תג: ‘ארוחה עסקית’
כמה עצוב לראות מסעדה ברמה גבוהה מתדרדרת לבינוניות משמימה, ומטרת פוסט זה אינו לקטול אלא להאיר את הבעיה ולקוות שאולי ינקטו צעדים לתיקונם. לו יהי
ביום שישי האחרון יצאנו אני ורעייתי למין יום כיף בתל אביב, לרגל יום הולדתה. אחרי כמה שעות של טיולים מצאנו את עצמנו בשוק נחלת בנימין רעבים, כאשר האופציה של ארוחה בכרמלה בנחלה קרצה לנו. יש לציין שבעבר כבר ביקרנו במקום, ונהנינו, ולכן חשבנו לשחזר את החוויה. בשישי בצהריים מגישים שם ארוחה “עסקית” שמשמעותה הנחה של 15% על התפריט. לא הנחה גדולה גם בהתחשב במחירים שיקרים של המנות, אבל מילא.
אני בחרתי בשתי מנות , עיקרית וביניים מתפריט העסקית, בעוד רעייתי שלא היתה מאוד רעבה בחרה בדיל הבראנץ’ שמוגש שם במחיר 85 ש”ח, וכולל מגוון מנות ראשונות, לחם וזיתים, ובחירה ממנה עיקרית מתפריט מיוחד הכולל בעיקר שקשוקות ומנות קלות יותר. המקום היה די ריק, עם כמה שולחנות מלאים, ואנו חיכינו בתאווה לאוכל שיגיע. מנות הפתיחה של רעייתי היו מצוינות : סלט עלים עם אגס וגבינת רוקפור, סלט עשבי תבלין, וחצילים בגריל עם גבינה מעליהם, בנוסף ללחם ופנכת חמאה, וזיתים וגבינה בולגרית. כיף של מנה. באמת. גם המנה העיקרית בבראנץ’ היתה נחמדה מאוד, בדמות חביתיות בלינצ’ס מוקרמות בתנור במילוי גבינת צאן, פטריות חורש, ירקות חורפיים ושומר אפוי. מנה קטנה אבל עשויה יפה.
המנה הראשונה שלי היתה מרק דייגים, הכולל בשר דג ומולים, היה פיקנטי, ריחני וטעים מאוד, אם כי לא מאוד גדול, אבל זו מנת פתיחה, ולכן מקובל.
הבעיה התחילה עם המנה העיקרית שלי
שוקרוט (נקניקיה מבושלת וצלע מעושנת מבושל בבירה מוגש עם אטריות שפצלה)”. לצלחתי הגיעה צלחת ועליה שלוש נקניקיות, תעשיתייות לגמרי, מונחות מעל הכרוב, ולידן איטריות שפצלה קרות.אינני מבקש הרבה, אבל מסעדה ברמה של כרמלה לא יכולה להרשות לעצמה להגיש נקניקיות זוגולובק או שכמותן, והציפיה כי יוגשו נקניקיות תוצרת ביית עם ערך מוסף. מוזר מאוד. גם ההגשה הקרה של האיטריות היתה די תמוהה. סה”כ המנה היתה טובה, אבל עבור 76 ש”ח, באמת יש לצפות ליותר.
לקינוח בחרנו בקערת קינוחים הכוללת ארבעה מיני קינוחים : סלט פירות, עוגת גבינה, פנה קוטה, ועוגת שוקולד כלשהי. רעייתי שחובבת שוקולד טעמה וציינה שסלט הפירות הכי טעים מכולם, כלומר העוגות היו בינוניות מאוד. אני נהניתי מהסלט, אבל שאר הקינוחים היו באמת לא מבריקים בלשון המעטה. וכן, עבור 66 ש”ח הייתי מצפה ממסעדה ברמה כזו, למגש קינוחים מצוין. לא פחות.
זו לא היתה ארוחה רעה, אבל מאוד מאכזבת מבחינתי. תמורת סכום מכובד שהותרנו שם, ציפינו להרבה יותר. לא נחזור למקום בקרוב, וחבל.
מקווה שמישהו מצוות המסעדה קורא את הפוסט ויואיל לבדוק ולשפר.
גל
כבר מזמן תכננתי להגיע למסעדת רוטשילד’ס קיטצ’ן ואיך אומרים : לא יצא. לשמחתי בשלישי שעבר אשתי היתה בחופש, נפרדנו מהקטנה לכמה שעות (באדיבות סבתא) ויצאנו לסידורים בעיר הגדולה, שכלו כמובן, צהרים. לאלו מבינכם שאינם מכירים את המסעדה, מדובר בביסטרו היושב במקום אסטרטגי על שדרות רוטשילד המקסימות, המגיש מנות ממטבחו של השף אורן לוקסמבורג. המסעדה כוללת מקומות ישיבה הן בחוץ והן בפנים, ומאחר שהיה מאוד חם, העדפנו לשבת בפנים במיזוג. בצהריים ניתן לבחור מנות מהתפריט העסקי וזאת עשינו. האמת, התמחור ההוגן לא יצר בי צפיות גבוהות מדי, וציפיתי למקום “בסדר” ומעלה,אולם כפי שתראו הפותעתי לטובה.
התפריט מורכב משלוש רמות מחיר (כולן כוללות מנה ראשונה,עיקרית וסודה\לימונדה במחיר העיקרית) : 49 ש”ח , 59 ש”ח ו69 ש”ח. מחירים שווים לכל נפש, במיוחד למי שחשקה נפשו בעסקית ליד מקום עבודתו , גם העסקית בת ה 49 ש”ח מציעה כמה מנות מעניינות. פרט למנות הקבועות ישנן גם מנות מתחלפות, בהן מעדכנים המלצרים.
התיישבנו ומייד קיבלנו צלוחית של ירקות מוחמצים וזיתים, שהיו מצוינים. לראשונה החלטנו ללכת על שתי מנות קלילות : סלט עלים ירוקים, בצל סגול ושרי בויניגרט שרי , ואנטי פסטי מירקות העונה עם ויניגרט שרי. חלקנו את המנות שהיו טובות מאוד. הסלט היה חביב, לא פורץ דרך אבל וינגרט השרי היה מרענן מאוד ביחודו.
מנת האנטיפסטי היתה מצויינת וכללה כרובית,בטטה,פלפלים קלויים,וחציל קלוי שהיה מעולה. לחם הבית היה פשוט מצוין, והזכיר בטעמיו בייגל שנאפה רק עתה, טרי, עם מעטפת מעט מתקתקה ומעט מלוחה בלווי החמאה, סיימנו כמעט את כולו.
לעיקריות בחרה רעייתי בפרגית במרינדה ירוקה (של פסטו) על פירה בטטה וקרם סלק. היתה זו מנה צבעונית מאוד, הירוק הכתום והסגול השתלבו בצורה נראה, והטעם היה באותה הרמה. טעמתי ממנה לא מעט, ואהבתי מאוד. גם לאלו של ממש מתחברים לסלק, אין מה לחשוש מאחר והוא לא דומיננטי מדי, ומשתלב נהדר עם הפירה. המנה היתה גדולה מאוד, וקשה היה לסיימה. פשוט תמורה מצויינת.
לאחר התלבטיות קשות (בין חריימה בורי,צואר חזיר וסינטה ועוד) החלטצי ללכת על מנת היום : קלאמרי על הגריל על מצע תפוחי אדמה,בצל וצ’ילי ושבבי פרמזן. חששתי מעט מגודל המנה, שכן לעיתים מנות קלמארי הינן קטנות אבל זו היתה מנה גדולה, משביעה, וכה טעימה, שלא השארתי פירור. הקלאמרי היו פריכים, לא צמיגיים, הרוטב ותפוחי האדמה היה מצוינים והצ’ילי הוסיף מימד חריף במידה הנכונה. פשוט מעדן.
בשלב זה כבר היינו די מלאים, אבל חשקנו בקינוח, שכן המנות הותירו טעם לעוד. אינני חסיד של עוגות גבינה, ושוקולד (שנראו מצוין) ולכן בחרתי במנת פירות העונה מוקפצים בקרמל עם קצפת מסקרפונה ושטרוייזל פיסטוקים (34 ש”ח). לחובבי הפירות מדובר במעדן. ניתן לתמונות לדבר.
רעייתי שאוהבת מאוד שוקולד ועוגות שוקולד, הלכה על המנה המתבקשת: עוגת שוקולד מטורפת עם גנאש שוקולד מריר וקרם ארל גריי (38 ש”ח).לא טעמתי אותה, אבל התרשמתי שמדובר בעוגה טובה ומאוד שוקולדית. זה המקסימום שאוכל להגיד על עוגות שוקולד, שאין לי ולהם מן המשותף.
את הארוחה ליווינו בלימונדה טובה מאוד, ובבירת פאולנר מן החבית שנמזגה לכוס ג’נרית ולא מותאמת לבירות חיטה. פרט לכך, נהננו מאוד מן הישיבה במקום, והאוכל, שהיה איכותי וטעים מעבר לכל ציפיותי המוקדמות. פשוט מצוין.
לסיכום:
מדובר בארוחת צהריים עסקית מצויינת, במחיר סביר ובאיכות גבוהה מאוד. מומלץ מאוד לאלו שעובדים בסביבה, או סתם לצהריים רגוע באיזור שדרות רוטשילד. אנחנו נחזור לשם שנית, ומעניין יהיה לדגום את מנות הערב.
אני חייב להתחיל את הפוסט הזה עם הדבר הכי חשוב: יש לי היום יום הולדת.
כמדי שני אני לוקח חופש ביום ההולדת שלי, מתארגן לקראת הערב (נפגשים בפאב עם חברים), קונה בגדים והכי חשוב אוכל ארוחת צהריים.
אז חבר התקשר והציע לאכול אתי ארוחת צהריים, היום היה לי חשק למשהו בשרי אבל קליל, משהו שאני אוכל לגמור את היום לא בכבדות, אז החלטנו על ה-Meat-Bar.
הגענו אל המקום, כמובן שחצי שעה חיפשנו חנייה – מה לעשות, מרכז תל-אביב.. לזה אין פיתרון קסם.
המסעדה מבפנים נראית פשוטה, לא מתחכמת בעיצוב… אבל במבט ראשון על הסועדים ועל המלצרים הבנתי שאני הולך להתפנק.
הארוחה עסקית כוללת מנה ראשונה לבחירה, מנה עיקרית ושתייה.
מחיר הארוחה הוא מחיר המנה העיקרית.
כהרגלי שדרגתי את השתייה ליין, יש אפשרות ליין הבית שעולה 9 שקלים לשדרוג והאופציה היותר טובה זה יין גליל יראון שעולה 22 שקלים. מכיוון שיראון זה אחד היינות היותר אהובים עלי, כמובן שזה מה ששתינו.
למנה ראשונה לקחתי קרפצ’יו בקר:
מזמן לא אכלתי קרפצ’יו כזה טוב, מעליו היו פזורים מספרי שבבי בזיליקום שנתנו ריח נהדר לכל המנה, שבבי פרמז’ן שנתנו מליחות מעודנת. והאמת שהיה גם מעט שמן ונתן מרקם טוב לכל המנה. הקרפצ’יו היה עשוי בדיוק על המידה.
כמובן שגם קיבלנו לחם הבית טרי שמעליו מלח גס, כך שהיה נחמד לאכול אותו עם הקרפצ’יו. הלחם היה טעים אבל לא יותר מדי מיוחד.
מנה ראשונה נוספת שהחבר שלי לקח זה סלט קיסר:
הסלט נראה טוב, חסות טריות. לא טעמתי אבל רק מהמבט הבנתי שהסלט טוב.
למנות עיקריות שנינו הזמנו את מניפת האנטריקוט:
נתחונים דקים של אנטריקוט צרובים מעט בגריל ומעליהם מעט רוקט ברוטב של חומץ בלסמי. הבשר היה איכותי, אבל הכי חשוב (אני תמיד אומר את זה… אבל אני אגיד שוב) אפשר להרוס בשר בצלייה, אבל הבשר הזה היה צרוב בדיוק על המידה, הוא קיבל מכת חום מספיק טובה שצלתה אותו ונתנה לו טעם טוב אבל גם השאירה אותו מטע מאוד אדמדם. ביקשנו ליד קצת רוטב שמנת פלפל, הרוטב היה מדי מתוק לטעמי, חסר פלפל שחור – אבל בהחלט שידרג את המנה.
כתוספות לקחנו כרובית מטוגנת – לטעמי היא הייתה מעט סתמית, הייתי יכול לשדרג אותה עם קצת מיץ לימון טרי, שום ופלפל שחור. אבל גם כרובית מטוגנת היא טעימה כשלעצמה, אז זה היה בכל זאת נחמד.
סלט קולסלאו – טעים מאוד, אבל קיבלנו ממש מעט.
לסיכום:
אווירה: נחמדה, לא לפגישת עסקים או לדייט.
שירות: מעולה, המנות מגיעות מהר למרות שהמסעדה מלאה.
מחיר: ארוחה עסקית מאוד סבירה מחיר נע בין 60 ל-100 שח. שדרוג לכוס יין בהחלט משתלם.
גיליתי מקום חדש, אני בהחלט אחזור ל- Meat-Bar בשדרות ח"ן בתל אביב.
בתיאבון