תג: ‘בירה’
הי,
היום אני כותב על משהו קצת אחר, נכון שכולנו אוהבים אוכל צרפתי ואיטלקי ואסייתי ואמריקאי…. אבל באמת באמת אנחנו ישראלים ותמיד רוצים לחזור לשיפודים ולמנגל.
כאחד שגדל בטבריה, המנגל והשיפודים היו חלק בלתי נפרד מהחיים.
המדינה שלנו מלאה שיפודיות, חלקן טובות יותר וחלקן טובות פחות, חלקן גרועות.
היום רציתי לספר לכם על מקום מופלא ביפו – איציק הגדול.
שיפודיה בעיצוב פשוט, אבל מאוד אסתטי, בכניסה מיד תריחו שאתם נמצאים בשיפודיה, אבל איציק 
הגדול זה חוויה קצת אחרת.
אז מה יש שם?
פתיחה - לכשתשבו ימלא השולחן שלכם ערימה מאוד מכובדת של סלטים, ואני לא קורא לכרוב חתוך סלט. כל הסלטים מאוד מושקעים ומאוד טריים. יש סלט של פול מאוד מיוחד, יש חצילים נהדרים, למעשה לא תהיה פינה אחת בשולחן שלא מכוסה בצלוחיות קטנטנות ומושקעות. אני יודע להעריך את הסלטים כאחד שבחיים לא הכניס הבייתה סלטים קנויים עם חומרים משמרים – אפילו לא חומוס.
לצד הסלטים תקבלו פיתות עיראקיות חמות היישר מהטאבון, עם מעט סומסום עליהן, וגם כמה צלוחיות חמות – כדורי פלאפל טריים, כרובית מבושלת ברוטב לימוני, חצי מטוגן.. האמת כל פעם משהו אחר.
אז מה למנה עיקרית – שיפודיה, שיפודים במבחר צבעים וגוונים – יש פשוט הכל, פרגית נהדרת, כבש, כבד אווז (אני אישית לא אוכל מטעמים של זכויות בעלי חיים), קבב מזרחי נהדר. למעשה מבחר ענק, אתם משלמים על כל שיפוד שזה טוב ואפשר לשלב יותר מדבר אחד בארוחה. כל השיפודים בהחלט טעימים, הגריל של איציק הוא גריל פחם אמיתי מה שנותן טעם נהדר לבשר.
מנות אחרונות – יש כל המנות הסטנדרטיות, מוס בוואריה… בהחלט טעים, לא הייתי מגיע למסעדה בשביל המנות האחרונות, אבל בהחלט טעים.
מחירים:
מעבר לסלטים, לחומוס וטחינה תשלמו בנפרד.
המחיר הוא לשיפוד, הסלטים הם ללא חיוב.
המחירים קצת יותר גבוהים משיפודיות אחרות אבל כמובן גם האיכות שונה.
ארוחה לזוג הכוללת 5-6 שיפודים, שתייה וצלחת טחינה תעלה באיזוק ה- 200-240 שח.
מסעדה שהיא חוויה ישראלית אמיתית, שיש לי אורחים מחו"ל שמעוניינים באוכל ישראלי קלאסי אני לוקח אותם לאיציק הגדול.
שאתה בראש לא "פלצני" ובא לכם להרגיש בבית, תקפצו לאיציק… מומלץ מאוד
בתיאבון
שלום לכולם, הגיע הזמן לדבר על בירה.
כתבתי כבר על יינות,על אוכל ויסקי ומקומה של הבירה נפקד. מי שמכיר אותי יודע שאני רוכש כבוד רב לבירה והיא אחד מן המשקאות היותר אהובים עלי. נכון, לבירה אין את ההילה של היין, עם שנת הבציר , הענבים השונים והיישון בחביות כאלו או אחרות,אין לה את הפוזה של האנינות , אבל בירה מזמן היא כבר לא איזה גולדסטאר או מכבי דיפולטי שאתה שותה להרוות את הצמא בקיץ. יש המון סוגי בירות, ובשנים האחרונות היצע הבירה בישראל מתרחב מיום ליום, ואם פעם היינו מסתפקים בשלושה סוגי בירה היום בכל סופר אפשר לרכוש מעל 10 סוגים שונים ממבשלות ברחבי העולם, שלא לדבר על חנויות משקאות בהם יש מבחר עצום. אפילו “דרך היין” שתמיד חרטה על דגלה מצוינות בתחום היין ולא שווקה בירות , נכנעה לפרץ הבירות והחלה למכור בירות פרמיום וליזום טעימות בירה.
אני אשתדל לכתוב על בירות שונות שבהם אני נתקל ושותה בדגש על בירות מיוחדות יותר או חדשות מסוגים שונים ככל שאוכל.
והשבוע : הובגובלין -אייל חזק וכהה 
.
נתקלתי בבירה הזו בפעם הראשונה לפני שנה, במסגרת פסטיבל הבירה במעברות שיוזם בית היין מדי שנה. מדובר באייל כהה המיוצר באנגליה בקוטסוולדז (איזור ליד אוקספורד) . הבירה משווקת בארץ בצורה סדירה אבל את הארגז הביא לי ידידנו mzdb שהוא חובב בירה ידוע.
צבע: אדמדם – רובי.
ארומה: קרמל , טופי וכישות.
טעמים: טעמי שוקולד וטופי בולטים,יחד עם מרירות בעוצמה נמוכה. ופירותיות.
מומלצת לשתיה קרה, אבל לא קרה מדי על מנת לא לאבד את הטעמים האופיניים ובכלל, איילים כהים אינם במיטבם כשהם מקוררים יתר על המידה.
מייקל ג’קסון הגדול ז”ל (לא הזמר, אלא מבקר הבירה והוויסקי הדגול) הכליל אותה בספרו 500 בירות מן העולם, שזה כבוד גדול לכל בירה באשר תהיה.
לחיים!