תג: ‘דאבל בוק’
מבשלת הגולן ממשיכה את המסורת הדי חדשה שלה שהחלה לפני כמה חודשים עם ה”עוג” ומשיקה בירה עונתית חדשה תחת אותו השם , עם שינוי קטן. הפעם מדובר על דאבל בוק חיטה. מדובר על בירה בסגנון אייל חזקה, לא מסוננת המבושלת ממיקס של חיטה ומעט שעורה.
"עוג חיטה דאבל בוק" נוצרה על בסיס שני מוטיבים מרכזיים המסמנים את היצירה של "מבשלת הגולן" – סגנון החיטה מחד, ושיטת הדאבל בוק מאידך. שיטת הדאבל בוק מסמנת את חוזק הבירה ברמת האלכוהול שלה ובשילוב תערובת לתת עשירה המורכבת מ70% לתת חיטה, נוצרה בירת חיטה ייחודית, המתאפיינת בתכולת אלכוהול גבוהה ובכמות לתת כפולה מהרגיל אשר מעניקים לה מרקם סמיך ומלא, רמת מרירות מאוזנת ומתיקות מרומזת.
סגנון הדאבל בוק מתאים במיוחד לימות החורף, בשל היותו חזק באלכוהול וסמיך יותר עקב השימוש בכמות לתת כפולה.
טלי לוין, מנכ"לית "מבשלת הגולן": "המותג "עוג" מאפשר ליצור ולהביא להנאת אוהבי הבירה סגנונות שונים ומגוון מרתק של בירות עונתיות המיוצרות במהדורה מוגבלת. הבירה העונתית החדשה שלנו נוצרה באווירה חורפית, כיאה לחודש דצמבר גולני טיפוסי. ביקשנו ליצור בירה יוצאת דופן שתתאים במיוחד לחורף, עם מאפיינים שיספקו תחושה סמיכות וחמימות.
הצלחת הבירה העונתית הראשונה הוכיחה כי השוק הישראלי "צמא" למבחר בירות מגוונות ומרגשות ואנו שמחים וגאים לספק את הצורך הזה עבור קהל לקוחותינו".
אז אחרי כל העובדות היבשות והדיברוים אתם בטח שואלים איך היא? אז ככה:
האף מאוד ריחני עם פירות טרופיים ובננות כיאה לבירת חיטה. מעט מסטיק ותבלינים, אף באמת מעניין.גוף מלא, ובפה מתקתקות בינונית , טעמי כישות עדינים , ומרקם סמיך ומלא, לא סוכרי יותר מדי אבל מתקתק.
בסה”כ מדובר על בירה מאוד נעימה, נגישה, למרות אחוז האלכוהול הגבוהה, שתתקבל בברכה על ידי חובבי בירת חיטה שרוצים משהו קצת יותר כבד ומלא לחורף. המחיר 16 ש”ח די מיישר קו עם המגמה של מחירי בירות הבוטיק. לא זול כאמור…
סוף הקיץ מתקרב (תודה לאל) ובשבועות האחרונים המשכנו את מסורת ארוחת היין השבועית עם שני יינות לבנים חביבים מאוד שכדאי לכם להכיר.
כרמל סדרה איזורית , גוורצטראמינר
הראשון, הוא הגוורצטארמינר של יקב כרמל,מתוך הסדרה האיזורית של היקב: סדרה של יינות לא רעים בכלל,שנותנים תמורה מצוינת למחיר. הגוורצטארמינר הוא יין שקל לשתות. אני באמת לא מכיר אף אחד שיגיד לא לכוס גוורץ קרה. זהו יין נגיש,כמעט וחצי יבש בשל מתיקותו,והוא פשוט קליל חביב ואידאלי לקיץ. גם הדודה שלא ממש שותה יין תגיד לכם “זה טעים”ף באחריות. כמו גוורצים אחרים גם היין הזה הוא קליל, וטעים להפליא כשהוא קר. לא בכדי גם נ’ שבדרך כלל אינה מבקשת תוספת,שתתה כוסית נוספת.
לגוורץ של כרמל יש צבע קש בהיר,ארומות של תפוחי עץ ירוקים (סמית) שאני מאוד אוהב,קצת רמזים לפירות אחרים כמו אגס ואפרסק. הפה לא מאכזב, עם חמיצות מתקתקה של תפוח עץ, ושזיף ירוק. זהו יין שמתחנף לחיך וזורם כמים. הופ!, והוא נגמר. כדאי מראש להצטייד בשני בקבוקים, כי תאמינו לי – תסיימו אותו מהר ותשארו עם טעם של עוד.
לסיכום: אחלה של יין לראש השנה, לארוחת החג וסתם ככה לחגוג את סיום הקיץ. גם המחיר באיזור ה 50 ש”ח ממש טוב. שאפו.
יינות רמת הגולן, ירדן – שרדונה,כרם אורגני (כרם אודם)
גם היין השני שלנו הוא יין לבן, והפעם שרדונה. במסגרת ארוחת היין שלנו, חשבתי לנסות את הקצרין, שרדונה של רמת הגולן, אבל בעצתו של רותם שחושב (ובצדק) כי הוא פחות נגיש ומאוד עצי, החלטנו ללכת על השרדונה של ירדן, מהכרם האורגני באודם.
למי שלא מכיר,אודם הינו מושב הממוקם ברמת הגולן ממש לא רחוק מן החרמון, מקום ממש מקסים. לפני כחצי שנה שהינו שם בקמפינג יער האיילים, ומה אומר לכם, הטמפרטורות שם בלילה קרות גם כשאצלנו במרכז חם ולח. משרע טמפרטורות כה גבוהה, עושה חסד עם הענבים, שמקבלים שמש חזקה ביום, וקור בלילה. והיין, לא 
מאכזב.
ליין צבע קש, צהבהב יפהפה, כהה יותר מאחיו הגוורצטראמינר, ובולטות בו ארומות של תפוח וקצת עץ אלון בו יושן. הטעם נוטה לתפוח עם מתיקות של אגס, ותפוח. הסיומת מאוד נעימה,חלקה וחמאתית עם רמז לוניל(שנף). היין טוב לשתיה מיידית,וישתבח בשנים הקרובות (שלוש ארבע שנים). יין חביב, לא יומרני ונהדר עם ארוחות דגים. אני טעמתי אותו לצד פסטה של פירות ים והוא ליווה את המנה בצורה מושלמת. גם כאן,התמורה למחיר היא מצוינת. יינות רמת הגולן, לא מאכזבים שנית.
לסיכום:
שני יינות שונים אחד מן השני, אבל באמת טובים,נגישים,במיוחד לסוף הקיץ.
לחיים!
בביקור השבועי שלי בדרך היין בקניון רננים, ריפרפתי על מדף המבצעים כרגיל. אחרי שתיית בירה בכמויות, בחודש האחרון (חם חם חם) הרגשתי שאני נוטש את היינות. 
קשה לי לשתות יין אדום בחום הזה,גם במזגן (ועל כך יעידו פוסטים מספר על רוזה) , ולכן הלכתי היום על שני לבנים שצדו את עיני.
הראשון : שרדונה איטלקי. (כן, איטלקי!). חייב להודות שכזה עוד לא טעמתי. בשביל ההרפתקה, הלכתי על הליבאיו שרדונה,טוסקנה 2007 של רופינו (Libaio Chardonnay 2007,Ruffino). מה אגיד לכם, אני סקרן מאוד איך ייצא השרדונה האיטלקי הזה. יכול רק להפתיע לטובה, ובשם המדע, והבלוג עבדכם הנאמן ישתה ויסבול 
השני: גוורצטראמינר אמריקאי מעמק קולומביה שבמדינת וושינגטון, מיקב הוג (Hogue). גם על יקב זה לא שמעתי מעולם,אבל מצד שני הידע שלי ביינות אמריקאים שלא מעמק נאפה,די מצומצם.
בקיצור,יהיה מענין. אני מבטיח לעדכן על רשמי הטעימה, ועל הכדאיות של הדיל (2 ב 100 ש”ח)
עדכונים:
טוב,הניסוי הצליח, וטעימת השרדונה האיטלקי היתה לא רעה. הנה רשמים:
ליבאיו שרדונה,רופינו 2007
צבע: קש צהבהב, בהיר.
אף: פרחוני,רמז לקליפות תפוח, ואולי משהו לימוני חלש.
טעם: תפוחים ירוקים חמצמצים שולטים,רעננות עם חמיצות מאוזנת.
סיומת: בינונית,חמצמצה ומתקתקה. שילוב נעים ביותר.
לסיכום: יין חביב מאוד, לא רע ומתאים מאוד לקיץ גם כן.