייקון. השילוב של בייקון המבורגר ואמנטל אהוב עלי במיוחד. המנה (59 ש”ח) עם תוספת של 9 ש”ח עבור בירה.
וכאן הגענו לקטע המבאס של המקום. לא אחת אני מתלונן על מסעדות ופאבים שמגישים בירה רק בגודל של שליש. מצב מביש, ופשוט מכעיס! אין שום הגיון בהגשת מידה קטנה כזו של בירה ללא אפשרות לחצי ליטר ובמיוחד בארצנו הקטנה והחמה. הגשת של שליש הינה פשע קולינרי, שכל מטרתו היא :רווח נוסף. למה למכור חצי טובורג ב 20 ש”ח שאפשר למכור שני שלישים ב 30 ש”ח (15 לכוס). פשוט תאוות בצע. פרט לזאת ששליש ליטר לא מרווה את צמאוני גם ביום קריר במיוחד. ברור לכם שלא הסתפקתי בשליש אחד, ולכן נאלצתי לשלם יותר וגם לשתות בכוס של ילדים. שליש – יוק!
התחלנו ברגל שמאל, אבל ההמבורגר היה לא רע בכלל. הבייקון לשם שינוי לא נחרך עד היותו פחם כפי שקיבלתי אותו במקומות רבים וטובים, והגבינה היתה בכמות מספקת. אחלה של שילוב. הבשר היה נחמד, הכבש לא ממש הורגש אבל אין תלונות. המבורגר גורמה זה לא, אבל אחלה של מנה להשבעת הרעב, בתחום הסביר. פאסט פוד משודרג. ללא ספק.גם הצ’יפס היו בסדר גמור ובמידה לא מבוטלת. מנה משביעה לגמרי. בתוספת שני שלישי המים (בירה טובורג, כמו מים) הייתי שבע וטוב לב.
רעייתי בחרה בהמבורגר רגיל ונהנתה ממנו גם כן. נחמד.
לסיכום:
אחלה של מזללת מזון מהיר משודרג, אבל לא ממש מרגש. אם אתם רעבים, ובא לכם משהו לא מחייב, מהיר לא מאוד יקר (אבל גם לא זול) ואתם חובבים בירה במידות מזעריות (שליש זה לא זה!). אם אתם באזור, רעבים אופציה בהחלט ראויה לז’אנר.
בתיאבון!