הפיד שלנו – הרשמו
שיתופי פעולה
תג: ‘ארוחת בוקר’
קפה עלמה הינו בית קפה חדש שקיים רק כחמישה שבועות ושוכן בסביבה שבה אני מסתובב די מעט : יפו. לאחר המלצה מצדו של ששת, החלטתי לנסות את המקום ולראות הכצעקתה.
בשישי בבוקר , יצאנו אני ורעייתי לכוון יפו, ומצאנו את המקום ממש בקלות. מדובר ברחוב קטן ונחמד, שהחנייה מצויה בו בשפע, שזה כבר פלוס גדול. מצד אחד של הרחוב עומד בית הקפה, ומצדו השני הקונדיטוריה “Piece pf cake” שאחראית למאפים הנהדרים המוגשים בקפה, וגם היא בבעלותו של משה אהובי, בחור לבבי ואדיב מאוד שישב עימנו כמה דקות וסיפר לנו את סיפורו.
. הסיפור של אהובי מיוחד במינו :
אהבתו של משה אהובי (לימים, בעליה של הקונדיטוריה Piece of Cake) לבישול ואפיה הובילה אותו לעזוב את מקום עבודתו, ולתעל את אהבתו זו לטובת קורס קונדיטורים ב"תדמור".
בגמר לימודיו, קנתה לו אימו מיקסר ביתי, בהשקעה של 300 ₪. את העוגות אותן אפה באמצעותו, מכר בתחילה לחברים ומכרים, ושמעו עבר מפה לאוזן.
לאט לאט התפתח העסק, ומשה עבר למכור את מאפיו בשוק האוכל בדיזינגוף סנטר. במקביל ל"התרחבות" זו רכש גם ציוד מעט יותר משוכלל בשוק הפשפשים.
הביקוש הרב גרם לו לתור אחר מקום קבוע בו יוכל למכור את התוצרת, וכך הגיע למאפיית "צמרת" ברח' לבונטין. ההתרחבות המשיכה ופרויקטים נוספים זרמו.
מכיוון שמאפיית "צמרת" הייתה עסק משפחתי במהותה, הרגיש משה כי ההתפתחות המתאפשרת בעבורו שם – מוגבלת משהו, ולכן – בעזרתו של ניסים, בנו של בעל המאפיה, איתר מאפיה נטושה ביפו (מקום שהיה גם בימי קום המדינה מפעל לממתקים). הוא שכר את המקום והקים שם חנות קטנה (על שטח של 10 מ' מרובע).על אף הריחוק המסוים מ"לב העניינים" צבר המקום מוניטין והחל להוות מוקד עליה לרגל גם ממקומות מרוחקים יותר.משה הרגיש צורך להתרחב אף יותר, ולכן רכש פלאפליה יפואית ותיקה שעמדה להיסגר, הרס לחלוטין את המקום ובנה במקומה את החנות-קונדיטוריה Piece of Cake. לגבי בית הקפה משה אהובי, מספר כי המקום נפתח עקב דרישות הקהל, אשר מחפש במתחם הקולינארי היפואי המתהווה באזור, גם מקום בו יוכל לשבת בנחת וללגום את כוס הקפה לצד המאפה.
אכן סיפור יפה, אבל הגיע הזמן לדגום את מנות הקפה, ומה אומר לכם? לא התאכזבנו.
פתחנו את הארוחה קצת הפוך מן הרגיל, עם משהו מתוק: צלחת המכילה שני קינוחים מיוחדים וטעימים (וגם יפים ויזואלית) – כדורי קוקוס זהובים, ושוקולד מריר שעליו מונחים אגוזים מקורמלים וקרמל. בתוספת קפה הפוך, היתה זו התחלה טובה מאוד. הכדורים מתקתקים ונימוחים, והשוקולד והאגוזים המרים-מתקתקים שיחקו יפה עם החיך.
המשכנו עם שתי כוסות מיץ תפוזים שנסחט טרי במקום, ומרק עדשים ערבי, מהביל ומתובל המוכן במקוםף בתוספת קרוטנים. מנה מענגת. אשתי שלא אוהבת מרק עדשים, אהבה את המנה. די שובר את השגרה של ארוחות בוקר של סלט וגבינות.
לא עברו שתי דקות ואהובי שב עם צלוחית קינואה. הקינואה גם היא מבושלת במקום על הבוקר, והכילה גם צימוקים ושקדים שהוסיפו לה מתקתקות עדינה.
עם האוכל בא התיאבון, והמשכנו עם שני בורקסים ממולאים בולגרית, שהיו טריים ופריכים (ישר מהמאפיה ממול), בתוספת צלוחית לבנה וטאבולה (מעשה בית). אני אוהב מאוד טאבולה וזו היתה טריה, והשתלבה בצורה מושלמת עם הלבנה הטרי. לבנון, בקטנה.
ארוחת בוקר ללא סלט? איך אפשר? המשכנו עם סלט הבית המכיל כל טוב: חסה,אבוקדו,חמוציות,צנונית,ביצה ולימון. הסלט היה גדול, וזעק “אני טרי!” מכל זוית. אכן סלט מושקע וטעים. קיבלנו לבקשתנו גם וינגרט הדרים, מיוחד וטעים. וצבעוני, עינכם הרואות. חגיגת צבעים.
על השקשוקה של המקום שמעתי המלצות, ולא התכוונתי לפספס. אשתי לא אוהבת אוכל חריף (אני אוכל סחוג עם כפית), לכן הזמנו אותה טבעית, עם שתי פינכות של סחוג: סחוג ירוק עשיר בכוזברה שהיה מדהים. לא פחות. סיימתי את כולו, והוא העניק טעם שדרג את השקשוקה. נקודת התורםה היתה ביצי העין שהגיעו עשויות מדי, אבל מאחר ולא ביקשתי אחרת אני מניח שזו ברירת המחדל (סלמונלה, אתם יודעים). הסחוג האדום היה פחות חריף ומתובל מאוד וגם כן טעים, אבל מול הירוק, הוא החוויר. את השקשוקה ליווינו איך לא, עם חלה טריה מאפה המקום, שבצענו בידיים. אין על חלה טריה ושקשוקה. מעדן.
אני חייב להוסיף תמונת תקריב של השקשוקה:
בשלב זה היינו ממש מפוצצים, וקינחנו עם קפה טורקי של הבית, שנזג לנו מפינג’אן Old style .
בסיום הארוחה, עברנו את הכביש להציץ בקונדיטוריה האחות “Piece of cake” . מה אומר לכם, אם התחלתם דיאטה, זה אינו המקום לבקר בו. החנות עמוסה בכל טוב, החל באקליירים,פאים אישיים, סופגניות, לחמים, עוגות יבשות, עוגות בקרור, ומה לא. והכל כל כך טרי ומסודר, שפשוט בא לקנות את הכל. אנחנו בחרנו בעיגולי הקוקוס שטעמנו קודם לכן, ועוגיות פאדג’ שוקולד, שאשתי הגדירה אותן הכי טעימות שטעמה מעולם. אתם מבינים…
לסיכום:
מדובר בבית קפה מקסים, עם אוכל טרי, טעים ולא שגרתי, ומאפים מעולים, המיקום בסמטא קטנה מוסיף לו גם אופי. ניכר כי אהובי, אוהב את מה שהוא עושה, והקפה הינו הבייבי שלו. השילוב של כל אלו עושה את המקום אידאלי לארוחת בוקר או סתצם קפה, הרחק מהשאון של של יפו. מומלץ להזמין מקום, כי החל ב 10:00 המקום מלא, ואין בו הרבה מקומות ישיבה.
קפה עלמה
יהודה הימית 19 יפו
תודה למשה אהובי שזכינו להיות אורחיו בארוחת בוקר קסומה זו.
יום שישי בבוקר הוא אחד הימים היותר שלווים שיש לי בשבוע. אין עבודה, הילד הולך לגן מוקדם בבוקר , וסוף סוף יש לי ולזוגתי קצת שקט ושלווה לשבת ולשתות קפה, לאכול ארוחת בוקר ולהנות קצת בלי ג’וניור (חמוד ככל שיהיה- שקט אין כשהוא בסביבה, ולא הוא לא מאוד שובב. רק ילד).
בחמישי בערב חשבנו על אופציה שפויה לארוחת בוקר. משהו קרוב, שלא דורש נסיעה, חביב שקט ורגוע. מיד עלה “מקום בלב” כאופציה מובילה. לא היינו שם מזמן, אבל היינו שם כבר מספר פעמים ולא התאכזבנו, החיסרון העיקרי- מקום. נסו להזמין לשם מקום יום לפני ותשמעו שהכל מלא. לא איבדתי תקווה, והרמתי טלפון. המארחת ענתה לי “יש מקום רק ב 0830 בבוקר…” , ואני כקופץ על שלל רב, עניתי לה מייד , מצוין! (הרי את הילד מסיעים לגן ב-8 ומשם נסיעה קצרצרה לכוון גם העדן המובטח.
למי שלא מכיר את מקום בלב, קצת רקע: מדובר בבית קפה-מסעדה השוכן בפינת חמד יפהפיה ברעננה, רחוב פרדס משותף. חלק זה של רעננה שממש קרוב לגבעת חן, נראה יותר כמו מושב מאשר עיר. המקום עצמו כולל מקומות ישיבה בתוך חדר מעוצב בסגנון ביתי, וכמובן גינה מקסימה שבה אפשר לשבת בימות הקיץ והאביב.
אתרע מזלנו שבשישי החליט דוד חורף להגיע, וגשם זלעפות החל לרדת. נסענו בגשם שוטף, כבישי רעננה הפכו לנהרות , והעיר רעננה לונציה, אבל הגענו למחוז חפצנו. בשל הגשם, הגינה היתה סגורה, והושבנו בחלק של המסעדה שמעולם לא ביקרתי בו. מדובר באולם גדול, שבצידו האחד אח בוערת אמיתית, דלת שקופה לכוון הגינה, וריהוט עתיק ומעניין מקשט את כל האולם. עם גשם הזלעפות והירוק שבחוץ נדמה היה לנו כי אנחנו יושבים איפשהו באירופה ולא ברעננה.
המקום מציע מספר ארוחות בוקר מעניינות הכוללות ארוחה סטנדרטית עם סלט חביתות ומיני גבינות ומתבלים, ארוחת שקשוקה, וארוחת בוקר “מבית סבתא רשל”, שהיא בסגנון יותר יווני, וכולל ביצים חמינדוס,צזיקי,מאפה בואיקוס, משקה לימונים שלידו אוזו וכדומה. אנחנו הלכנו על האופציה השגרתית יותר,ארוחת בוקר זוגית.
קיבלנו סלסלת לחמים טריים שכללו לחם כפרי, ולחם לבן. שניהם טריים מאוד, עם פנכת חמאה.
אחרי דקות מספר קיבלנו גם פנכת מטבלים שכללה סלט טאבולה , סלט טונה חביב, גבינה בולגרית, ממרח עגבניות פיקנטי,גבינה לבנה עם בצל ירוק,לבנה עם זעתר ושמן זית, חצילים בתחמית, וריבה מעולה תוצרת בית.
כל הפנכות היו מלאות בסלטים טעימים ביותר, טריים,גם אם לא מהפכניים.
במסגרת ארוחת הבוקר, יש לבחור גם את צורת עשיית הביצים. אני בחרתי בביצי עין המשובצות בפטריות ובצל- צורת הכנה שלא ראיתי כמותה בהרבה מקומות. טוויסט מעניין שנותן הרבה טעם גם ל”לבן” מסביב לביצי העין העשויות למחצה, שהיו רכות ונשפכות בדיוק כשם שאני אוהב.
לסיכום:
ארוחת בוקר טובה, אם כי לא מאוד יצירתית שסיפקה את הסחורה.
יצאתי שבע ורגוע מהשלווה שעטפה את המקום. בשלב כלשהו, עקב סופות הרעמים והברד, פסק זרם החשמל. מצאנו את עצמנו יושבים עם נר קטן באמצע השולחן, האח הבוערת לידנו. מה אפשר לבקש עוד? אירופה, פה ברעננה. רומנטי, גשום, ונעים.
בשעות הערב המקום מגיש מנות בשריות והופך למסעדה של ממש, אבל טרם יצא לי לבקר שם בערב. אנחנו עוד נחזור גם לארוחת ערב.
בתאבון!
מקום בלב
פרדס משותף, רעננה
אני כפר-סבאי כבר כמעט שנתיים ועובר פעמים רבות דרך רחוב התע”ש (הדרך למרתף של רוזנר עוברת שם, ודי לחכימה…) המרוחק מביתי אולי דקת נסיעה במכונית. לא אחת עברתי ליד בית הקפה-מאפיה גלי’ס וחשבתי לעצור, אבל טרם הזדמן לי. שמעתי שמדובר במקום לא רע, ממאיה שכתבה עליו מספר טיווטים בעבר,אבל,אתרע המזל שרק ביום שישי האחרון הגענו לבקר. טוב מאוחר מאף פעם, ואכן טוב. מדובר במקום חביב ביותר.
הקונספט הוא של בית קפה,קונדיטוריה, והדגש על קונדיטוריה. בתי קפה יש רבים, ארומה,הלל וכו’ בהם תוכלו לקבל קפה,ואיזה קרואסון או דייניש ממוצעים, אבל לא מלהיבים. גלי’ס לעומתם מציע מבחר גדול מאוד של מאפים: לחמים,קישים,פאיים,עוגות,עוגיות וגם כריכים, הכל ניתן לאכול במקום ולקחת הביתה.
מאחר שהגענו אחרי זמן ארוחת הבוקר (שלנו, ארוחת הבוקר עדיין הוגשה שם ונראתה בכלל לא רע מרחוק) ,ניסינו את הכריכים הטובים שלהם: כריך גבינה בולגרית עם אנטיפסטי, וכריך עיראקי (20 ש”ח) (טחינה,חצילים וירקות) . שני הכריכים היו מצוינים טריים,ומלאים ירקות קלויים שהיו גם הם טריים מאוד. את הארוחה ליווינו בכוסות מיץ תפוזים שנסחט במקום, חמצמץ וטעים גם כן.
לקינוח,בחרה אשתי בבראוניז משובצים בשוקולד לבן, שנראו מצוין (לא טעמתי) . אשתי אישרה שהם היו טעימים, בתור חובבת בראוניז מושבעת. אני לא יכולתי לעמוד בפני פאי קרם פטיסייר עם פירות העונה טריים מלמעלה, שהיה מצוין וגם זול (14 ש”ח). הנון היחידי היה הקפה ההפוך הגדול שהוגש לי, שנראה מצויין (תמונה למטה) אך לא היה טעים במיוחד. אינני יודע אם נשרף מחום יתר, או שמא הקפה לא היה טרי או לא הוכן כהלכה, פשוט קפה לא טעים.
מה שבלט מאוד,הם מחירי המנות התחרותיים מאוד, זולים הרבה יותר מכריכים ומאפים דומים של “ארקפה” שמציע מבחר דומה. כיף לראות מקום שמגיש אוכל טרי,טעים ולא ביוקר.
השירות גם הוא חביב מאוד: את ההזמנה מבצעים בקופה, משלמים ומקבלים עמוד עץ 'קטן שעליו מספר השולחן, איתו הולכים לשולחן פנוי כלשהו, ומלצרים חביבים יביאו לכם את ההזמנה שלכם, משהו בסגנון “קפה הלל”. הישיבה עצמה על הרחוב,וגם מעט שולחנות בתוך בית הקפה, שלשמחתי הרבה מרושת ב wifi חינמי,שעבד מצוין.
לסיכום: מקום חמוד, קטן ולא בולט מאוד, שממש נעים לשבת בו, אלטרנטיבה טובה הרבה יותר לבתי הקפה ההומים של הרשתות הגדולות. והכי חשוב: מאפייה מעולה, שמוציאה דברים שפשוט קשה לא לקנות הביתה. נקווה רק לשיפור בקפה ההפוך, ואז יהיה מושלם.
אנחנו נחזור לכאן שוב, בזה אני בטוח. מקום נעים ונחמד.
קפה גל’יס
רחוב התע”ש, אזור התעשיה כפר-סבא
בכל יום שישי בבוקר אני מבקר בדומיניק.
לא מדוייק, האמת שמאז שאני משחק פוקר בימי חמישי קשה לי לקום לארוחת בוקר בדומיניק, אבל עדיין אני לא מוותר ומגיע בצהריים לקנות מצרכים הבייתה לסופש.
אז מה זה או מי זה דומיניק – דומיניק זו קונדיטוריה צרפתית המתמחה בעוגות ולחמים נהדרים וכמובן גם בית קפה עם ארוחות בוקר וסנדוויצ'ים נהדרים.
על הלחמים – אחת הערים האהובות עלי מבחינה קולינרית זו פריז, בפריז קשה מאוד ליפול וגם מלכודת תיירים יכולה להיות מסעדה נהדרת. אני חייב לגיד שבדומיניק עושים לחם צרפתי אמיתי, אבל לחובבי הבאגטים בדומיניק יש באגט צרפתי אמיתי, מבחוץ קשה כמו אבן, ומבפנים מרקם טעם וריח נהדרים.
יש גם לחם "פלוט" שזה מעין באגט יותר צר שמגיע בשני מופעים – או פרג או קמח מלא. נהדר.
על העוגות – אני מאוד אוהב עוגות שמרים בכל הטעמים, בדומיניק אכלתי את עוגת השמרים הטובה ביותר, אני משוכנע שכמות החמאה שמכניסים בבצק היא מאוד גדולה, אבל אם אני מתעלם משיקולי דיאטה ללא ספק חובה.
כמו כן יש עוגות קרות, יש קוראסונים נהדרים, בראוניז, קישים למינהם. הכל נראה נהדר וגם טעים. כל פעם שאני נכנס לדומיניק אני נזכר בבקרים שלי במונטפרנס פריז בדרך לעבודה שהייתי עוצר לחטוף איזה קוראסון חביב.
ארוחות בוקר – כשאני מגיע לקניות הבייתה, אז אני כבר מנצל את ההגעה ואוכל את הארוכה החשובה ביום -ארוחת הבוקר. ארוחת הבוקר בדומיניק די סטנדרטית ופשוטה אבל עושה טוב. אם אתם חובבי סנדוויצ'ים אז זה המקום, לחמניות קטנות עם אבוקדו בעונה יעשו את העבודה.
על המקום:
ביום שישי עמוס, יש תור למרות שיש לא מעט עובדים שישרתו אתכם. אני ממליץ לשבת לאכול וכבר להזמין מהמלצר מה שאתם רוצים לקחת הבייתה.
אם לא בא לכם לאכול ורוצים רק לקחת, מומלץ להזמין בטלפון וגם להבטיח שיהיה כל מה שתרצו. ואז פשוט לבוא לקחת בלי תור.
המחירים – בהחלט סבירים, לחמים זולים כמעט בחצי מחיר מלחם בכל מקום אחר (כמובן לא לחם אחיד), בהסתכלות על התמורה והאיכות בהחלט המחירים סבירים.
השירות – אדיב, אבל מאוד עמוס, אם אתם ממהרים זה לא המקום, אם אתם רוצים להרגיש בצרפת קחו את הזמן ושבו בכיף.
מומלץ מאוד, אני לא מוותר….
כפיר
יום שישי בבוקר. אין כמו ארוחת בוקר משפחתית בבית קפה לפתוח את סוף השבוע. 
הדרישות:
1.קל"ב – כלומר איזור השרון
2.מקום פתוח ולא בית קפה סגור ליד כביש עם עדיפות למושב בגלל החיות (הילד מכור לחיות)
3.ארוחת בוקר טובה ולא בנאלית מדי
אחרי שגרדתי את הפדחת, ושלחתי שאלה לכל העוקבים בטוויטר, התלבטתי בין 2 אופציות: חנדה'לה ורואה בקפה. האחת ממש קרובה לבית (בגבעת חן) והשניה קצת רחוקה יותר. שמעתי טובות על שתיהן, ומאחר שבחנדה'לה הכל כבר היה מוזמן יום לפני אחה"צ,(מה קורה שם, תמיד מוזמן מראש) הלכנו על האופציה השניה.
הרוא"ה בקפה הוא בית קפה הממוקם במשק בישוב הדתי כפר הרוא"ה על כביש 4, לא רחוק מחדרה. כבר מהכניסה לבית הקפה וריח הרפת היה ברור שמדובר בבית קפה עם פוטנציאל (כלומר יש ליד חיות! – החלום של כל ילד קטן שגר בעיר)
נכנסנו והתיישבנו בחצר בחוץ. למרות השעה המוקדמת כבר היה חם וזוג מאווררים גדולים נאבקו קשות עם הלחות והחום של מישור החוף בחודש יולי.
הזמנו פעמיים ארוחת בוקר שמחירה 44 ש"ח. הבחירה היא בין חביתה עם בצל פטריות וגבנ"צ לבין חביתה שבתוכה מין תבשיל פלפלים עגבניות פיקנטי מעט. כnו כל ארוחת בוקר כוללת זו גם שתיה חמה וקרה עם כל מנה. די מהר קיבלנו לשוחן זוג לחמניות, חמאת שום ושלושה ממרחים ממש לא סטנדרטיים לארוחות בוקר : ממרח גזר, שהיה טעים והזכיר לי צ'רשי מרוקאי. מרח זיתים ירוקים ופסטו, שהיה טעים מאוד, וממרח חצילים נוסף. הלחמניות היו טעימות וטריות. במקום גם סוחטים מיץ תפוחים טרי שהיה טעים מאוד גם הוא, מתקתק וסמיך. יעיד על כך הילד ששתה כמעט את כולו.
כעבור 5 דקות הגיעו גם צלחות עם החביתות, סלט קטן וכדור גבינה. בניגוד למקומות רבים אחרים, החביתות היו ממש טעימות, במיוחד זו עם רוטב העגבניות, בד"כ אני לא חובב חביתות גדול ומעדיף את הביצים שלי בצורת עין, אבל כאן ציפתה לי הפתעה טובה ולא השארתי פירור מהחביתה. הצלחה!
לאחר שאכלנו, יצאנו לטיול קטן , אני והילדון. מרחק 20 מטר בחצר הקפה, מצאנו את הרפת של משפחת אייזיג, ובדיוק את שעת האכלת הפרות בחציר ע"י ה"איכר" על הטרקטור שלו. חוויה מהנה ביותר עבור הילדון. האכלנו קצת פרות, עגלים וכו', ויצאנו מבית הקפה. ליד מגרש הכורכר בו חונים ישנה אורווה קטנה ובה שני סוסים, אותם ביקרנו, והאכלנו בחציר. הילדון היה בעננים.הסוסים קצת פחות.
לסיום,נסענו מרחק שתי דקות למרכז המסחרי הקטנצ'יק בו נמצאת חנות משק יעקבס,המהולל. שם במחירים זולים ממחירי הסופר ניתן למצוא את הגבינות המעולות של המשק, שאותם אני כל כך אוהב. אזכיר את גבינת התום, וגבינת הפקורינו ששתיהן שוות רכישה וטעימה אם אתם לא מכירים.
בקיצור, מקום חביב, עם ארוחת בוקר טובה, לא מאוד סטנדרטית ומעניינת במיוחד לילדים.
תגובות אחרונות