food n' wine :: הבלוג של כפיר וגל

הפעם יצאתי למשימה מיוחדת, טעימות בירה. כן, אני יודע שזה לרוב התפקיד של גל לספר לכם על אלכוהול אבל לגל יש מחויבויות אחרות ולא יכול היה להצטרף לטעימה הזאת. אבל אצלנו כולם עושים הכל, לקחתי על עצמי את המשימה ואני מקווה לעמוד בה בגבורה.

כאמור האירוע שאליו הוזמנו היה בפאב "פורטר אנד סאנס" שנמצא ברחוב הארבעה, למי שלא מכיר הפאב הזה הוא מקדש בירה עם עשרות ברזי בירה וכמות אדירה של בירות מבקבוק, אבל בשביל המקום הזה צריך לכתוב פוסט נפרד. אז האירוע הוא של מבשלת הגולן שנתנו לנו לטעום מארבעה בירות שלהם בחדר הפרטי של הפאב, כמובן עם ארוחת ערב.

האירוע הינו אירוע ללא תשלום ראוי לציין, החלטנו לקחת חלק כי מדובר באירוע מקצועי ביותר ופאנל הבלוגרים ובעלי האתרים שהוזמנו הם באמת מהמובילים בתחומם, היה לנו את הכבוד להצטרף גם כן אליהם.

לפני שאסקור את הטעימה אספר כמה מלים על המבשלה. מבשלת הגולן נוסדה בשנת 2006, המבשלה ייצרה כמות קטנה מאוד של בירה, והעסק לא התרומם מעבר לתחומי רמת הגולן. בשנת 2009 יקבי רמת הגולן קנו 50% מהמבשלה והחליטו לקחת אותה לכיוון יותר ארצי. התהליך כלל מיתוג מחדש של הבירות וסקירה רחבה של מבשלות ברחבי אירופה. הבירה מיוצרת ממים איכותיים שמגיעים מרמת הגולן מעל הבזלת, זהו פקטור חשוב לאיכות הבירה, יש לנו מדינה ענייה במים. במבשלה מיצרים בירות אייל ולאגר, כרגע בכמויות גם כן לא גדולות, כ-15 אלף ליטרים בחודש, יש כוונה להגדיל את התפוקה ולהגיע לקהלים יותר גדולים.

על המבשלה מנצח הברומסטר ניקולאוס סטארקמט שהוא למעשה גרמני מאזור בוואריה, ניקולאוס התחיל כיועץ ונשאר לנהל את כל עשיית הבירה ועיצוב הטעמים.

האירוע התנהל בחדר הפרטי של הפאב, לכל משתתף חיכו כוסות ועמדות טעימה, התמונה מדברת בעד עצמה.

באירוע טעמנו ארבעה סוגי בירה:

בזלת פילזנר:

בירת  קלילה, מיוצרת עם שמרים מיובאים מגרמניה, הפילזנר של מבשלת הגולן עוברת סינון קליל. יש בה מעט מאוד עכירות שלא אופיינית לפילזנר.  הפילזנר של מבשלת הגולן באופן מפתיע הייתה פחות מרירה משציפיתי, בירה קלילה בהחלט, לא מורכבת מדי. רק 4.9% אלכוהול, מתאימה למזג האוויר הישראלי, בהחלט בירה קיצית. ככל שאר הבירות מבוססת מי תהום שנלקחו משכבת הבזלת ברמת הגולן. למרות שפילזנר זה ז'אנר הבירות הפחות מעניין לטעמי הבירה הזאת הייתה ממש מפתיעה.

בזלת חיטה(ווייצן):

אני אוהב בירות חיטה, למדתי לאהוב בירות חיטה בגרמניה בשנת 2005 בנסיעות עבודה. בירות חיטה הן בירות מתוקות מעט, לא מסוננות בעלות צבע עכור.. הבירת חיטה של מבשלת הגולן בעלת צבע מדהים, באמת. בעלת מרירות מעט שלא אופיינית לבירת חיטה קלאסית. מורגש בבירה גם גזים מועטים משציפיתי. לבירה גוף מורכב מאוד, 5.1% אלכוהול. אני אוהב בירות חיטה, לדעתי יש עוד מה לשפר בייצוב הטעמים בבירת חיטה של מבשלת הגולן, אבל עדיין אני חושב שהיא מעולה בזכות הצבע, הגוף והפירותיות שמאפיינת בירות חיטה.

בזלת אייל ענבר:

בירות אייל זה ז'אנר מיוחד שאני גם מאוד אוהב. האייל של המבשלה הוא מעין תערובת של אייל בלגי, אנגלי ואירי. בירה לא מסוננת, בעלת גוף בינוני. טעמים חזקים של תבלינים, קצת אפילו מעט נגיעות של חריפות ושל ציפורן, טעם של כישות. צבע ענבר אדמדם, אחוז אלכוהול של6.4%, בירה כבדה, כמו ארוחה, בעלת אופי מורגש. לארוחת הערב ביקשתי מהבירה הזאת, לדעתי זו הבירה המנצחת. לבירה יש ראש קצף די מאסיבי, תענג.

באזלת דאבל בוק:

למי של מכיר דאבל בוק היא בירה עונתית שמיוצרת לעונת החורף בגרמניה לתקופת הקריסמס, בירה כהה, בירה מאלטית מאוד, מורגש כישות באופן חזק. בירה של 8% אלכוהול. לבירה ארומות של קפה ושוקולד, אני חושב שהדאבל בוק של בזלת טובה, לא הייתי שותה אותה בקיץ הישראלי, כבד לי. אבל שיש חשק למשהו כבד ומריר, בהחלט אופציה נהדרת. כמו כן לארוחה כבדה של בשר.

הבירות של המבשלה נמכרות בבקבוקים של שליש או של 750 מ”ל. במספר מקומות אפשר גם להשיג את הבירות גם בגרסת החבית. חבל שאין להשיגן באריזת חצי ליטר שאופיינית לוייצנים גרמנים. בחום הישראלי קל מאוד לסיים שליש אחד ולהשאר עם חצי תאוותך בידך.

את הטעימות ליווינו באוכל של מטבח הפאב Porter & Sons:

למנה ראשונה קיבלנו רוסטביף רומסקו לצד רוטב פלפלים קלויים ושקדים – מנת פתיחה נהדרת, רוסטביף שלא הרגו אותו, אדמדם, בעל מרקם שמזכיר קרפצ'יו אבל רק מזכיר. רוטב הפלפלים היה נהדר והשתלב מעולה עם המנה. אני ממליץ.

למנת ביניים אני בחרתי בשרימפס ואספרגוס ברוטב לימון כבוש ויוגורט – שילוב נהדר של שרימפס עם חמיצות, גם של היוגורט וגם של הלימון הכבוש. לימון כבוש זה משהו שגדלתי עליו בבית אצל אמא שלי שהיא מרוקאית. הרוטב היה נהדר ואספרגוס זה הירק האהוב עלי. מנה מעולה.

למנה עיקרית הזמנתי צמד נקניקיות גדולות אחת כבש וזרעי כוסברה והשניה בקר וציפוטלה – מנה מאכזבת לטעמי, הנקניקיות מעט יבשות, מתובלות באגרסיביות, השארתי את רוב המנה, ואני אוהב נקניקיות. לא מנת הדגל של המקום, ללא ספק.

למנה אחרונה  מבחר גבינות ותאנים – אין כמו לסיים ארוחה עם גבינות, זה מנהג מגונה שלמדתי בטיסות הביזנס של לופטנזה. סיום נהדר.

לסיכום : היה ערב מהנה, עם בירות טובות, אוכל וחברה נעימה של בלוגרים מביני עניין. תודה למבשלת הגולן ולפורטר אנ סאנס על הארוח והחוויה.

לחיים!