תג: ‘ביקורת’
לפני כשלושה שבועות יצא לי להתארח בערב טעימות התפריט החדש של הבלאק בסניף כפר סבא. כן, ממש קל”ב 5 דקות מהבית. בד”כ אני לא ממש מתרגש מתפריטים חדשים של רשתות המבורגרים למיניהן, אבל הסניף הזה הוא סניף הבית שלי, ואני ומשפחתי סועדים שם לא מעט, כאחת האפופציות היותר נחמדות במרכז G בכ”ס.
הגעתי לסניף קצת לפני הזמן, ממש לא כהרגלי (נו אמרתי כבר, 5 דקות באוטו על השעון בנסיעה איטית) וישבתי להמתין להתחלתה הארוע. האמת ארוע ממש לא היה שם, אלא פשוט טעימה לא מחייבת של מנות חדשות וקצת דיבורים ושיחה עם צחי בוקששתר ולאון אלקלעי שנכחכו במקום, לא משעמם 
קצת רקע: המנות החדשות הנן פרי מחשבתם של שני שפים : ליאון אלקלעי,שף יועץ של מסעדת טרנטינו , ושף דרור פילץ – אמן הבשרים המעושנים, שהתווספו לתפריט לא מזמן. אז מה היה לנו שם?
פתחנו עם מנות ראשונות כמובן לאחר צלחת של נאצ’וס הבית עם סלסה וגוואקמולי. סטנדרטי.
סלט טאבולה : וריאציה של הסלט הלבנוני המסורתי , בורגול מלווה בפטרוזיליה , עגבניות שרי ונענע נבט חיטה וגרידת לימון. הבלט היה טרי וטעים, מאוד לימוני ועשוי כהלכה. בהחלט מנת פתיחה נעימה.
סלט ארבעה צבעים : כרוב סגול , קולורבי לבן , גזר ופטרוזיליה ברוטב מיץ תפוזים , מעט שמן שומשום עם מעט טחינה ובוטנים. אינני חסיד גדול של טחינה, ובכלל הסלט היה בריא מדי לטעמי. לחובבי הירקות ולמין היפה בלבד. צחי ולאון דווקא אהבו אותו במיוחד.
המנות העיקריות היו כבר מעניינות הרבה יותר.
פתחנו עם מנה עם טוויסט מעניין – המבורגר עם חטיף פלאפל,מלווה בצ’יפס פריך. אכן מחשבה מעניינת! חטיף ביסלי הפלאפל טחון עם הבשר וגם קצת מעליו, נותן למנה טעם יחודי ומעט מעושן. לא רע בכלל. לא הייתי חושב על כזה שילוב, די ביזארי – אבל הולך יפה.
המשכנו עם מנה “בריאה” – "חזה רזה"- חזה עוף עם עשבי תיבול, עגבניות מעולות וסלט רענן- מנת בריאות. מה אומר לכם, רזה זה יפה, אבל לא מאוד מחמיא לחיך. המנה היתה די אנמית, ואני אישית לא התחברתי אליה.אם אתם לא שומרי משקל, לכו על המנות הבשריות האחרות…
ולסיום העיקריות – גולת הכותרת מבחינתי – BLACK BANGKOK שיפודי בשר מעודנים עם רוטב קארי תאילנדי ריחני ואורז מטוגן. אמנם לא המבורגר קלאסי, אבל פשוט מנה מעולה. הבשר טעים ומתובל והאורז עם רוטב הקארי החריף. שילוב מצוין, ומענג. סיימתי כמעט את כולה. (ובשלב הזה כבר הייתי שבע יש לציין).
תוך כדי הארוחה הזדמן לי לשוחח עם צחי ולאון שהיו חביבים ומאוד קומוניקטיביים, וניכר שהם נהנים מהארוע,השיחה קלחה ולא היה משעמם.את צחי פגשתי במפתיע שבוע לפני בחתונה משפחתית והוא זכר אותי במפתיע… עולם קטן.
לקינוח טעמנו מנה חדשה: מדיצ’י קרם שוקולד עדין וקרם מסקרפונה עם רוטב שוקולד לבן. אתם כבר יודעים שאינני אוהב קינוחי שוקולד ולכן לא ממש טעמתי אותו אלא רק את רוטב השוקולד הלבן שהיה טעים מאוד.
אז נכון, אין כאן בשורות ברמה ארצית, אלא עוד גיוון בתפריט הבלאק שקולע לטעמם של הרוב. המנה המנצחת לטעמי היתה הבנגקוק בלאק, ללא ספק, ואשמח להזמינה בפעם הבאה שנבקר במקום אני והמשפחה. קצת גיוון לא?
תודה רבה לאנשי הבלאק ולצחי על הארוח. היה ערב מהנה במיוחד.
כבר מזמן תכננתי להגיע למסעדת רוטשילד’ס קיטצ’ן ואיך אומרים : לא יצא. לשמחתי בשלישי שעבר אשתי היתה בחופש, נפרדנו מהקטנה לכמה שעות (באדיבות סבתא) ויצאנו לסידורים בעיר הגדולה, שכלו כמובן, צהרים. לאלו מבינכם שאינם מכירים את המסעדה, מדובר בביסטרו היושב במקום אסטרטגי על שדרות רוטשילד המקסימות, המגיש מנות ממטבחו של השף אורן לוקסמבורג. המסעדה כוללת מקומות ישיבה הן בחוץ והן בפנים, ומאחר שהיה מאוד חם, העדפנו לשבת בפנים במיזוג. בצהריים ניתן לבחור מנות מהתפריט העסקי וזאת עשינו. האמת, התמחור ההוגן לא יצר בי צפיות גבוהות מדי, וציפיתי למקום “בסדר” ומעלה,אולם כפי שתראו הפותעתי לטובה.
התפריט מורכב משלוש רמות מחיר (כולן כוללות מנה ראשונה,עיקרית וסודה\לימונדה במחיר העיקרית) : 49 ש”ח , 59 ש”ח ו69 ש”ח. מחירים שווים לכל נפש, במיוחד למי שחשקה נפשו בעסקית ליד מקום עבודתו , גם העסקית בת ה 49 ש”ח מציעה כמה מנות מעניינות. פרט למנות הקבועות ישנן גם מנות מתחלפות, בהן מעדכנים המלצרים.
התיישבנו ומייד קיבלנו צלוחית של ירקות מוחמצים וזיתים, שהיו מצוינים. לראשונה החלטנו ללכת על שתי מנות קלילות : סלט עלים ירוקים, בצל סגול ושרי בויניגרט שרי , ואנטי פסטי מירקות העונה עם ויניגרט שרי. חלקנו את המנות שהיו טובות מאוד. הסלט היה חביב, לא פורץ דרך אבל וינגרט השרי היה מרענן מאוד ביחודו.
מנת האנטיפסטי היתה מצויינת וכללה כרובית,בטטה,פלפלים קלויים,וחציל קלוי שהיה מעולה. לחם הבית היה פשוט מצוין, והזכיר בטעמיו בייגל שנאפה רק עתה, טרי, עם מעטפת מעט מתקתקה ומעט מלוחה בלווי החמאה, סיימנו כמעט את כולו.
לעיקריות בחרה רעייתי בפרגית במרינדה ירוקה (של פסטו) על פירה בטטה וקרם סלק. היתה זו מנה צבעונית מאוד, הירוק הכתום והסגול השתלבו בצורה נראה, והטעם היה באותה הרמה. טעמתי ממנה לא מעט, ואהבתי מאוד. גם לאלו של ממש מתחברים לסלק, אין מה לחשוש מאחר והוא לא דומיננטי מדי, ומשתלב נהדר עם הפירה. המנה היתה גדולה מאוד, וקשה היה לסיימה. פשוט תמורה מצויינת.
לאחר התלבטיות קשות (בין חריימה בורי,צואר חזיר וסינטה ועוד) החלטצי ללכת על מנת היום : קלאמרי על הגריל על מצע תפוחי אדמה,בצל וצ’ילי ושבבי פרמזן. חששתי מעט מגודל המנה, שכן לעיתים מנות קלמארי הינן קטנות אבל זו היתה מנה גדולה, משביעה, וכה טעימה, שלא השארתי פירור. הקלאמרי היו פריכים, לא צמיגיים, הרוטב ותפוחי האדמה היה מצוינים והצ’ילי הוסיף מימד חריף במידה הנכונה. פשוט מעדן.
בשלב זה כבר היינו די מלאים, אבל חשקנו בקינוח, שכן המנות הותירו טעם לעוד. אינני חסיד של עוגות גבינה, ושוקולד (שנראו מצוין) ולכן בחרתי במנת פירות העונה מוקפצים בקרמל עם קצפת מסקרפונה ושטרוייזל פיסטוקים (34 ש”ח). לחובבי הפירות מדובר במעדן. ניתן לתמונות לדבר.
רעייתי שאוהבת מאוד שוקולד ועוגות שוקולד, הלכה על המנה המתבקשת: עוגת שוקולד מטורפת עם גנאש שוקולד מריר וקרם ארל גריי (38 ש”ח).לא טעמתי אותה, אבל התרשמתי שמדובר בעוגה טובה ומאוד שוקולדית. זה המקסימום שאוכל להגיד על עוגות שוקולד, שאין לי ולהם מן המשותף.
את הארוחה ליווינו בלימונדה טובה מאוד, ובבירת פאולנר מן החבית שנמזגה לכוס ג’נרית ולא מותאמת לבירות חיטה. פרט לכך, נהננו מאוד מן הישיבה במקום, והאוכל, שהיה איכותי וטעים מעבר לכל ציפיותי המוקדמות. פשוט מצוין.
לסיכום:
מדובר בארוחת צהריים עסקית מצויינת, במחיר סביר ובאיכות גבוהה מאוד. מומלץ מאוד לאלו שעובדים בסביבה, או סתם לצהריים רגוע באיזור שדרות רוטשילד. אנחנו נחזור לשם שנית, ומעניין יהיה לדגום את מנות הערב.
פסח כבר ממש בפתח, וזו העונה לקניית יין עבור החג, מתנות וכמובן לליל הסדר. אבל מה עושה מי שרוצה ללגום “יין” אבל לא ממש אוהב יין? אז יש פתרון – בדמות יינות שיכר המבוססים על פירות.שילוב די מעניין של הפרי והיין, שטעמתי לראשונה רק השבוע, באדיבות המשווק.
‘דאנו’ הינה סידרה של יינות שיכר בטעמי פירות המשווקת על ידי כספי משקאות ומיוצרת ביקב מורד במושבה יקנעם. ביקב. סדרת יינות השיכר ‘דאנו’ מיוצרת מחומרי גלם ייחודיים; פירות, ירקות ועשבי תבלין בקשת רחבה של טעמים לייצורם של משקאות אקזוטיים – מפרי הפסיפלורה ועד לרימון מתוך קו מנחה לשמור על האותנטיות של הפרי.
הבקבוק אותו דגמתי אני היה שיכר רימונים. הרימונים הם פרי עשיר בפלבמאידים נוגדי חמצון, העוזרים במיוחד לשמירה על תקינות כלי הדם ומסייעים במניעת מחלות לב וטרשת עורקים כך שיש גם ערך מוסף לטעם.
אז איך הוא? חביב אבל מוזר מאחר שזה ממש לא יין. האף מתקתק עם רמזים למרירות נעימה, והפה מתקתק דומה מאוד למיץ רימונים טרי, מעט מריר ודליל יותר. מומלץ לשתות עם קרח, או אפילו לשלב בקוקטייל. סה”כ אחלה בתור לגימה לא מחייבת בעונות החמות.
המחיר זו לדעתי נקודת התורפה כאן. 95 ש”ח לבקבוק בן 750 מ”ל, זה ממש לא זול, ואפשר להשיג כמה יינות ישראלים מעולים בתקציב כזה. כך שברור שהשיכר הזה אינו תחליף ליין. אופציה לא רעה לאלו שאינם אוהבים יין ולו יין מתוק או חצי יבש. הבקבוק מעוצב מאוד יפה עם זכוכית חלבית, ופקק שעם נלווה לאחר פתיחת פקפק הפלסטיק המקורי. כך שזו אכן מתנה נאה לבוא עמה להתארח בסדר פסח.
חג שמח!