הפיד שלנו – הרשמו
שיתופי פעולה
תג: ‘ביקורת’
מי שעוקב אחר הבלוג ודאי זוכר כי כבר ביקרנו בשגב אקספרס לארוחה עסקית בעבר. אבל דין עסקית אינו כדין ארוחה בשאר ימות השבוע. השבוע היינו בסביבה והחלטנו לקפוץ הפעם עם שני הזאטוטים לארוחת צהריים. אחד הייתרונות של שגב אקס הוא המבחר הרב, ערב של סגנונות ומאכלים מפיצה , סלט, וכלה בסטייק יען. גם המחירים לא מאוד גבוהים, גם אם כי לא זולים.
הזמנו מקום והגענו לצהריים. הושבנו בפטיו בשולחן עם מקום לעגלה,ובחרנו את המנות שלנו. היינו רעבים. ובמיוחד הילד. אין מנות ילדים מוקטנות (בד”כ אני ממש נגד מנות הילדים הסטנדרטיות של פסטה עם רוטב אדום, ושניצל וצ’יפס. גם ג’וניור לא ממש בעניין מנות כאלו ואוהב פסטה עם רוטב של גדולים,סטייק ושאר מנות מבוגרים, אבל במידות צנועות יותר) לכן הלכנו על פיצה מרגריטה, כהימור בטוח, ואם אפשר מהר.
הפיצה (49 ש”ח)הגיעה ממש מהר, נראתה מצוין, וגם היתה טעימה, בצקה פריך וגבינה במיה מספקת. עזרנו קצת לג’וניור לסיים את המנה, והיה לא רע בכלל.
לראשונות הזמנו סלט קיסר (41 ש”ח) שאנחנו מחבבים מאוד. הגיעה מנה לא גדולה, אבל לא קטנה, טעימה, טריה עם קרוטונים (בחרנו את הגרסא ללא עוף), עם רוטב מתובל כהלכה, שהורגשו בו דגי האנשובי בדיוק במידה הנכונה. מלמעלה גבינה מגוררת, בקיצור , מנה מצוינת. מאחר ואכלנו מעט פיצה, לא אכלנו הפעם את הפוקצ’יה הטעימה שמוגשת בצורה מקסימה בתוך שקית נייר . בפעם הבאה.
לא ברור לי למה (באנו לארוחה רגילה בעילום שם) אבל המלצר פינק אותנו גם בסלט נוסף “באדיבות שגב”, סלט איטלקי ( 30 ש”ח) שכולל עלים טריים בוינגרט תמרים מיובשים ובלסמי עם אגוזי מלך, פילה תפוז, שקדים קלויים ואספרגוס גריל. הסלט היה טעים, אם כי לא כמו סלט הקיסר שהיה מוצלח ממנו, והיו בו מעט מאוד גבעולי אספרגוס קלויים.
לעיקריות בחרתי מנה שכבר אכלתי בעבר והיתה מצוינת : "יען ביין ואגסים (89 ש”ח) – יען בגריל עם רוטב יין פורט, בצלים אדומים ואגסים סגולים. מנה מעולה, בכמות יפה, פשוט סטייק יען מעולה ברוטב מתקתק שאי אפשר לא לאהוב. גם רעייתי אהבה מאוד את המנה. הפירה שהוגש לידה היה מ ע ו ל ה. אפילו כרמל הקטנה אכלה קצת ממנו.
מנה נוספת שחלקנו היתה ריזוטו (59 ש”ח) – ריזוטו ירקות גינה ופטריות טריות מבושל עם צמחי תבלין, שום, שמנת, גבינת פרמז'ן ואגוזים. המנה היתה מתובלת כהלכה, עשירה בירקות וטעימה מאוד. פשוט וטעים.
הכל טוב ויפה, נהננו עד מאוד, פרט לדבר אחד שמאוד הכעיס אותי. ביקשתי להזמין חצי ליטר גולדסטאר,הבירה היחידה מן הברז. המלצרית ענתה לי כי יש רק “פיינט” שזה 410 מ”ל. ראשית, זה שאין חצי ליטר זו שערוריה. שנית , פיינט אינו 410 מ”ל אלא 450 או אם מדובר על פיינט אנגלי אזי זה 570 מ”ל. אני די בטוח שהכוס שניתנה לי היתה בת 330 מ”ל לא פיינט ולא בטיח, אבל לא בדקתי. FAIL גדול גדול לשגב. נון גדול שלך, אנא תקן מייד.
לקינוח חככנו בדעתנו ולבסוף הזמנו גביע גלידת שוקולד (10 ש”ח) לילד, ולנו “שכבות וחלווה” (36 ש”ח) – עוגת שכבות עסיסית עם קרם חלווה, רוטב אספרסו חם, קקאו וקצפת מסקרפונה עשירה. המנות הגיעו מעט לאט אבל היו טעימות. רביבי סיים את הגלידה ואנחנו התמוגגנו מהקינוח. בד”כ אני לא ממש אוהב קינוחים מתוקים מאוד, אבל פה היה שילוב מנצח של המסקרפונה הקטיפתית, החלווה והגלידה שלמטה. קינוח מצוין.
בתוספת אספרסו ארוך, מיץ תפוזים ובננה ובירה שחורה (והבירה שלי, המרגיזה) הסתכם חשבוננו ב 350 ש”ח. לא נורא, אבל לא מסעדת פועלים, כפי שהעיר בצדק כפיר.
לסיכום:
מדובר באחלה אופציה לארוחה משפחתית ובכלל, עם המון אפשרויות בחירה, מנות טעימות, אסטתיות ומשביעות. מטבח “שף” לייט. וכמובן, לא צריך לשדוד בנק. פרט לעניין הבירה המרגיז, נהננו מאוד. אנו נחזור לשם בודאי.
בתיאבון.
אוכל אסיאתי הוא החביב עלי מכל המטבחים. במיוחד ויטנאמי, ותאילנדי. לכן, כששמעתי על המסעדה החדשה שנפתחה בקניון “שרונים” במתחם האוכל, החלטתי ללכת ולבדוק, האם יש אופציה אסיאתית טובה חדשה קל”ב, כלומר באיזור השרון. לפני כחודשיים ניסינו ללכת לשם, אבל בגלל תאונת מנוף מצערת, נסגר המתחם לשבועיים. אמש, שוב ניסינו את מזלנו, והזמנו תור ל1300, לכל המשפחה.
מתחם שרונים עדיין ברובו סגור, למעט 3 מסעדות (אסיה מוניקה,בורגוס, ואוליב – איטלקיה) כך שהמקום די שקט ואין בעיית חניה. כמו כן, בצמוד למתחם המסעדות ישנו גן שעשועים מהיפים והחדישים שנראו בארץ. מתקנים ממש מיוחדים (בסגנון פארק כפ”ס החדש, אבל נחמדים יותר) שפשוט כיף ללכת אליו עם הילדים. אם יש לכם ילד גדול דיו, ניתן לשבת לאכול ולתת לו לשחק לבד, ממול במתחם הסגור. אחלה סידור.
'אסיה מוניקה' היא מסעדה אסייתית בהשראת המטבחים של תאילנד, וויטנאם ויפן שמציעה מנות נודל'ס, סושי וכיסונים לצד מנות גריל קלאסיות.דניאל זך ('כרמלה בנחלה') חבר למסעדן דוד זהות ('אנג'לינה', pizza zaza) וליזמית יפעת פיש, כולם תושבי הוד השרון , בכדי להקים מסעדה אסייתית חדשה ומעניינת.
נכנסנו למקום: העיצוב מוקפד מאוד, עם נגיעות אסייתיות ברורות (מנורות, תריסי עץ), בר סושי. עיצוב נקי, נעים וצבעוני.
מאחר והיינו עם הילדים, והגדול כבר זמם על גן השעשעועים, בחרנו ללכת על ראשונה אחת ועיקרית. מבחר המנות די גדול, והראשונה שבחרנו היתה ספרינגרול – ירקות פריכים עם אבוקדו בעטיפת דף אורז. המנה הגיעה מהר והיתה צבעונית וטריה מאוד, וכללה מקלוני גזר,אבוקדו, כוסברה ושאר ירקות שלצידה פנכה עם רוטב סויה,צ’ילי ותבלינים אסיאתיים. פשוט מעדן. כל כך טרי, צבעוני, ופיקנטי. מאוד מאוד אוטנטי וטעים.
לעיקריות בחרתי אני בנודלס פילה לבן וירקות ירוקים עם בייקון ברוטב שעועית לבנה וסויה. המנה היתה מצויינת. מעט חריפה, ירקות רבים טריים ופריכים ולא סמרטוטיים. הבייקון היה מעט שרוף לטעמי, אבל פרט לכך, נהניתי ממנה מאוד.
רעייתי בחרה במנה האסייתית היחידה שהיא אוהבת – פאד תאי עוף – עם אטריות אורז, טופו, ביצה טרופה, ירקות ובוטנים, שהיתה גם היא טובה מאוד. מעו שגרתית, אבל טעימה לחלוטין.
שתי המנות היו נדיבות מאוד, ורעיתי התקשתה לסיים את המנה גם עם עזרתו של ג’וניור. יפה וטוב.
את הארוחה ליוויתי עם חצי ליטר בירה פאולנר , אם תשאלו אותי, אין משקה טוב יותר מוייצן קר ללוות ארוחה אסייאתית כזו.
קינוחים לא בחרנו מאחר וכבר רצינו לצאת לשחק בחוץ, במתקנים הרבים והמעניינים. בתוספת שתייה קלה, חשבוננו הסתכם ב 180 ש”ח.
לסיכום:
אחלה של מקום לחובבי האסיאתי בשרון. אוכל אסיאתי מקורי,אוטנטי, לא מתחנף לחיך האשכנזי-פולני, עם הרבה אופציות לבחירה, בר סושי יפה, ובכלל השקעה לא רק בעיצוב אלא גם בתפריט. סוף סוף יש לנו אפוציה אסייאתית טובה ליד הבית.
מומלץ בחום.
בתיאבון!
היום אני רוצה לספר לכם על ארוחה נהדרת שאכלנו בקפה איטליה. אל הארוחה הזאת הצטרפו אלינו הזוג זהר ורן שמואלי, התחברנו בעקבות טוויטר שגם אני וגם גל מעט מכורים אליו.
אז היעד היה ארוחת צהריים, אני וגל כמעט ולא מצליחים להיפגש לצהריים, הוא עובד ברעננה ואני בתל אביב , שנינו הייטקיסטים כך שממש קשה.
הודות לרן שמואלי הצלחתי להביא את גל לתל-אביב ועוד דרומה לקפה איטליה.
אז המסעדה בעיצוב לא מתהדר מדי אך חדשני, שנכנסים יש ריחות נעימים וכבר אפשר להרגיש שהולכת להיות ארוחה טובה.
את הארוחה אכלנו די מזמן, אז בכל זאת אנסה לשחזר מה היה שם.
למנות ראשונות:
נתחיל במשהו פחות טוב – הבירה שגל הזמין קיבל בכוס של 250 מיליליטר, אמרנו ששליש זה מביש, מה נגיד על רבע ?… אבל האוכל היה מפצה.
אני אכלתי מנה של קלמרי וראשי קלמרי צרובים עם ירקות וחומץ בלסמי – המנה הזאת לא נמצאת בתפריט, יצא לנו לערבב בין הארוחה העסקית לבין מנות נוספות, אני חובב קלמרי צרוב, המנה הייתה מקסימה, הקלמרי היה צרוב בדיוק על המידה – זה לא פשוט… הבלסמי נתן טאץ' טוב של חמיצות לכל העסק. מנה בהחלט נהדרת.
מנה נוספת שנאכלה זה הקלמרי המטוגן, לא טעמתי ממנה אבל אכלו אותה גם גל וגם זהר שמואלי, הם ניקו את הצלחת כך שאני משוכנע שהמנה הייתה טעימה גם כן.
אני חייב לצלם לכם את הפוקאצ'ה של קפה איטליה, חמה וטעימה. מרקם מעט שמנוני מבחוץ.
למנות עיקריות:
אני אכלתי פסטה ארביאטה (עגבניות חריף) – האמת שכבר הייתי די מפוצץ מהמנה הראשונה… אבל הצלחתי לאכול יותר מחצי צלחת של המנה הזאת. למעשה זו מנה מגניבה ומעט חריפה – כידוע אני אוהב חריף מאוד. בפסטה יש גם צלפים. המנה כשלעצמה לא מתחכמת אבל הטעמים מדויקים.
מנה נוספת שנאכלה על ידי גל זה הלינגוויני סרדינים, גל חובב סרדינים מושבע, ומזמין כל מה שיש בו סרדינים. הסרדינים במנה אינם טריים, אבל המנה שלעצמה הייתה טובה. לא טעמתי.
נאכלו עוד שני מנות גם כן נהדרות, אך התמונות לא יצאו משהו… אז נוותר.
מנות אחרונות:
WOW!!!!! טוב זה המקום למנות אחרונות, ללא שום ספק. אם חשוב לכם הסיום המתוק תבואו לקפה איטליה.
טירמיסו… טוב זה הטירמיסו הכי טעים שאכלתי בארץ, משתווה ברמתו לזה שאכלתי בניו יורק בווילג' בבית קפה איטלקי שכרגע אינני זוכר את שמו. מתוק ועשיר, מנה גדולה מאוד ובהחלט מספיקה לשלושה אנשים לפחות. התמונה מדברת בעד עצמה
אכלנו גם מנת של מסקרפונה עם תותים וגלידות ביתיות (לימון ווניל) שהשף רק התחיל לעשות, אין לי תמונות, היו מנות גם כן נהדרות. אבל הטירמיסו הזה, אי אפשר לאכול כלום אחריו.
לסיכום:
הייתה ארוחה מקסימה, כמובן עם הזוג שמואלי הייתה לנו שיחה מדהימה על מסעדות בעולם וארוחות מיוחדות, זה מתבקש. אני תמיד מתלונן שבישראל ארוחות צהריים פחות מעניינות ומזלזלות בגלל שהמחירים זולים – אולם לא כך המצב בקפה איטליה, איכות מוקפדת של כל מנה.
אוכל: טעים, לא מתחכם מדי, פסטות מעולות, מנות גדולות מאוד.. מי שמזמין מנה ראשונה ועיקרית עלול לא לסיים את המנה.
מחירים: עסקית הכוללת מנה ראשונה ועיקרית תעלה 59 שח, אנחנו שילמנו 150 לבנאדם כולל שירות, אבל אכלנו גם מנות אחרונות ושתייה וגם מנות שלא היו בתפריט העסקי.
שירות: טוב מאוד.
אווירה: פשוטה למדי.
אזהרה למי שרוצה להגיע בשעות הצהריים, למצוא חניה באזור זה לא סיפור פשוט.
בתיאבון….
אחרי הפוסט הקודם נשארתי חייב לכם את רשמי הטעימה שלי. פירסמתי אותם באנגלית, לטובת הרבה חברים טובים ובלוגרים מחו”ל שתמיד שואלים מתי אכתוב באנגלית בכדי שהם יבינו. תירגמתי את רשמי הטעימה שלי לטובת אלו שלא אוהבים לקרוא אנגלית, או סתם לא בא להם:
ארדבג קוריוורקאן , בקבוק רשמי , 57.1% אלכוהול (חוזק חבית)
צבע: צהוב מוזהב,כהה יותר משציפיתי לו.
אף: כבול,כמובן ללא ספק- כבול, אבל לא דומיננטטי מדי. המון פרי הדר,במיוחד תפוז סיני\תפוז , רמזים לתבלינים. בהחלט אף ארדבגי טיפוסי. – אהבתי.
פה: מדובר בטעם ממש מורכב – מתחיל עם פיצוץ טעמים. פצצת אלכוהול שמשתחררת בפה. בשלב ראשון מרגישים טעמים מתקתקים,מאלטים, קצת סוכר שרוף, שמייד משתנה לטעמים מתובלים,תבלינים,פלפלים,ועשן. מאוד מעניין.
סיומת: בסולם של 1 עד 10, הייתי נותן לו 11. כך ממש. סיומת אקסטרא ארוכה,ומעושנת. הכבול נשאר בפה המון זמן ,כמו כן האפר והתבלינים פשוט נשארים שם המון זמן. פשוט כך.
אנקדוטה מעניינת: לאחר שסיימתי המחתי את הכוס בכיור, ושכבתי לישון. בבוקר, בבואי להכין קפה, עמדתי מעל הכיור, ואדי הכבול והעשן פשוט עוד היום שם. הכוס הריחה כאילו הרגע סיימתי לשתות ממנה ,כאילו לא עברו להן 8 שעות . זו סיומת ארוכה 
סיכום:
מדובר באחד הארדבגים היותר טובים שזכיתי לטעום עד כה, עם חוזק החבית, והמורכבות של הטעמים הוא שווה את מחירו בזהב. הייתי מדרג אותו טיפונת מחת לאוגאדייל שהוא הארדבג החביב עלי ביותר כרגע.אם אתם חובבי ארדבג, או “peat-heads” (לא יודע איך לתרגם, אולי מכורים לכבול??), זה בהחלט ויסקי שאתם חייבים בבית. אני כבר מחכה ללילות החורף הקרים, לשתות כוסית של הקוריוורקאן, ולהתחמם מבפנים. עוד חם מדי בשבילו כרגע, לפחות בישראל.
Slainte!
מרכז G בכפר סבא הולך ומסתמן בהצלחה היסטרית, מדי שבוע נפתחות בו עוד ועוד מסעדות ובתי קפה, והציבור ממלא אותו בהמוניו (קשה למצוא חניה שם כמעט בכל שעות היום, ובשישי זו מסימה כמעט בלתי אפשרית), סוף סוף יש מקום בילוי איכותי,וקרוב לבית לתושבי כפר סבא (שאני נמנה עליהם, מודה באשמה), הוד השרון ובכלל ישובי השרון. בנוסף לחמש רשתות בתי קפה (ארומה,הלל,גרג,בליקר בייקרי,ארקפה) פאב (טמפל בר המצויין) וגם המבורגריה (בלא בר אנד בורגר), ניתן למצוא שם גם שיפודיה,סושי (ג’פאניקה). לא אחת טיילנו שם וחשבתי לעצמי, היה נחמד אם היתה פה פיצריה או מסעדה איטלקית. אז זהו, שמהשבוע שעבר- יש!
חלפתי לידה המרכז מספר פעמים וראיתי שילוט : בקרוב פיאנו פיאנו מסעדה איטלקית. נשמע מעניין לא? בירור קצר באינטרנט הוכיח שזו אכן מסעדה חדשה, אין לה איזכור ב rest או אתרים דומים והמעט שכן מצאתי היה בעכבר העיר : “מסעדה איטלקית מבית היוצר של בליני, הממוקמת במתחם G סנטר בכפר סבא. בתפריט תמצאו פסטות, פיצות קריספיות ודקות, ומנות קרניבוריות איטלקיות הגונות.”
מה לא עושים עבור הבלוג?אתמול בערב, כשרצינו אני וזוגתי לאכול משהו בחוץ, אבל היינו קצת עייפים, ונשיעה לתל אביב או הרצליה נראתה ארוכה מדי, החלטנו לקפוץ ולבדוק את האיטלקיה החדשה שבשכונה. יהיה רע? ניסע למקום אחר.
פיאנו פיאנו ממוקמת ממש מול ג’פאניקה, שהיתה מפוצצת בשעה 20:00 בערב. המסעדה מעוצבת למשעי,כשהמטבח חשוף כולו מאחורי זכוכית גדולה כמו שמקובל לאחרונה במסעדות רבות. מאחורי קיר הזכוכית אפשר לראות מטבח נקי,מודרני וגם תנור לאפיית פיצה (“על לבנים”). המסעדה די גדולה, כאשר ישנה אפשרות לשבת גם בפנים,וגם בחוץ במתחם מגודר בעציצי נוי.
התיישבנו בפנים המסעדה. מבט בתפריט (זמני,כך כתוב עליו) מגלה מבחר גדול מאוד של פסטות, ופיצות בשתי מידות(אישיות,ומשפחתיות) וכמובן סלטים ומנות פתיחה. לשמחתי גיליתי כי המסעדה אינה כשרה וישנן מנות הכוללות גם פירות ים (שרימפס,קלמארי,מולים וכו’) וגם מנות בשריות. המחירים שווים לכל נפש, ואין מנה העולה על 80 ש”ח, כאשר רב המנות מתומחרות באיזור 50-60 ש”ח (עיקריות).
החלטנו לפתוח בסלט “פיאנו”,המורכב מעלי חסה,פרוסות תפוח,גורגנזולה ואגוזי מלך מקורמלים עם וינגרט של בלסמי ודבש(44 ש”ח) . קיבלנו מנה גדולה, עם גבינה בכמות יפה,וצבת נוחה לחלוקת הסלט. המנה היתה טובה מאוד,ונדיבה כאמור, ואותה ליווינו עם פוקצ’ית הבית (13 ש”ח) ,שהגיעה חמה מן התמור, שלצידה צלוחית של שמן זית וחומץ בלסמי מעורבבים,ופינכת ממרח שעועית, שילוב די מוזר, אבל לא רע. הפוקצ’יה היתה טעימה,אם כי קצת קשה: אכלתי טובות ממנה, אבל היא לוותה את הסלט בצורה חביבה.
למנות עיקריות התלבטתי קשות בין הפיצות שנראו מאוד טעימות,קצת דקות לטעמי לבים הפסטות הרבות. לבסוף בחרתי בפפרדלה הציידים: פפרדלה עם נתחי פילה,ציר בקר,פטריון שמפיניון ופורטובלו, מלפפון חמוץ!,יין לבן ונגיעות שמנת ופרמז’ן (58 ש”ח). גם כאן המנה היתה גדולה מאוד וכללה עלי פפרדלה רחבים,טריים ברוטב צלי בקר מטובל. המנה היתה מאוד טעימה, ולא הצלחתי לסיימה בשל גודלה.
רעייתי בחרה בפסטת קונכיות (קונקילי פפרו'צ’ינו) שכללה קונכיות פסטה ברוטב פלפלים קלויים,שום ,שמנת,בצל ירון ויין לבן (42 ש”ח), שהייתה גם כן טעימה מאוד וגדולה, גם כאן התקשנו לסיים את המנה, למרות שמאוד נעמה לחיכנו. 
את הארוחה ליוויתי ביין פלאם “קלאסיקו” (29 ש”ח)שהוא בלנד נחמד ומוכר שהלם יפה את המנות מלאות הטעם,במיוחד את הפפרדלה בציר בשר הבקר.
לסיום שתיתי אספרסו ארוך (8 ש”ח),כמנהגי, שלווה בכוסית סודה קטנה, כמו שאני אוהב. האספרסו של סקוואלה היה מצוין, לא חם מדי ולא קר מדי, וחזק כראוי. קינוח כבר לא אכלנו שם,מחוסר מקום. פשוט היינו מלאים. המנות היו כאמור,גדולות מדי.
השירות במקום אדיב, וניכר כי המלצרים עדיין מאוד “ירוקים”, חלקם צעירים מאוד. את שולחננו שירתה נערה צעירה, שלא ממש הכירה את תפריט היינות. כששאלי אותה אילו יינות ישנם ללות את הארוחה, ענתה לי “יש לנו יין אדום ולבן” , תשובה לא ממש רצינית,גם כשמדובר במסעדה איטלקית ללא יומרות. לאחר שהתעקשתי,הלכה אל הבר ורשמה בפנקסה את היינות, והקריאה לי אותן בדקלום ארוך,כמובן תוך כדי שיבוש השמות, עד כדי כך שהייתי צריך לנחש כי “אברייטו” הינו יין אורבייטו . מן הראוי כי מלצרים יכירו את רשימת חמישה או שישה יינות העומדים למכירה בכוסות, וידעו במה מדובר, אפילו אם אינם בקיאים ביינות. זה לא נראה מקצועי כך. לטיפולכם, בעלי המסעדה.
סיכום:
מדובר אכן במסעדה איטלקית טובה וראויה. לא מסעדת גורמה, ולא משהו חדשני שטרם נראה, אבל האוכל טוב מאוד,המבחר גדול, המנות גדולות ומתומחרות בצורה תחרותית מאוד, העיצוב והמיקום יעשו רק טוב למקום, וברור שיש דרישה ערה גם למסעדה איטלקית במתחם ובאיזור. בקיצור, כל פרטי המשוואה מרמזים על הצלחה ברורה. כל מה שנותר לבעלי המקום לשמור על הרמה, קצת להשקיע במלצרים, וזהו. אנחנו נחזור לכאן ודאי (קרוב לבית,טעים,לא יקר.) במיוחד עם גרנוב ג’וניור חובב הפיצות. (התפוח לא נופל רחוק מהעץ, כבר אמרנו?)
ועדכון קטנטן לסיום : בשבועות הקרובים יפתחו גם צוהר חדש בקיר המסעדה ודרכו תמכר פיצה הנעשית במקום,גם במשולשים. רעיון חביב. מישהו שם פשוט מקשיב לרצונותי.
בתיאבון!
תגובות אחרונות