הפיד שלנו – הרשמו
שיתופי פעולה
תג: ‘בוטיק’
השבוע הביאה יעל (חברה חדשה בצוות) יין מיוחד מייקב שטרם טעמנו ממנו – יקב טורא. יקב טורא הינו ייקב בוטיק קטן הממוקם ברחלים והוקם על ידי ארז וורד בן סעדון בשנת 2003.
בתחילה נקרא היקב בשם יקב ארז ובשנת 2005 מותג מחדש כיקב”טורא”. משמעות השם “טורא” הינה – הר בארמית, וזאת מאחר וכרמי היקב נטועים על הר ברכה. סמל הייקב, צריח שח-מט גם נבחר בשל השם “טורא” – צריח. הייקב מפיק את יינותיו מכרמים שבבעלותו ושנשתלו בישוב הר ברכה בשנת 1998. הכרמים נהנים מטרואר ייחודי ונדיר ומתנאי גידול אולטימטיביים. תנאים אלו נובעים ממיקומו של הכרם על הר בגובה 850 מ', הניצב חשוף כחוטר לרוח המערבית. בנוסף הערפל השורה על הכרם עד שעות הבוקר המאוחרות ומזג האוויר במקום, 16 מעלות בלילות הקיץ עם לחות של 98% ומינוס 4 מעלות בחורף ושלגים, חברו להם יחד עם אדמת הטררוסה הסלעית ומעניקים לענבים איכות יוצאת דופן. מדובר על סך הכול 150 דונם כרם יין, מהזנים: קברנה סובניון, קברנה פרנק, מרלו, שירז, פטי וורדו, פינו נואר ושרדונה. בשלב הראשון הענבים נמכרו לכרמים גדולים כמו כרמל מזרחי ויקבי בוטיק אחרים, ומשראו כי טוב החליטו להקים ייקב עצמאי שיתבסס על הפרי המקומי.
היקב עצמו (השוכן בישוב רחלים) ייצר בשנה האחרונה כ 11,000 בקבוקים ומציע ארבעה יינות : קברנה סוביניון,מרלו (שאותו טעמנו) , קברנה-מרלו. קוריוז נוסף הוא ציון שנת הבציר בלוח השני היהודי (5766) על הבקבוק בנוסף לשנה הנוצרית. חביב.
מרלו 2006, יקב טורא, 14% אלכוהול
אף: פירות אדומים, תאנים, עץ.
פה: גוף בינוני, וטעמי פירות, חומציות נעימה (אם כי מרובה משאני מחבב), אניס, ופרי אדום. סך הכל נעים מאוד.
סיומת: בינונית נעימה, קצת עץ.
לסיכום : יין חביב מאוד (בתור מרלו, ובתור חובב מרלו די קטן, מדובר בהישג) שנעים לשתות. לא נפלתי מן הכסא, אבל בסה”כ ייקב ששוה לעקוב אחריו. יהיה מעניין לטעוט את הקברנה סוביניון-מרלו ואת הקברנה הזני. מבחינת מחיר, התמחור קצת יקר (בסביבות 140 ש”ח בחנויות), באותו המחיר ניתן לקנות יינות מעולים טובים ממנו מיקבים נחשבים נוספים.
לחיים!
לא פעם ראיתי על מדפי היין את בקבוקי היקב המעוצבים (בדרך כלל עם רשת פלסטיק העוטפת בקבוק ערום, וחותמת שעווה יפה על גבי הבקבוק. מינימליזם עיצובי.) השבוע בשיטוטי בסניף רעננה של דרך היין, ראיתי כי הקריניאן שלהם במבצע, וכחובב קריניאנים ישראלים (אהבנו את הקריניאן של ויתקין וכמובן של ברקן) היה ברור לי שכדאי לדגום את היין. לפיכך, קנינו אותו (ותודה לאיתן) לשמש לנו כיין השבועי , לאחר שבועיים הפסקה במסורת. (לידת בתי, ונסיבות אחרות – הכל לטובה)
יקב הבוטיק רד פואטרי הוקם ע"י משפחת טל (אורנה דובי ובנם גיא), חקלאים המגדלים כרמים ועצי פרי. לדובי היינן היסטוריה משפחתית – אביו ,אלכס טל היה מבעלי יקב מקווה ישראל (יקב הבוטיק הראשון בארץ) ,וממקימי יקב גת ברחובות במאה שעברה . היקב הינו יקב בוטיק המייצר כ 15,000 בקבוקים בשנה. מה שמייחד אותו כמו כן היא העובדה שהיקב מיצר לעצמו את שתילי הגפנים .שתיל אירופאי קלאסי המעמיק שורש ויונק את טעמי ה"טרואר" המקומי של אדמות הגיר.
הכרמים שמהם מופקים היינות של יקב “רד פואטרי” ממוקמים על המדרונות המערביים של תל גזר הקדום – אזור ייצור יין ידוע בעת העתיקה.האזור מאופיין באדמה גירית וברוחות המנשבות מהים ומצננות בקיץ את הגפנים .כמו כן, הכרם מטופל ידנית תוך הקפדה על יבול נמוך במינימום דישון והשקיה.
היין הוא זני, ומכיל קריניאן בלבד.
אז מה היה לנו שם?
צבע: בורדו נוטה לחום.
אף: עם פתיחת הבקבוק והרחה קשה היה להתעלם מארומות הטבק החזקות. גם לאחר פתיחת הבקבוק ומזיגה, נותרו ארומות ברורות של טבק, וקצת מנטה.
פה: טעמי דובדבן ומעט שזיף, הפה די מתקתק, והחמיצות מתחילה להיות מורגשת רק אחרי חדרור של כ 20 דקות.
גוף: גוף בינוני-מלא. נוכחות מורגשת.
סיומת: סיומת בינונית.
מדובר ביין טוב מאוד, הנותן תמורה מצוינת למחירו (60 ש”ח כרגע בדרך היין). יין עם גוף מלא, נוכחות, פשוט יין טוב. בהחלט אחד הקריניאנים היותר חביבים שיצא לנו לדגום בחודשים האחרונים.
שאפו מגיע ליקב רד פואטרי.
עוד רשמים, בבלוג של רותם.
לחיים!
פיסטה ביר הנה מבשלה ביתית קטנה מאוד הממוקמת ברמת גן בביתו של מקימה יואב קובלסקי. יואב הינו מהנדס חומרים העובד בחברת פרמצבטיקה גדולה ביום, ובלילה מבשל בירה מצויינת.
הכל התחיל לפני כשלוש שנים מתוך אהבתו של יואב לבירה, ולבישול בכלל. תחום העיסוק של יואב , שהוא מעיד עליו כי הוא מאוד דומה להכנת בירה (הנדסה כימית, ומהו בישול בירה אם לא הנדסת חומרי הבסיס, השמרים ותנאי הבישול לקבלת המוצר הסופי המבוקש ? 
) עוזר לו ודאי בהכנת הבירה המצויינת שהתמזל מזלי לטעום.
לכל אלו שתוהים מה פירוש השם המוזר “פיסטה”, ובכן זהו שם החיבה מהבית של אשתו של יואב…
אם אתם תוהים מדוע לא ראיתם בקבוקים של פיסטה בחנויות,התשובה פשוטה. יואב מבשל בקנה מידה קטן וביתי, כ –20 ליטר פעמיים בחודש, ומהבירה שלו נהנים הוא וכמובן חוג חבריו (ידוע שכשאתה מבשל בירה טובה, פתאום חוג החברים שלך מתרחב. תופעה אנתרופולוגית מעניינת מאוד… כולנו מכירים אותה).
הקשר עם יואב נוצר דרך פורום אלכוהל של תפוז, ששנינו פעילים בו, ויואב בטוב ליבו, הואיל לתת לי לטעום ארבעה סוגי בירה אשר הכין. הנה רשמי הטעימה שלי לפי הסדר שבו טעמתי את הבירה.
Pista ‘Wit’ – 4.5%
מדובר בבירת חיטה בסגנון בלגי, מעוננת, עם ארומות אופייניות לבירות חיטה, המתובלת בקליפות תפוז וזרעי כוסברה. בירה בעלת ארומה נעימה מאוד, שמקורה בתיבול המיוחד. צבעה אופייני לז’אנר (נסו לחשוב על צבעה של הוגארדן, אותה אתם ודאי מכירים). בירה נעימה ביותר, בעל סיומת נעימה, ומרעננת מאוד.
Pista Saison – 5%
בירה בסגנון סזון,בירה כפרית, אשר היתה מבושלת בעבר עבור עובדי הכפיים החקלאים היוצאים לעבודה בשדות. המאפיינים של בירת סזון הינם ארומות אדמה,והדרים. הסזון של פיסטה מבושלת בתוספת של קליפות תפוז ומותססת עם שמרי שמפניה. אני מאוד אוהב את ז’אנר הסזון (ראו בירה מלכה,באריק), וגם הגרסא של פיסטה מספקת את הסחורה ובגדול. ארומות ההדרים, הסיומת המרירה, וריחות האדמה באים לידי ביטוי מצוין בגרסא זו. תענוג.
Pista ‘Tripel’ – 8%
הטריפל הנה בירה בסגנון מנזרים בלגית. הבירה מבושלת עם ערער (Juniper) שהוא תבלין שבדרך כלל מוסף לג’ין, או לינבר ההולנדי. הבירה הנה בגוון חום דבשי, גם היא לא מסוננת ושומרת על המראה המעונן. ארומות מיוחדות בעקבות השימוש בערער. ללא ספק הבירה הטובה ביותר מהשלוש שטעמנו עד כה. בשונה משתי הקודמות, כאן מדובר בבירה הרבה יותר חזקה, בעלת גוף נאה ונוכחות. רעייתי שבדרך כלל לא אוהבת בירות חזקות, ומעדיפה את הבירות היותר קלילות, ממש אהבה את הגרסא הזו של הטריפל,קל להבין למה. בירה פשוט מעולה. ללא ספק.
Pista Christmas – 5.5%
בירת קריסמס לא ממש אופיינית, ולו בגלל רמת האלכוהול הנמוכה (5.5) בניגוד לבירות קריסמס אחרות. זוהי בירה חורפית, המתובלת בקינמון,ציפורן,אגוז מוסקט,פלפל אנגלי ודבש. בירה מעניינת אם כי קצת מתובלת מדי לטעמי. היה מוזר לטעום בירת קריסמס בחוזק כזה, אם כי בחורף הלא ממש קיים שלנו, זו אופציה מאוד שפויה. בירה יחסית כהה, מרוכזת וארומתית.
לסיכום:
שמעתי שיואב מבשל בירה טובה, אבל הופתעתי מהרמה הגבוהה של בירה שיצא לי לדגום. שתי הפייבוריטיות שלי היו ללא ספק בירת החיטה המצוינת (WIT) וכמובן, ה’טריפל’ המפולאה הזו. פשוט נפלתי מהכיסא כשטעמתי אותה. אין מילים, פרט לשאפו יואב!
חבל רק שהכמויות הקטנות לא משאירות סיכוי רב להשיג בקבוקים לצריכה שוטפת של הנקטר הזה. כמו שכבר אמרתי, משתלם להיות חבר של יואב.
סצנת בירות הבוטיק הטובות פשוט גועשת. יש למה לצפות. תרבות שתיית הבירה עומדת בפני מהפכה, ואנחנו עדים לתהליך מופלא. פשוט כיף לעמוד מהצד, לראות וכמובן, לשתות.
לחיים!
בירה מלכה היא אחת מבירות הבוטיק שאני אוהב יותר. ה”רומן” שלי עם בירה מלכה החל כאשר ביקרנו את גדי דבירי ב”בירדי” לסדנת בירה. בין שאר הבירות המצויינות שטעמנו באותה פעם היתה גם בירה מלכה הבהירה . מייד עם המזיגה והרחרוח הראשוני, אהבתי את האף שלה מאוד, וכמובן את הטעם והגוף. עד אותו היום לא נתקלתי בבירות מסוג הסזון,וארומות ההדרים שבו את ליבי.
במסגרת שיטוטי במרתף של רוזנר, חנות האולכוהול הקרובה לביתי (וביתי השני למעשה…) ראיתי את מלכה לא אחת על המדפים, אבל רכשתי אותה רק פעמים בודדות. “האהבה” ניצתה שנית בתערוכת בארמן 2009, שם פגשתי באסף והחלטתי להזמין בירה לא רק לעצמי אלא גם לחברי לעבודה שרצו לטעום בירה קצת לא שגרתית, וישראלית.
מאז זו הסטוריה, מדי כמה שבועות אנחנו מזמינים מספר ארגזים לי ולחברי לעבודה, ורבים מהם אוהבים אותה מאוד, והדרישה רבה. ולא בכדי. גם אסף הינו בחור חביב מאוד, ונעים תמיד לדבר איתו ולקבל ממנו ארגזים מלאים כל טוב.
קצת רקע על המבשלה ועל אסף הבעלים:
בירה מלכה הנה בירה בוטיק המיוצרת במבשלה בגליל המערבי (קיבוץ יחיעם). המבשלה בבעלות אסף לביא שעבר עם משפחתו מתל אביב לכליל שבגליל והקים את המבשלה שנמצאת בהאנגר למרגלות מבצר יחיעם. הבירה מיוצרת בשיטת בישול מסורתית ובבישולים קטנים של 200 ליטר השומרים על טעמה הייחודי ומיוצרת ממי באר בגליל המערבי ומחומרים טבעיים בלבד. הבירה אינה מפוסטרת ואין כל שימוש בחומרים משמרים.זמן המדף של הבירה הינו 6 חודשים וכל בישול עובר ביקורת איכות קפדנית. בירה מלכה מיוצרת ב 3 סגנונות שונים שעוברים 2 תסיסות טבעיות: אחת במיכלי תסיסה והשנייה בבקבוקים עצמם. התסיסה בבקבוק מאפשרת את התפתחות טעמה של הבירה וצבירת מורכבותה עם הזמן. התסיסה בבקבוק משאירה מעט משקע של שמרים בתחתית הבקבוק ולכן הבירה אינה צלולה ("מעוננת").
ניתן להשיג שלושה סוגי בירה שמייצרת המבשלה: אדמונית (Pale Ale) , בהירה (Saison) וכהה (Irish stout),כולם מצוינים. עכשיו שאתם יודעים טיפה על אסף והבירה שלו, אספר בפירוט על כל בירה.
מלכה בהירה (6.5%)
אף: מאוד מעניין ויחודי: קליפות הדר ואדמה האופייני לבירות מסוג סזון (בירה שבעבר יוצרה בקיץ על מנת להשקות את החקלאים ועובדי השדה בימות הקיץ החמים בשדות). מרענן מאוד
טעם: מרירות בינונית גוף קל, למרות החוזק האלכוהולי, קלה מאוד לשתיה.
סיומת: מרירה וארוכה.
מלכה אדמונית (4.7 %)
אף: ריח של מעין חלודה, כשות מורגשת.
טעם: מרירהכראוי ל PA , ובעלת איכויות “לחמיות” של שעורה.
סיומת: מרירה
מלכה כהה (4.7%)
אף:ארומות מרירות של כשות, קפה.
טעם: טעמים קלויים, קפה ושוקולד המושגים על ידי שימוש בלתת שעבר תהליך קלייה אינטנסיבי וארוך בטמפרטורה גבוהה מאוד.
סיומת: ארוכה רמזים לקפה שחור , שוקולד מריר.
לסיכום: שלושתן בירות מצויינות כולם, אבל החביבה עלי מכולן היא האדמונית. פשוט מצוינת. החל בצבע,ריח וטעם. מעולה. נקודה. בחודשים האחרונים תמיד תמצאו בקבוק מלכה אצלי במקרר. פק”ל. איך לא?
בימים אלו עלה אתר חדש ונחמד שכדאי לבקר בו: http://www.malkabeer.co.il
את הבירה ניתן להשיג בחנויות המתמחות (רוזנר כ"ס למשל – במחיר של 15 ש"ח לבקבוק) , או בכמויות גדולות אצל אסף במבשלה.
לחיים!
הקיץ עומד להגמר סוף סוף, וכבר הרבה זמן שאני רוצה לכתוב על בירת בוטיק נוספת ומצויינת שספק אם שמעתם עליה: בירה באריק.
את השם באריק שמעתי לראשונה מזמן, לא זוכר איפה, ומאז היה לי איפהשהו בראש,עד שלפני כמה חודשים קראתי פוסט בפורום האלכוהול של תפוז,ובו יריב כתב והציג את הבירות שניתן לטעום בפונדק הדוב החיפאי. קראתי, נדלקתי, והיה לי ברור שאני רוצה לטעום את תוצרתם. סך הכל לא בכל יום נקרית בירה כה יחודית,ישראלית ומעניינת בדרכנו.
קצת הסטוריה:
מבשלת באריק (מקור השם בעיוות המילה בריא, על ידי בתם של מקימי המבשלה כשהייתה בת שנתיים, השם גם מזכיר barrique שהיא חבית יין) הינה באמת מבשלת בוטיק המייצרת מגוון בירות מיוחדות בכמויות קטנות. את המבשלה מפעילים יריב ואשתו שני. כאמור,מבשלת בריק היא מבשלת בוטיק קטנה, כרגע פיילוט עיסקי, המייצרת כרגע כ-200 בקבוקים בחודש.מטרת הייצור כרגע הוא העיצוב של הבירות, אך ניתן להשיגן כרגע גם בפונדק הדוב בחיפה או בבירדי,מרכז הבירה בתל אביב.
יריב,הבעלים, מספר שהכל התחיל בקורס בירה ששני אשתו קנתה לו , קורס שאליו גם היא הצטרפה. שני ויריב חובבי בישול וקולינריה בכלל,ושניהם נדלקו על עניין יצור הבירה , ולאחר שגילו כי ניתן להגיע לתוצאות טובות ביצור בירה בזמן קצר יחסית, החליטו להיכנס לתחום. מה שמייחד את המבשלה הוא שהבירות במבשלה לא מפולטרות ולא מפוסטרות ועוברות תסיסה שלישית בבקבוקים. את השמרים וחומרי הגלם מייבאים השניים מחו”ל (ארה”ב) והם עוברים תהליך של גידול והתרבות במבשלה. כמו כן, המבשלה מייצרת סוגים לא מעטים שלי בירות עם דגש על איכות ובקרה מדוקדקים שבסופו של דבר מוכיחים את עצמם.
שפר גורלי, והצלחתי לקבל שישה בקבוקים עם לוגו יפה, לטעימה. הנה קצת מידע ורשמים עליהם בסדר אקראי לחלוטין. לכל בירה הקדמתי סעיף “קצת רקע” , אלו מילות ההסבר של יריב, הבעלים עמו ישבנו לזמן קצר לשמוע על הבייבי שלו וכמובן על כל בירה. שם תמצאו דגשים,הבהרות ופרטים שהוא חשב לנכון לנדב על כל בירה. שווה קריאה.
WeizenBock 7.7%
קצת רקע:בירת חיטה מיוחדת. בירה כהה וחזקה. מורכבת משעורה וחיטה ללא סוכר. שמרים נוזליים של ווינשטפן. קצת מזכירה דופל בוק.
צבע:חום ענבר כהה
ראש:בינוני
טעם:חיטה,אף חיטה לא אופייני, מתקתקה ומאלטית.
סיומת: בינונית ואלכוהולית מעט
סיכום: בירה טובה, חזקה ובעלת גוף.
Saison 8%
קצת רקע:בירה חוות. מקורה בוולנסיה, בחוות בכפרים בישלו אותה לקראת הקיץ, כדי שיהיה משקה לפועלים בקיץ. זני שמרים סזון מיוחדים מארצות הברית, פרופיל טעמים מאוד ספציפיים, פירותיים הדרים. מזכירה בירה בלגית, יותר אדמתית ועשירה. קלה לשתייה לאחוז האלכוהול הגבוה.
צבע: חום בהיר – צהוב – מעוננת
ראש:גדול לבן ומלא.
טעם:מרירות המלווה בטעמי הדרים ואדמה.
ריח: מאוד אדמתי. עם גוון קליפות הדר.
IPA (Indian Pale Ale) 6.6%
צבע: חום ענבר, צלול
ראש:בינוני,סמיך.
טעם:מרירה,כשותית אבל בעיקר מרגישים תבלינים מאוד יחודיים (גרניום) ,כוללת גם דבש שמוסיף מימד נוסף.
סיומת:מתובלת ארוכה,ורעננה, מרירות בינונית. הגרניום עושה את ההבדל.
סיכום: ה IPA הכי מעניינת ששתיתי השנה.
Triple Guava 8.2%
קצת רקע: טריפל בלגי קלאסי. שימוש בשמרים של של שימיי. בבירה הזאת הוספה ריבת גויאבה – גם סוכר וגם פרי.
צבע: ענבר כתמתם עכורה, עם הרבה משקע שמרים.
טעם: טריפל קלאסי, אין כאן זכר לגויאבה , לא בטעם לא בארומות.
Honey Porter
קצת רקע: פורטר שבושלה עם דבש. סטאוט יותר ממותן. חומה כהה. יותר טעמי קרמל. מבושל עם כמות משמעותית של דבש. יובש ומתיקות של הדבש.
צבע: שחור אטום. כיאה לפורטר
אף:כשותי,פורטרי קלאסי,עם רמזים לדבש!
טעם:מתקתק,משולב עם מרירות עדינה, סיומת חמצמצה על הלשון.
RIS (Russian Imperial Stout) 9.7%
קצת רקע : בירה מרוכזת ועשירה – גובלת ביין. אדמונית עם הרבה כשות. גרסת הסטאוט. 9.7% אלכוהול. הושגו רק מהשעורה. ללא שום סוכר. הבירה סמיכה ומרוכזת ועשירה בטעמים ייניים, עם טעמי הסטאוט. קלייה קפה, שוקולד, ליקריץ, פירות יבשים. בירה שקשה להכין. הבירה מתיישנת קרוב לשנה. אפשר להתחיל לשתותה רק אחרי חצי שנה.
צבע:חום כהה
טעם: מאלטיות,מתיקות ואלכוהול. מדובר בבירה מתוקה ממש, אכן על גבול יין.
סיומת: ארוכה,מתקתקה
זו בירה טובה לקינוח, או ללוות גבינות קשות בסוף ארוחה. בירה עוצמתית.
לסיכום:
שמחתי להכיר עוד בירת בוטיק מצויינת. כפי שכתבתי קשה להשיג בקבוקים שלהם, אלא רק בשני מקומות, אבל חבר’ה, מי שאוהב בירה איכותית , טובה, מעניינת, ומגוונת חייב לעצמו כמה בקבוקים במקרר של הבירות של יריב ושני. אני כבר חושב איך להשיג לי עוד כמה בקבוקים. חוץ מזה אני יודע שיריב עובד ברגעים אלו על בירות חדשות, מנסה, בודק, והכל תוך הקפדה על רמה,איכות ודיוק בהכנת הבירה.
הפייבוריטיות שלי: כל הבירות שטעמתי היו טובות מאוד,אבל לכל אחד יש את ההעדפות שלו. אם תשאלו אותי, בירת הסזון,וה IPA היו המצטיינות שלי. הסזון, בירה לא מאוד נפוצה במחוזותינו (יש עוד מעט מבשלות שעושות כמותה) וה IPA המתובלת, פשוט גאונית. שאפו!
לחיים!
תגובות אחרונות