תג: ‘בירה’
כבר מזמן לא כתבנו על בירה (מאז תערוכת הבירה בהיכל נוקיה). אז הנה הזדמנות לכל חובבי בירות הבוטיק הישראליות בשאר הן (ואני יודע שיש לא מעט), להנות מטעימות בירה לפני הפסח.
מה:
חברת “Beer Master” המתמחה בהפקת אירועי בירה ומועדון הברמנים של “זמן אמיתי” – ביה”ס המוביל לברמנים בישראל, יקיימו פסטיבל טעימות בירה לפני פסח, שנה שנייה ברצף.
הפסטיבל יתקיים ביום שישי, 08/04/2011 , 12:00-20:00, מיד לאחר סיום מרתון ת”א.
אז מה יהיה לנו שם?
מגוון סוגים של בירות בוטיק ישראליות מהמבשלות: גולדה, ליבירה, סלארה, לאפינג בודהה, גל’ס, מבשלת רונן, אביר האלה, מבשלת הגולן, גופר’ז, גבעתיים, אלכסנדר והחלוץ.
משחקי בירה נושאי פרסים
הופעה חיה
הנחות על רכישת מרצ’נדיסינג של בירה (כוסות,מגבות בר,שלטים מוארים וכו’)
מחירים:
מחיר כניסה: 30 ש”ח, כולל כוס טעימה.
כל הבירות במחירים מוזלים. מחיר טעימה (100 מ”ל): 5 ש”ח (קופון בודד).
מחיר שליש ליטר: 15 ש”ח בלבד (3 קופונים).
המכירה בכרטיסיות של 6 קופונים כ”א.
נשמע אחלה של ארוע. אנחנו נהיה שם.
להתראות!
תערוכת בירה 2011 נערכת השנה לראשונה בהיכל נוקיה, ובתור חובב בירה ידוע, ידעתי שכדאי להגיע לשם. התערוכה מחולקת ליומיים : רביעי – לקהל המקצועי (בלוגרים,עיתונאים,בעלי פאבים, מסעדנים וכו’) וחמישי – לקהל הרחב.
מבשלות בירה צצות בארצנו כפטריות. מבשלים ביתיים, מבשלות בינוניות ואף מבשלות חדשות בעלות כושר יצור מכובד. בנוסף על ההיצע מן היבוא, שהולך וגדל מיום ליום, יש כאן המון בירה שכדאי לגלות. אין כמו תערוכה המאגדת יחדיו מבשלות בוטיק רבות בכדי לטעום מן התוצרת המעניינת שלהן – ויש מה לטעום.
בתערוכה ממוקמים דוכנים רבים המציעים טעימות, כמו כן דוכני אביזרים לחובבי הבירה (כוסות,מגבות,חולצות,ושאר מרצ’נדייס) , וכן ציוד להכנת בירה ביתית.
ובכן,הגעתי להיכל נוקיה במטרה לטעום בירות חדשות שטרם יצא לי לגלות. המבחר היה עצום, וקצרה היריעה מלטעום ולספר על כולן (זה גם יהיה די מייגע לכם הקוראים) , לכן אנסה להתמקד בכמה דוכנים שהיו מעניינים או שאהבתי את תוצרתם. כמובן, הכל אישי, וכל אחד וטעמו.
בירה חביבה ראשונה שטעמתי היא California Steam Ale של מבשלת העץ הבודד. מדובר מבשבלה מגוש עציון שהוקמה על ידי שני חברה אנגלוסקסים. אמריקאי וסקוטי. הבירה מאוד נעימה, בצבע הנחושת עם מרירות נעימה, ורמזים לעישון.
בירה נוספת מעושנת שהתחברתי אליה היא German RaucherBier של מבשלת ISRA_ALE. בירה בחוזק 5.5%, עם טעמים בולטים של עשן (שלנקרלה בקטנה) שתלך נהדר עם בשר מעושן, וגם עם פיצה. שווה טעימה.
המשכתי ופגשתי בדוכן “גולדה” את ידידי ניר דגן. בעבר כבר טעמנו כמה וכמה יצירות שלו, והפעם היו גמה טעמים חדשים שרציתי לנסות. התחלתי עם Cascadian Brown . אייל בחוזק 7.2%, עשיר בכשות אמריקאית, מריר וחביב מאוד.
המשכתי עם ה IPA, גם היא בחוזק 7.2%, מרירה יותר כראוי ל IPA ומתובלת יותר. אהבתי אותה יותר. לסיום ניסיתי את ה Royal Oak שהינו אייל אדמדם המיושן עם שבבי עץ אלון, אותה חיבבתי מאוד. טעמי העץ, (הבירה יושנה כשבועיים עם השבבים), הזכירו לי ויסקי מיושן, ומאוד התחברתי לטעמים. מומלץ.
סיימתי עם בירה מתובלת בתבלין JERK (דפנה,טימין,פלפל אנגלי ושום), כאן כבר יש סערת טעמים מאוד חריפה, קצת קשה לשתייה נטו, ותלך מצוין עם מאכלי בשר.
הדוכן הבא שעניין אותי היה דוכן מבשלת “רונן”. שמעתי עליה לא מעט, ורציתי לנסות את בירת “החיטה המחוצפת”. אכן מדובר באחלה של וויצן,פירותיף עם רמזים בננה,פרי הדר ותבלינים. לא פלא שזכתה במקום השני בתחרות השנה. יפה מאוד.
הבא בתור מבשלת שמולץ, קשה לפספס את שמואל עם הזקן שלו. טעמתי שלוש בירות מביתץ מדרשו :
חיטה, שהיתה חביבה אבל מאוד נייטרלית , פחות מתובלת ופירותית מאלו שטעמתי קודם לכן, ופחות התחברתי אליה.
Tripel – בירה בסגנון בלגי. חזקה מתקתקה, פירותית ומתובלת כפי שצריך. שירה מאוד, הרבה בננה, קרמל, מצויינת.
Espersso – תחשבו על בירה, ואספרסו. שלבו את שניהם. מה קיבלתם? בירה אספרסו. מאוד מיוחדת, מרירה, טעמי קפה בולטים. שמולץ משתמשים בפולי קפה מסוג “אתיופיה” במהלך הבישול. לא בירה ליום יום, אבל ממש מרעננת בנוף המקומי. אהבתי.
הביקור הבא היה מתוכנן מראש. מבשלת FUSH FUSH של האחים רוזנבלט. שני חבר’ה עם אהבה לאלכוהול, עם תשוקה לזיקוק,ישון,בקבוק,הפקת יין. כל מה שזז, וניתןלהכין ממנו משקאות אלכוהולים – סמכו עליהם- הם כבר ינסו וייצרו משקה טעים ואיכותי. היה כיף לפגוש את נמרוד שנית, וציפיתי לטעום את הבירות שלהם.
אהבתי את בירת החיטה, המיושהת שלהם (חודשיים), כמו כן את ה RED ALE, אבל גולת הכותרת היתה בירת המרווה. כן, אתם קוראים נכון. מרווה. מדובר על מתכון מהמאה ה 18 ובו מחליפים את הכשות במרווה. (מידע מפורט על כף בפוסט שכתבו השניים בבלוג שלהם). מה אומר?מדובר בבירה מאוד מאוד מיוחדת, המרווה נותנת מימד חדש והסיומת ממש נעימה, ולא שגרתית. כל הכבוד.
לסיום הכין לי נמרוד קוקטייל המבוסס על רום ובירת ג’ינג’ר (כן!), שנקרא Dark N Stormy, שהיה מאוד מעניין. שגרתיים? החברה האלו לא מכירים את המילה.
הסתובבתי עוד לא מעט בתערוכה, וטעמתי מכל הבא ליד, אבל קצרה היריעה. אני מציע לכל חובב בירה באשר הוא, פשוט להגיע. זו הזדמנות חד פעמית לדגום הרבה סוגי בירה מעניינים, תחת קורת גג אחת. חובה!
שמחתי גם לפגוש ידידים רבים מתחום הבירה והאלכוהול, וגם להכיר חברה חדשים. תענוג!
להתראות בשנה הבאה.
גל
אתמול חזרתי עם אח שלי מנסיעה לצפון, כמו שאתם כבר יודעים אני טברייני אסלי (יש שיאמרו שכבר איבדתי את זה אחרי 11 שנים במרכז ובהייטק).
כרגיל כמו בכל הנסיעות הרגשתי רעב וחיפשתי מסעדה טובה לבקר, אבל הפעם אני נסעתי עם אחי והוא טבעוני, לא סתם טבעוני, מהמהדרין של הטבעונים. זה אומר שהוא לא אוכל גבינות, בשר, דגים… מה שנשאר זה אוכל מהצומח. ועוד בעיה – לא רק שהוא טבעוני, הוא גם אוהב אוכל טוב (כמוני) ורוצה רק מקום מיוחד שבו הוא ממש יהנה.
אז החלטתנו פה אחד ללכת על מסעדה ערבית, במסעדה שכזאת תמיד יש אוכל נהדר מבוסס ירקות – וגם בשר כמובן בשבילי.
נכנסנו לאלבאבור, מסעדה ערבית אותנטית המנוהלת על יד השף חוסאם (מי שלא מכיר השף התחרה גם בקרב סכינים). המסעדה מציעה ללקוחותיה אוכל ערבי מאוד מאוד מיוחד.
מנות ראשונות:
לקחנו מבחר סלטים (25 שקלים לאדם, מי שלא אוכל מנה עיקרית משלם 35 שקלים). סלטים נהדרים, המיוחדים שבהם לטעמי:
סלט ערבי: סלט קצוץ דק, מתובלן להפליא, ניחוחות של נענע שזה עתה נקטפה. אני אף פעם לא נהנה מסלט ערבי במסעדה, הפעם קיבלתי סלט עם טעם כמו בבית.
טאבולה: סלט ערבי קלאסי, המון ירק, חמיצות מעודנת ובורגול. אני "חיסלתי" צלחת שלמה.
טחינה בירקות: את אהבתי לטחינה אתם כבר מכירים, הפעם קיבלתי טחינה שבתוכה היו מעט ירקות, שילוב נהדר והטחינה שלעצמה הייתה עשויה בדיוק לפי הטעם שאני מכיר ואוהב.
הייתה עוד רשימה גדולה של סלטים ולבנה, כולם טריים וכולם נהדרים.
מכיוון שאחי טבעוני קיבלנו גם מנת במיה נהדרת עם הרבה שום וסלט של עולש מבושל. יש לציין שעל המנות האלה לא חויבנו בתשלום – זה נכלל במבחינתם תחת הסלטים.
לצד הסלטים קיבלנו גם פיתות טריות מהטאבון – פיתות עם קצח וסומסום, נהדרות!!!
מנות עיקריות:
רק אני אכלתי, לקחתי את מנת הדגל של המסעדה, קבאב אלבאבור אפוי בטאבון עם עגבניות עטוף בבצק. מנה נהדרת המוגש בתוך לחם (70 שקלים), יש טקס שבו המלצר מגיש את המנה ופותח את הלחם ובתוכו מגלים קבבונים שצפים להם ברוטב עגבניות משגע.
למעשה גם הצלחת בתוך הלחם על מנת לשמור על הרוטב שיהיה קל לאכול.
הבשר איכותי מאוד, העגבניות בטעם נהדר – עגבניות טריות ללא ספק. בתוך הרוטב יש 
גם פלחי בצל צלויים בגריל.
המנה היא בהחלט ענקית ומספיקה לזוג אנשים רעבים במיוחד. אני לא הצלחתי לסיים אפילו חצי מנה.
מנות אחרונות:
לאחר מבט בתפריט העירו את עיני הכנאפה המקומית של השף והבקלוואה הסורית. 
המלצר ניגש אלי וסיפר שהיום יש להם רק את מנת הקטאיף – מעין כיסוני בצק מטוגנים וממולאים בגבינת צאן או באגוזים ושקדים עם קינמון. את המנה הזאת פחות אהבתי, הרגשתי מעט שומני. יש לציין שמילוי השקדים והאגוזים עם הקינמון היה נהדר. על המנות האחרונות האלה לא שילמנו, המלצר רצה שנרגיש מסופקים למרות שלא הייתה להם הכנאפה המפורסמת. האמת שיכול להיות שלא התלהבתי מכיוון שהראש לי היה בכנאפה שעליה שמעתי סיפורים רבים.
לסיכום:
אווירה: מסעדה מדהימה, בית עם תקרה גבוהה, בית ערבי אותנטי משופץ מדהים.
שירות: נהדר, מהיר, מפנק. אין מלים.
מחירים: סבירים מאוד, לטעמי אפילו זולים (אין להשוות מסעדה מזרחית אחרת, זה ממש לא אותה רמה)
ציון: בהחלט 9. אם הייתי צריך לתת ציון רק לג’אנר הערבי/מזרחי הייתי גם נותן 10.
אני נהניתי מאוד, קבלת פנים אוהדת, אוכל מושקע ואיכותי, מצאתי לי עוד מקום לבקר שאני נוסע צפונה.
בתיאבון…