הפיד שלנו – הרשמו
שיתופי פעולה
תג: ‘דגים’
היום יש לנו מתכון אורח מיוחד, מתכון מדהים לסרדינים כבושים נוסח מרסיי של שף אמיר מרקוביץ ממסעדת פורלין.
למי שלא מכיר, כמה מלים על השף:
אמיר עבד בתור טבח במסעדת "ואללה" בחיפה. לאחר מכן טס ללימודי בישול בבית הספר "Feranndy" שבמהלכם עשה סטאז' במסעדה בדבלין שבאירלנד. עם סיום הלימודים, עבד בתור שף דגים במסעדת "Les Bookiniest" בפאריז, הביסטרו של גי סבואה (Guy Savoy), שיש לו מסעדה של 3 כוכבי מישלין בפאריז. לאחר מכן עבד בתור סו-שף במסעדת "Lalivi" (הזיתים בקורסיקאית) בפאריז.
אמיר מתמחה בבישול הצרפתי הדרומי.
כיום אמיר הוא השף (ובעלים) של מסעדת פורלין, מסעדת מטבח צרפתי עם נגיעות ים תיכוניות, תוך שימוש במבחר עשיר של דגים, פירות ים ובשר משובח.
מתכון סרדינים כבושים נוסח מרסיי – 4 מנות:
מרכיבים:
20 סרדינים טריים
כוס מלח גס
0.750 ליטר חומץ בן יין לבן
צרור טימין
ראש שום טרי
1 ליטר שמן זית
אופן ההכנה:
לנקות את הסרדינים מקשקשים ולפלט אותם.
להניח בקערה ולשפוך מעל את המלח הגס
לאחר חצי שעה לשטוף את הסרדינים מהמלח
לשפוך מעל את החומץ
לאחר 40 דקות לשטוף את הסרדינים ולהעביר לקופסת אחסון
לכסות בשמן זית לפזר מעל שיני שום ואת הטימין
לשמור במקרר
תודה רבה לשף אמיר מרקוביץ ממסעדת פורלין.
בתיאבון
מי שמכיר אותי יודע שאני לא ממש מקפיד על כשרות. אני אוהב לאכול גדי בחלב אימו, ואם אפשר שיהיו לידו כמה שיותר שרצים יורדי ים מכל הסוגים וכל המינים.
לכן, כאשר הזומנתי לארוחה במסעדת פסיפיק שהנה מסעדה כשרה, חשבתי על כך כאתגר מעניין. לא שאני חושב שאי אפשר ליצור אוכל מעולה שעומד בכללים הנוקשים של הכשרות , אבל זה לא קל ולא אחת דורש מהשף לבצע אילו שהן סלטות ואקרובטיקה קולינארית בכדי להגיע למנה איכותית שהסועד לא ירגיש בה בחוסר החמאה,הגבינה ושאר מוצרי חלב שאין להשתמש בהם בבישול ארוחה בשרית.
קצת רקע: מסעדת פאסיפיק שוכנת במלון קראון פלאזה של בתל-אביב, אבל היא נחבאת אל הכלים, וממוקמת בקומה -1 וחצי. המסעדה כבר קיימת שנים רבות, אבל רק לאחרונה לפני כ-10 חודשים הגיע אליה השף משה בדישי והחל בשינויים בתפריט ובכלל בהתנהלות הכללית. לפני עידן בדישי היתה המסעדה מאוד שמרנית, והקו הקולינארי היה שמרני גם הוא,ביסטרו בסגנון צרפתי. קהל היעד, שומרי כשרות ותיירם המתארחים במלון גם הם מכתיבים שמרנות מסוימת, אבל שמחתי לראות את הכיוונים החדשים אליהם לקח בדישי את המקום. לא עוד ביסטרו, אלא נסיון ליצור שילוב של פיוז'ן בין הביסטרו הקלאסי, לטעמי המזרח. שילוב שאותו אני אוהב מאוד.
בדישי שגם אותו לא הכרתי, הוא בחור צעיר ואנרגטי,חביב מאוד שהשתלם בבישול אסייתי,פיוז'ן במסעדות בניו יורק, ומביא איתו שילובים מעניינים שמנערים את האבק מן התדמית המיושבת של מסעדה כשרה במלון. דבר אחד שטרם שונה, וילדעתי קריטי להצלחת המסעדה, אפ ברצונה לפנות לקהל יעד חלש, וצעיר יותר הוא העיצוב. המסעדה מעוצבת בסגנון שנות השמונים, מאוד ישן, ולא מחמיא. העיצוב הישן והשמרני עומד בניגוד גמור למנות המאוד מעניינות ולא משעממות שטעמנו בערב ההוא.
נעבור למופע האומנותי- האוכל.
הפורום כלל שישה בלוגרים ובלוגריות, את חלקם הכרתי, ואת חלקם היה לי העונג לפגוש בפעם הראשונה. ישבנו בשולחן בקצה המסעדה, ולאחר הסבר קצר ורקע מאת השף בדישי התחלנו במלאכת הטעימה, מה לא עושים למען הבלוג והמחויבות לקולינריה?
ראשונות
את הארוחה פתחנו בקוקטייל פירות שהוגש בכוס שוט, שהיה חביב אבל לא מעבר לכל, מיד המשכנו במאפי הבית שכללו לחם דגנים וחלה שהוגשו בלווית מטבל "גבינה" וצ'ילי. הגבינה,כמובן היתה ממרח טופו בשל מגבלת הכשרות.אני לא משונאי הטופו ודווקא מחבב אותו אם הוא מטובל כהלכה, אבל הממרח היה קצת גרגרי לי וטעם העגבניות הרגיש לי אבקתי מדי. הלחמים היו נחמדים,אבל לא התבלטו ולא היו חמים וניכר כי נאפו לפני זמן לא קצר.בקיצור: ממוצע.
המשכנו עם קומבינציית סושי, הקומבינציה כללה מבחר של סוגי סושי והיתה טובה, אך לא טובה מספיק כפי שהייתי מצפה ממסעדה ברמה כזו: הגלגול לא היה הדוק מספיק והחיתוך לא מקצועי ברמות הגבוהות אליהן אנו מורגלים במסעדות המתמחות בסושי. ניכר כי לא זה הצד החזק של המסעדה. לזכותן אומר כי כל יחידות הסושי היו טריות ואיכות הדגים היתה טובה. אני אהבתי במיוחד את הגונקן סלמון שהוא סשימי סלמון,עם ספייסי סלמון ואורז, הוא היה טרי ועז בטעמו. כמו כן סלמון גריל עם ספייסי מיונז מעליו היה מצוין. שאר הרולים היו בסדר, אבל לא הלהיבו אותי.אופציה חביבה למי שרוצה קצת סושי מסוגים שונים למנה ראשונה. .
המנה שקיבלנו אחרי הסושי כבר הייתה מליגה אחרת : מרק בזיליקום שבמרכזו צף "רביולי" סלמון יפהפה וכתמתם, ניגוד צבעים מהמם, תאווה לעיניים וחיך. הרבילוי מולא בטרטר סלמון ומעליו נבזקו ביצי דג. בדרך כלל אני לא איש של בזיליקום אבל המרק היה מרענן ולא מאוד חזק בטעמו והסלמון עם ביצי הדג שנתנו מליחות נעימה וקריספיות, השתלבו טוב עם טעמיו. מנה יפהפיה וטעימה עד מאוד. כל הכבוד על הרעיון.
אחרי הרף הגבוה שהציבה המנה הקודמת, קיבלמו מנה ראשונה נוספת: טרין כבד אווז שהוגש יחד עם שלושה מאכלים בעלי מרקם שונה,טמפרטורה שונה וטעמים שונים:
אגרול קשיו חמים, מקפא צ'ויה (שיכר שזיפים יפני) שעליו סלסת אננס, וגרניטה של ווסאבי ודבש. השילובים במנה היו מעט מוזרים לי, ובדישי הסביר מאוחר יותר שהמטרה לגרום לנו לחוות מקרמים ,חום וטעמים שונים בכדי לשעשע את הלשון. את הטרין אהבתי, אמנם לא מאסטרפיס, אבל בהתחשב במגבלות הכשרות (הוסבר לנו שמתמשים בקרם חלב קוקוס כתחליף לחמאה) מדובר בטרין טוב מאוד. הסיגר היה טעים אפילו יותר, עם טעמי הל ומי ורדים ומתיקות שהתאימה לטרין. את מקפא הצ'ויה לא ממש אהבתי, והגרניטה המתוקה חריפה היתה חביבה, אבל לא התחברה לי עם המנות שלידה.
עיקריות
המנות הראשונות היו טובות, וחיכינו כבר למנות העיקריות. לא התאכזבנו בכלל,כפי שתראו מייד. העיקרית הראשונה, שקיבלנו היתה טורו טונה, זהו נתח מן הבטן של דג הטונה האיימתני שהוגש צרוב (יתר על המידה יש לומר) על הגריל עטוף באצות נורי, כשהכל נח על מצע של פירה בטטה בחלב קוקוס ומלמעלה אספרגוס. מדובר במנה מנצחת, טעימה ובשרנית להפליא שבאמת ראויה לציון ועומדת בשורה אחת עם מסעדות גורמה אחרות. דבר אחד שקצת הפריע לי ויכול היה לגרום לה להיות מושלמת, היא רמת הצריבה של הטונה. אני מעדיף את הטונה והבשר שלי מאוד נאים וצרובים במעט , וכאן הצריבה היתה חזקה מדי. אבל נסלח להם על כך, שכן פשוט ליקקתי את האצבעות. גם הפירה היה טעים מאוד, והשילוב של חלב הקוקוס היה עדין ונעים. פעם ראשונה שאני אוכל פירה בטטה עם חלב קוקוס ולא עם חמאה, והטעמים של הקוקוס נעמו לי מאוד.
לצידה של המנה קיבלתנו גם "פיצה" טונה, שלמעשה היתה מנה מתפריט הטאפאס, וכללה פורוסות טונה נאות שנחו על קלתית בצק ומעליהן פלפל צ'ילי ירור טרי וחריף. טאפאס בהחלט מעניין, גם אם התגמד ליד מנת הטונה הצרובה.
המשכנו עם מנה מעולה נוספת פרוסות סינטה צרובות שעוטפות מספר סוגי פטריות חמות : שיטאקי,שימאג'י ושמפיניון, שמעליהן גם בזוקות פטריות אנוקי זעירות ולבנות. על כל מעטפת שכזו יצק השף בעצמו תה יסמין חם, שנתן נופך מאוד מיוחד ומתקתק למנה כולה. השף סיפר שזו גרסתו למנה הקרויה "שאבו שאבו" בה מבשל הסועד לעצמו את פרוסות הבשר בקלחת מים רותחים. אני אהבתי מאוד את המנה, הבשר היה נימוח ועשוי כהלהכה, הפטריות מלמטה "בישלו, אותו והיו נהדרות, והטאץ' של תה היסמין היה היהלום שבכתר, מאוד התחברתי למנה ולשילוב הטעמים והריחות ובמיוחד ליסמין שהשלים את המתיקות שלפעמים משיגים עם פירות לצד בשר צלוי. שאפו. המנה הטובה של הערב מבחינתי.
בשלב זה כבר היינו די מלאים, אבל תמיד יש מקום למנות נוספות במיוחד אם הן טעימות כמו הקודמת. המנה העיקרית האחרונה שדגמנו היתה צלעות טלה ברוטב תמרהינדי וצימוקים שלידה אורז מוקפץ ועטוף בעלה באקצ'וי שלמעליו סלט פפאיה.לצידם מוגש צ'אטני עגבניות. הצלעות היו טובות מאוד, כאשר הצ'אטני שלידן (מתקתק עם טעמי כוסברה עדינים וחריפות בינונית – מעדן), מעולה והולם את הטעמים שלהן בצורה טובה מאוד. גם כדור האורז היה טעים אבל אכלתי ממנו מעט מאחר שכבר הייתי שבע מאוד.
קינוחים
ומה עכשיו? היינו כולם מפוצצים אבל בלי קינוחים אי אפשר לסיים ארוחת טעימות. אני לא איש של שוקולד ולא של גבינה, ואוהב במיוחד קינוחים חמוצים המבוססים על פירות. גם כאן לא התאכזבתי: אל השולחן שלנו הגיעו מספר קינוחים לא מבוטל , והאתגר הגדול הוא : קינוח על בסיס פרווה, אסור חלב, חמאה קצפת וכו' אז מה היה לנו שם?
עוגת גבינה העשויה מטופו וגרידת לימון – שהיתה ממש לא רעה ההתחשב במגבלות. אני לא אוהב עוגות גבינה,אבל זו היתה נסבלת.
מוס שוקולד עם באונטי קוקוס – בינוני מאוד
סלט פירות עם אגרול קשיו מתוק שהיה ממוצע
סופלה שוקולד שאותו לא טעמתי (טוב אמרתי שאני לא חובב שוקולד נכון?)
לאחר שציינתי את עובדת סלידתי מקינוחי שוקולד וגבינה, שאל אותי השף אם אעדיף לקבל קינוח פירותי יותר, וחזר מייד עם קינוח מדהים, קייצי שהיה השוס של האחרונות: מרק תות ,עליו צף סורבה גויאבה. מעדן, קיצי קריר מתקתק וטרופי. האחרים שטעמו הסכימו שמדובר במנה מעולה,.
סיכום
האתגר של בישול כשר גורמה פיוז'ן וטעים עבר בהצלחה. היו מנות טובות יותר, היו מנות מעולות והיו גם מנות שזקוקות לשיפור (הסושי למשל). אבל החסרון העיקרי של המסעדה אינה הכשרות , אלא העיצוב המיושן,חסר השיק שיגרום לקהל צעיר להדיר את רגליו מן המקום. המחירים במסעדה אינם זולים, והסועד של היום רוצה לקבל חוויה, ולא רק אוכל טוב. קשה לי לראות את עצמי סועד שם בקונסטלציה הנוכחית, כי אעדיך מקומות צעירים יותר ומעוצבים יותר. דיברנו על כך גם עם השף, והוא מכיר את הבעיה ורוצה לעשות שינוי גם בפן העיצובי.
לשומרי הכשרות מבינינו- מדובר בבחירה מצויינת, אין עוד הרבה מסעדות המציעות שילוב של פיוז'ן ומנות יצירתיות כאלו כמו השאבו שאבו, או עשויות היטב כמו הטונה.
אני מקווה שאכן השינוי העיצובי יבוצע, ואז תהיה זו מסעדה עם אוכל חדשני, באויירה אחרת ומול הנוף המדהים של חוף תל אביב – שילוב מנצח.
תודה לשף בדישי שהיינו אורחיו, היה תענוג.
ותודה כמובן גם לששת, ולטמיר על התמונות הנהדרות שבחלקן השתמשתי בפוסט הזה.
כן ירבו!
קודם כל שתי עובדות עלי:
- אני פרנקופיל מוצהר. אוהב שאנסונים, אוהב אוכל צרפתי וחולה על ביסטרו
- אני מת על פירות ים ודגים.
למה זה קשור? בהמשך.
על מסעדת פורלין כתבתי כבר בעבר וכשהוזמנתי הפעם לטעום את תפריט יולי המיוחד,לא חשבתי פעמיים ובאתי, והפעם עם זוגתי שתחיה.מאחר והיא אינה נוגעת בשום מוצר המגיע מן הים (אולי למעט טונה בקופסא) , ומאחר שברור לכולנו שפורלין היא מסעדה המתמחה בפירות ים ובדגים (אפילו הלוגו שלה מעוצב בדמות חכה ודג) מדובר במבחן כפול ליכולותיו של השף וגם אתגר לפיקס מניו של חודש יולי.
הדיל הוא כזה: תמורת 69 שקלים אתם מקבלים מנה ראשונה ועיקרית, מתוך תפריט מיוחד כמובן, כאשר מנות מסוימות עולות יותר ויש להוסיף עבורן 10 או 20 ש"ח. תמורת עוד 15 ש"ח תזכו גם בקינוח. הגיוני, לא?
והנה התפריט:
למנה ראשונה בחרתי אני בסרדינים כבושים בסגנון "מארסיי" בכבישה ביתית, זו מנה קלילה,מרעננת ויפה ויזואלית שכבר יצא לי לראות בארוחה קודמת אך לא טעמתי אותה. כבר מאז סימנתי לי אותה כאופציה עתידית לאחר ששמעתי את שבחי אלו שישבו לידי ובחרו בה. מדובר בפילטים של סרדין, כבושים, חמצמצים שלידם פסטו משגע וריחני, מנה שמזכירה לי מאוד את הדגים הכבושים של סבתי,שזו אחת מהתמחיותיה. מנה מנצחת. שקלתי גם לקחת את מנת מרק הדגים אבל בשל החום המטורף ששרר היום בחוץ, לא יכולתי לדמיין את עצמי אוכל מרק.
זוגתי שכמו שכבר הבהרתי אינה נוגעת בשרצים ובדגת הים, בחרה בסלט ירוק עם גבינה כחולה ואגוזים. הסלט היה טעים מאוד, והרוטב שהוסף לו היה מצוין. השילוב עם הגבינה הכחולה היה טוב מאוד,ועל כך תעיד הצלחת הריקה בסוף המנה.
מנת ביניים נחמדה לרענון החיך מוגשת בין הראשונה לעיקרית: סורבה אשכולית אדומה וקמפארי. פינוק קטן, שבא מצוין עם החום המטורף ששרר בחוץ.
לעיקריות בחרתי לחזור על מנה שכבר טעמתי ואהבתי בעבר: חגיגת פירות ים ברוטב קרם שום. אפשר לקבל את המנה ברוטב פרובנסיאל (עגבניות) אבל יש כמה דברים שעושים טוב לפירות ים, וחמאה ושום הם אחד מהם.מה שחייבים חייבים. המנה כוללת מבחר פירות ים (מולים,שרימפס,קלאמרי,וזרועות סרטן) ששוחות ברוטב קרם שום ,בתוכו שומים אפויים נימוחים ונהדרים. כל זה מוגש בתוך מחבת רותחת מברזל, ומריחה למרחקים. שום, ים ומלח. פשוט ומופלא. כמובן שיחד עם המנה מוגשים כלי משחית מתאימים לפירוק ושליפת בשר הסרטנים, כי בשביל הדברים הטובים באמת צריך לעבוד קשה.
בתור פואוסונופובית(מילה שהמצאתי) לא היו לאשתי אופציות רבות מדי והיא בחרה המנה היחידה שמותאמת לשונאי דרי הים : סינטה מיושנת ברוטב דיז'ון. את הסינטה ביקשנו לקבל מדיום -וול (אני מעדיף אותו מדיום רייר) . הגיעה מנת בשר גדולה ונאה עשויה בדיוק כפי שביקשנו בתוספת של תפוחי אדמה "בסגנון מדורה" כלומר מעושנים ומפוחמים מעט מבחוץ. הבשר היה טוב מאוד, ותפוחי האדמה היו מצוינים. המנה היתה גדולה מאוד ועזרתי לזוגתי לא מעט לסיימה. גם בשר הם יודעים לצלות בפורלין.
ועכשיו לקינוח: תמורת 15 ש"ח תוספת תוכלו לקבל מנה אחרונה,. סכום באמת מצחיק . מתוך 4 המנות בתפריט בחרתי בקינוח החביב עלי מכל, קרם הברולה. קינוח קלאסי. אשתי שהיא חובבת שוקולד בחרה בפירמידת שוקולד ברנדי ואספרסו.
שתי המנות היו טובות . קרם הברולה שרוף בדיוק למידה נכונה מלמעלה ושביר בדיוק איך שאוהבת אמלי (מישהו לא ראה את סצנת הפתיחה של אמלי? לא מאמין) .
אני לא בנאדם של קינוחי שוקולד, אבל המעמד מחייב, אז טעמתי. פירמידת השוקולד מרירה כראוי, בתוכה מסתתר מעט שוקולד או מוס לבן. אם הייתי אוהב שוקולד הייתי אוהב מאוד את המנה. אלי דיבר כדור גלידת הוניל,שהיה מעולה, עדין ומנוקד בגרגרי וניל אמיתיים.
קינחתי באפסרסו כפול,של מאורו שהיה בדיוק איך שאני אוהב, חמצמץ ולא חם מדי.
שבעים וטובי לב יצאנו שוב לתופת התל אביבית. בחוץ היו לפחות 50 מעלות בשמש, ולחות שהינה פשוט לא חוקית במדינות מתוקנות.
לסיכום:
מתי?: התפריט המיוחד יוגש בכל השבתות של חודש יולי וכן בתאריכים 12- 22 ליולי. כמו כן התפריט הינו חלר ממבצע שף תאכל 8.
איפה: פורלין, פרישמן 10 ת"א
חניה: יש! חניון עומד לרשותכם ממש לא רחוק מהמסעדה על רחוב הירקון ומאפו. פשוט יש לבקש מהשומר פתק ולהחתים את המסעדה.
מחיר: 69 ש"ח לשתי מנות (מנות מסוימות בתוספת של 10 או 20 ש"ח) וקינוח בעוד 15 ש"ח.
אלכוהול: נון שלי. לא התעמקתי בתפריט היינות ומאחר שמדובר בארוחה במבצע הלכתי על האופציה העממית והמרווה: בירה. בתפריט ישנן כמה וכמה בירות נחמדות בבקבוקים, למשל הויצן של ארדינגר שמאוד מתאימה לארוחה כזו, וגם כמה בירות יותר כבדות בדמות הלף וההוגארדן גראנד קרו .
לדעתי מדובר בדיל מצוין לימות הקיץ הלוהטים.
תודה לשף אמיר ולליאור שהיינו אורחיהם היום.
הי
כאחד שגדל בטבריה ובן לאמא מרוקאית (אני רק חצי מרוקאי) ביום שישי אי אפשר לוותר על דג מבושל חריף.
עכשיו אני גם מכין שבאים אלי אורחים, רווק שגר במרכז הארץ לא צריך להיות מקופח, אפשר לאכול אוכל ביתי, יש לי מתכון מדהים אך פשוט, דג ברוטב אדום בסגנון מרוקאי אבל אני עושה בו קצת שינויים שיהפכו אותו ליותר מגניב ומעניין.
אז לעסק, מצרכים:
4 דגים שלמים נקיים בגודל 300-400 גרם כל אחד (אפשר גם נסיכה או סתם דג ללא עצמות, אבל פחות טעים, ופחות יפה להגשה..)
צרור קוסברה טרייה
פפריקה מתוקה
כורכום
מלח
2 לימונים
כ-20 שיני שום טריות וקלופות
4 פלפלים חריפים מאוד – חשוב, שלא יצא לכם מתוק
שמן זית
אופן העשייה:
את הדגים לטגן חצי טיגון – אל תתפלאו, זה מה שמיוחד, הדג מקבל קריספיות מיוחדת, פשוט לזרוק לשמן חם ולהוציא אחרי מספר דקות, הדג גם נשמר בצורתו, ורק מקבל מטעמי הרוטב.
בסיר חדש להתחיל לטגן את פלפלים החריפים – בשמן זית כמובן, ולא להתבייש לא כף אחת שמן, בישול מרוקאי שימו שמן בכייף – לא הבטחתי דיאטתי, הבטחתי טעים.
לאחר שהפלפלים קלויים, להוסיף את שיני השום, חשוב להנמיך אם האש חמה מדי, השום אסור לו להיות יותר מדקה בשמן החם, הוא מאבד מטעמו, לכן מיד נוסיף 2 כפות פפריקה מתוקה וכף של כורכום, נערבב עם השמן לקבלת צבע אחיד, נוסיף את הדגים מעל, ומיד נוסיף מים, המים לא חייבים לכסות, הדגים כבר כמעט עשויים, המים צריכים להיות כמעט עד למעלה.
עכשיו להוסיף רק חצי חבילת קוסברה מעל, לאחר שרוטח להנמיך לחצי שעה של בישול, עד שהמים מאבדים כחצי מהנפח.
לסחוט 2 לימונים מעל כל הסיר (נותן מעט חמיצות מדהימה ששוברת את החריפות מעט), ולתת עוד 2 דקות בישול, לאחר שכיביתם את האש להוסיף את חצי חבילת הקוסברה הטריה שנותרה מעל התבשיל, שהאש כבויה פשוט לסגור את הסיר במכסה, הכוסברה רק מהאדים תאבד מהנפח שלה, אבל תישאר טרייה ותתן טעם וריח מדהימים…
עוד טיפ קטן, אפשר לזרוק כמה שרימפסים לתוך הסיר, מומלץ אתץ השרימפסים להקפיץ קודם לכן עם מעט חמאה – שידרוג רציני למנה!!!
אפשר להגיש, מומלץ להגיש לצד כיכר לחם וטרי ואו חלה טרייה לטבול ברוטב.
בתיאבון!!!
הי,
רציתי לספר לכם על ארוחה עסקית נהדרת במסעדת מרי אנטואנט אשר ברמת החייל.
ארוחה עסקית זו לאו דווקא מנות קטנות ולא מושקעות, ארוחה עסקית יכולה להיות חוויה נהדרת.
המסעדה ערוכה למופת, מפות לבנות.
הארוחה העסקית כוללת מנה ראשונה לבחירה ומנה עיקרית.
גם המנות הראשונות וגם העיקריות מאוד גדולות ומאוד מושקעות, כמנה הראשונה מוגשת ליד לחם ביתי חם לצד חמאה.
הלכתי אתמול עם שני חברים, למנה ראשונה לקחנו:
• גלילת חציל במילוי גבינת פטה ופסטו – רוטב מדהים, החציל היה קלוי מעט על הגריל מה שנתן לו ניחוח מדהים
• קרפצ'ו בקר – מנה נהדרת של קרפצ'ו עם שבבי גבינת פרמז'נו
• רוסטביף בקר – מנה גדולה ונהדרת, רוסטביף בניחוח חרדל דיז'ון
המנות הראשונות היו מאוד טעימות ומושקעות. חבר שלי אמר למלצרית שמבחינתו הוא סיים לאכול – בבדיחות דעת כמובן, מנות ענקיות.
למנה עיקרית אני הזמנתי חזה עוף ברוטב פלפל, לתוספת לקחתי גראטן תפו"א. המנה הייתה עשוייה להפליא, חזה עוף אפשר לייבש בקלות, העוף היה עסיסי ועשוי בדיוק על המידה, רוטב הפלפל היה מעט מתקתק עם ניחוח פלפל שזה עתה גרסו.
אחד החברים הזמין סלמון צרוב שממנו לא טעמתי, אולם הוא נראה נהדר, חברי סיים את המנה בשלמותה.
אחד החברים הזמין תחילה אוסובוקו לבן, שדרך אגב נראה נהדר, אולם לא היה לטעמו, המלצרית מיד הגיעה והציעה להחליף את המנה באופן מיידי, הוא הזמין מדליוני פילה לבן, המטבח עשה כל שביכולתו להוציא את המנה חלופית במהירות הרבה ביותר.
אני נותן למסעדה ציון כללי של 9.5, חוויה נהדרת, ארוחה עסקית עם הרגשה של ארוחת ערב… שווה לקפוץ
אני אחזור לשם בטוח
תגובות אחרונות