הפיד שלנו – הרשמו
שיתופי פעולה
תג: ‘ארוחה עסקית’
בחמישי האחרון לקחתי יום חופש על מנת לארגן את הבית, נסענו לאיקאה, חזרנו לקחת את הילד מן הגן מוקדם, ורצינו להנות קצת במסעדה באזור, ולא שוב פעם לחפש חניה או מקום בהרצליה. האופציות לא רבות באזור השרון קרוב לבית זה נכון, אבל מסעדת OM היתה זכורה לנו לטובה מן העבר (סעדנו שם לפני כשנתיים), והחלטנו לחזור.
לאלו שלא מכירים, מסעדת OM קיימת כבר כמה שנים בהוד השרון. עומדת בראשה דווקא שפית, איילת אור, שמביאה עמה את סגנונה המיוחד עם קריצה למטבח הים תיכוני. לרגישים לגלוטן מציעה המסעדה תפריט ללא גלוטן, רעיון חביב. המסעדה עצמה ממוקמת בשכונת מגורים, לא רחוק ממרכז העיר ודרך רמתיים, ונחבאת לה במין ח’ שלצדה חנות ירקות, ובתי מלאכה, מיקום קצת מוזר, כך שאין סיכוי שסתם “תתקלו” בה אלא אם חיפשתם אותה במיוחד. ליד המסעדה יש שתי רחבות בהן חניה, וגם ניתן לחנות ברחוב בני ברית עצמו (כאן לא תל אביב, והכל אפור, תודה לאל) כך שהמיקום די נוח מבחינתנו.
בדיוק השבוע חל מבצע “שף תאכל” בו ניתן להנות מארוחה בת שתי מנות במחיר שווה לכל נפש, אבל מאחר ואנחנו הגענו בשעת הארוחה העסקית, העדפנו אותה שכן היא הציעה גמישות רבה יותר במנות וגם המחיר היה די דומה למבצע. במסגרת הארוחה העסקית, ניתן לבחור מנה ראשונה מהתפריט ומנה עיקרית במחיר המנה העיקרית. לא רע, והמבחר לא קטן.
פתחנו את הארוחה עם לחם הבית, וממרח טחינה. שילוב די מוזר, ואני ביקשתי מיד קצת חמאה. לחם וחמאה זה השילוב המנצח מבחינתי. הלחם היה טעים מאוד, בסגנון צרפתי.
רעייתי בחרה בסלט למנה ראשונה, שהיה טעים, והוגש בנדיבות. סלט חביב וטעים.
אני בחרתי בפטה כבד, המוגש על טוסט, שמעליו ריבת בצל. הפטה היה טעים מאוד, נימוח, מעט מתקתק, מרקמו היה מושלם. הלחם הקלוי, הוברש בחמאת שום והיה מעדן, וגם הבצל היה טוב. בסך הכל מנה טעימה מאוד, לא יחודית, אבל קלאסיקה צרפתית למנה ראשונה.
הבחירה בעיקריות כבר היתה קשה יותר. רעייתי חובבת הפסטה בחרה בניוקי ריקוטה רכים עם גרגרי תירס מתוק ,אספרגוס ,טקילה ,טימין ,וקרם פרש בניחוח טרטופו (52 ש”ח). היחודי במנה הוא היותם של הניוקי עשויים מריקוטה ולא מתפו”א כפי שאנחנו רגילים לאכול בדרך כלל. זו מנה מעניינת מאוד, אם כי מבחינת טעמים מאוד עדינה, וריחנית, אם כי אנמית מעט בטעמה. סך כל המרכיבים אמור להיות מצוין, אבל משהו כאן היה חסר, אולי צריך היה לחשוב על רוטב קצת יותר מתובל, אולי הריקוטה והרוטב לא התחברו. בכל מקרה, המנה היתה רק טובה, ואני נאלץ להסכים כאן עם רעייתי, היתה החמצה. להבא לא נבחר במנה הזו.
אני החלטתי ללכת על מנת בשר קלאסית, מאלר שהייתי רעב ולאחרונה אני מחבב יותר ויותר בשר פשוט על הגריל. נטו. לכן הזמנתי נתח אנטרקוט מיושן מוגש עם רוטב ציר בקר עשיר ,ופרוסות של לחם תירס (94 ש”ח). עינכם הרואות מדובר במנה גדולה ביותר, שהגיעה על מחבת לוהטת, שוחה בציר טעים ביותר. מידת הצלייה היתה מדויקת לפי בקשתי : מדיום רייר. הנתח היה עשיר בשומן, אולי עשיר מדי, אבל היה טעים מאוד. פשוט מעדן. מדובר במנה נדיבה מאוד, וטובה מאוד.
הקינוחים בתפריט נראו מפתים מדי בכדי לא לדגום אותם, לכן בחרנו לא לחלוק אלא לאכול כל אחד קינוח משלו. אשתי בחרה בעוגת גבינאש עם גנאש: עוגת גבינה ושוקולד לבן על בצק שטרוייזל נפלא ,מוגשת עם שקדים קלויים. (18 ש”ח בדיל העסקית)
אינני חובב עוגות גבינה, אבל טעמתי מעט, ואכן היתה זו עוגה טובה. רעייתי, אהבה את המנה מאוד, כך שלחובבי הז’אנר מדובר בבול!
אני בחרתי במנה עם שם מצחיק: BananaNation : שטרודל בננות ,אגוזי מלך ותמרים בבצק פילו מוגש חם עם גלידת תה ירוק (גם כן 18 ש”ח בדיל). קשה לא לאהוב קינוחי בננה. הבננה המקורמלת עם סוכר, תמיד מעלה ניחוחות משכרים, ומתיקות מהנה. גם כאן, מדובר במנה עם ריח מעולה, פריכות נעימה של בצק הפילו וליווי של גלידה מהצד. גלידת התה הירוק היתה פשוט שוס. טעימה, לא מרירה מדי, ולא מתוקה מדי, ואזנה למופת את מתיקות הבננה. מנה מנצחת ומעניינת! שאפו.
מאחר ומאוחר יותר באותו הערב נכונה לי טעימה עיוורת של 7 יינות גרנאש בביתו של רותם, החלטתי לא לשתות יין, אלא לבחור במיץ הלימונדה שכלול בארוחה העסקית. בתוספת אספרסו ארוך הסתכם חשבוננו ב 191 שקלים. לא זול לארוחה עסקית אבל גם לא יקר בהתחשב בכך שאכלנו שלוש מנות (המנה שבחרתי היתה המנה היקרה בתפריט).
לסיכום:
בהחלט מקום מצוין לאכול בו אוכל טוב, מושקע וטעים. מסעדת שף (שפית) בגובה העיניים ששומרת על הרמה כבר כמה שנים. אם אתם גרים באיזור השרון, ולא רוצים להרחיק לעיר הגדולה או להרצליה פיתוח, מדובר באופציה הטובה ביותר באיזור שאני מכיר. אוכל לא יומרני, במחירים סבירים, ובתמורה הולמת. אהבנו.
רונימוטי זה אחד המקומות שאני יותר אוהב לאכול בהם צהריים, ומשתדל לבקר שם לפחות פעם בשבועיים כשיש לי אורחים חשובים או אירוע מיוחד.
רונימוטי היא מעדנייה איטלקית ומסעדה. במעדנייה מוכרים כל מה שרק תרצו מאיטליה: נקניקים, גבינות וכמובן גם פסטות. מי שביקר בעבר באיטליה ונכנס לרונימוטי מיד מעלה זכרונות של טעמים נהדרים. אם בא לכם על פסטה טובה או איזה גבינה איטלקית מיוחדת, פשוט שווה לקפוץ, לא תמצאו בסופר השכונתי את הדברים המיוחדים האלה מאיטליה.
אני רוצה לספר לכם היום על ארוחת הצהריים העסקית של רונימוטי. כידוע לכם אני איש הייטק שעובד ברמת החיל, ואוכל מדי יום ארוחות עסקיות.
בארוחה האחרונה ישבתי בקומה השנייה, עולים במדרגות עץ למעלה, עוברים בין בקבוקי יין, מרגישים איטליה כבר בכניסה. הארוחה העסקית מורכבת מפוקאצ'ה, סלט, מנת פסטה, גזוז וסיום מתוק.
למנה ראשונה מקבלים סלט חסה מסולסלת עם ויניגרט הדרים – סלט עם כל טוב, הסלט מכיל גם חתיכות של פקאן ופלחי אגס, הויניגרט נהדר. לא עוד פעם איזה ירק חתוך של ארוחה עסקית, סלט כיפי שתסיימו את כולו, פשוט טעים וטרי.
לצד הסלט תקבלו גם פוקאצ'ות קטנות וחמות – וטריות אמיתי, קריספי מבחוץ, אפוי עם שמן שנותן קריספיות לבצק, נהדר לאכול עם הסלט.
ברונימוטי בארוחה העסקית שותים גזוז, יש טעמים שונים לבחירה. אייטיז אמיתי, האמת כיף.
למנה עיקרית לקחתי פסטה פונגי עם שמנת – פסטה טרייה עם שמנת ומבחר פטריות, המנה מגיע תמיד חמה מאוד, אני אוכל כבר המון זמן ברונימוטי ואף פעם לא קיבלתי מנה קרה, זה מאוד חשוב. הפסטה שלעצמה הייתה מבושלת בדיוק על המידה שאני אוהב, רוטב השמנת לא היה כבד מדי לטעמי. לצד הפסטה מוגש פרמזן טרי, אמיתי מאיטליה, משדרג את המנה בטירוף.
החבר שסעד איתי אכל את הקרבונרה שמגיע עם פנצ'טה, אני אישית לא אוכל בשר חזיר, אבל המנה הייתה נראית מעולה גם כן.
עוד מנה מומלצת ברונימוטי הינה הפסטה פרימוורה, שמגיעה עם שפע ירקות טריים ועשויה עם חמאה, ובכלל כל הפסטות נהדרות ועשויות בהשקעה מרובה.
לסיום מקבלים שוקולד טראפלס ביתיים מדהימים,סיום קצר וקולע לארוחה.
לסיכום:
אוכל: איטלקי אותנטי, פסטה מדהימה, אוכל מושקע ומכיל חומרים גלם טובים.
שירות: מעולה, בשעות העומס קצת יותר קשה ומחכים למנות.
אווירה: נינוחה, רצוי לשבת בקומה השנייה בחורף ובחוץ בקיץ. פשטות איטלקית
מחירים: ארוחה עסקית בהחלט שווה, בין 45-60 ש”ח תלוי בסוג הפסטה.
קשה מאוד להשיג מקומות ישיבה בשעות הצהריים המוקדמות, לכן מומלץ להגיע ב-12:00 או אחרי 13:30.
בכלליות אני לא אוהב ארוחות עסקיות אולם, ברונימוטי גם ארוחה עסקית היא מהנה וכיפית. מאוד מומלץ, אחלה תועלת לעלות ללא ספק.
בתיאבון!
אני חייב להתחיל את הפוסט הזה עם הדבר הכי חשוב: יש לי היום יום הולדת.
כמדי שני אני לוקח חופש ביום ההולדת שלי, מתארגן לקראת הערב (נפגשים בפאב עם חברים), קונה בגדים והכי חשוב אוכל ארוחת צהריים.
אז חבר התקשר והציע לאכול אתי ארוחת צהריים, היום היה לי חשק למשהו בשרי אבל קליל, משהו שאני אוכל לגמור את היום לא בכבדות, אז החלטנו על ה-Meat-Bar.
הגענו אל המקום, כמובן שחצי שעה חיפשנו חנייה – מה לעשות, מרכז תל-אביב.. לזה אין פיתרון קסם.
המסעדה מבפנים נראית פשוטה, לא מתחכמת בעיצוב… אבל במבט ראשון על הסועדים ועל המלצרים הבנתי שאני הולך להתפנק.
הארוחה עסקית כוללת מנה ראשונה לבחירה, מנה עיקרית ושתייה.
מחיר הארוחה הוא מחיר המנה העיקרית.
כהרגלי שדרגתי את השתייה ליין, יש אפשרות ליין הבית שעולה 9 שקלים לשדרוג והאופציה היותר טובה זה יין גליל יראון שעולה 22 שקלים. מכיוון שיראון זה אחד היינות היותר אהובים עלי, כמובן שזה מה ששתינו.
למנה ראשונה לקחתי קרפצ'יו בקר:
מזמן לא אכלתי קרפצ'יו כזה טוב, מעליו היו פזורים מספרי שבבי בזיליקום שנתנו ריח נהדר לכל המנה, שבבי פרמז'ן שנתנו מליחות מעודנת. והאמת שהיה גם מעט שמן ונתן מרקם טוב לכל המנה. הקרפצ'יו היה עשוי בדיוק על המידה.
כמובן שגם קיבלנו לחם הבית טרי שמעליו מלח גס, כך שהיה נחמד לאכול אותו עם הקרפצ'יו. הלחם היה טעים אבל לא יותר מדי מיוחד.
מנה ראשונה נוספת שהחבר שלי לקח זה סלט קיסר:
הסלט נראה טוב, חסות טריות. לא טעמתי אבל רק מהמבט הבנתי שהסלט טוב.
למנות עיקריות שנינו הזמנו את מניפת האנטריקוט:
נתחונים דקים של אנטריקוט צרובים מעט בגריל ומעליהם מעט רוקט ברוטב של חומץ בלסמי. הבשר היה איכותי, אבל הכי חשוב (אני תמיד אומר את זה… אבל אני אגיד שוב) אפשר להרוס בשר בצלייה, אבל הבשר הזה היה צרוב בדיוק על המידה, הוא קיבל מכת חום מספיק טובה שצלתה אותו ונתנה לו טעם טוב אבל גם השאירה אותו מטע מאוד אדמדם. ביקשנו ליד קצת רוטב שמנת פלפל, הרוטב היה מדי מתוק לטעמי, חסר פלפל שחור – אבל בהחלט שידרג את המנה.
כתוספות לקחנו כרובית מטוגנת – לטעמי היא הייתה מעט סתמית, הייתי יכול לשדרג אותה עם קצת מיץ לימון טרי, שום ופלפל שחור. אבל גם כרובית מטוגנת היא טעימה כשלעצמה, אז זה היה בכל זאת נחמד.
סלט קולסלאו – טעים מאוד, אבל קיבלנו ממש מעט.
לסיכום:
אווירה: נחמדה, לא לפגישת עסקים או לדייט.
שירות: מעולה, המנות מגיעות מהר למרות שהמסעדה מלאה.
מחיר: ארוחה עסקית מאוד סבירה מחיר נע בין 60 ל-100 שח. שדרוג לכוס יין בהחלט משתלם.
גיליתי מקום חדש, אני בהחלט אחזור ל- Meat-Bar בשדרות ח"ן בתל אביב.
בתיאבון
לאחר לילה מפרך של פוקר משובח ושינה של 6 שעות התקשר אלי חבר והציע לאכול צהריים ביחד.
מיד ניגשתי למחשב וחיפשתי משהו משהו מעניין, החלטנו פה אחד שהולכים לאכול ארוחה עסקית במסעדת מסה ברחוב הארבעה.
ביצענו הזמנה טלפונית, הציעו לנו לשבת בשולחן גבוה שמוצב לאורך כל המסעדה, שבו סועדים גם אורחים "זרים" , מיד הסכמתי, יכול להיות אווירה נחמדה ו"מינגלינג" חביב.
הגענו אל המסעדה, קיבלה אותנו המארחת בסבר פנים יפות. אני חייב לגיד שהמילה הראשונה שקפצה לי בראש זה WOW, מקום מהמם ביופיו, שולחן גבוה וארוך, וכיסאות גבוהים אבל נוחים מאוד.
במסה יש אופציה לעסקית –68 שקלים ויש ב-98 שקלים, כמובן שהחלטנו ללכת על ה-98, אם כבר עסקית אז שנתפנק. העסקית כוללת מנה ראשונה ועיקרית לבחירה.
כהרגלי קודם כל ביקשתי לשתות כוס יין, מיד הגיעה אלינו הסומלייה והציעה לנו מבחר יינות, ביקשנו יין בכוס, המבחר היה לא גדול ומאוד רצינו קברנה סוביניון אז החלטנו להתפשר על הקברנה ספיישל רזרב של רקנאטי. כוס היין עולה 48 שקלים. ליין היה ריח נהדר ועמוק, אבל הטעם די אכזב.
למנות ראשונות:
סלט אנדיב, כרישה ומלון כתום בפונדו בלו בוואריה – הסלט היה מאוד טעים, רוטב נהדר, האנדיב בהחלט היה טרי, הגבינה הכחולה קצת פחות הורגשה אבל זו בהחלט מנה ראשונה מעניינת ומרעננת.
קרפצ'יו שייטל – טעמו של הקרפצ'יו היה טוב, אולם היה מעט יבש ומרגיש מעט גומי. קראנו למלצרית וביקשנו להחליף למנת השווארמה.
שווארמה טלה עם טחינה של קצח – מעין מספר פרוסות של בשר טלה שטעמו יותר אפוי מאשר צלוי, לא מאוד מעניין, לא מספיק שמן בשביל טלה. לצידו הוגשה טחינת קצח מעניינת אבל לא ממש ספקת את הסחורה. אכלנו את המנה כולה, אבל כמו שאומר צדי צרפתי "זה ליד".
למנות עיקריות:
שיפוד נתח קצבים וירקות מדורה – נתח הקצבים היה מעולה, עשוי בדיוק על המידה (מדיום). ירקות המדורה ליד היו קצת חסרי טעם, אני פחות התחברתי.
רצועות פילה עם קרם תפוח אדמה – מנה נחמדה, אבל גם לא מאוד מרשימה, הבשר היה מעט יבש, הפירה היה טעים, שילוב בין הבשר לפירה היה טוב. לא אמרתי WOW בנגיסה הראשונה שלי.
לסיכום:
אווירה: מדהימה, ישיבה נוחה, לפגישת עסקים, דייט, יום נישואים. כיף לשבת.
אוכל: נחמד מאוד, אבל לא תואם את הציפיות שלי ממסעדת שף.
שירות: מעולה – מארחת, מלצרים סומלייה.
מחיר: 98 מחיר סביר לארוחה עסקית, כוס יין ב-48 שח זה מעט יקר.
ציון סופי: 7 – בהסתכלות כוללת על האווירה והשירות.
בתיאבון
כבכול יום שישי אחד החברים גרר אותי לארוחת צהריים.
קבענו להיפגש בהרצלייה פיתוח ושם לקבוע מה אוכלים.
המסעדה האהובה על החבר שלי היא הטפאו, מכיוון שהיה סגור ולא היה לנו הרבה אופציות החלטנו ללכת על העסקית של הבלק-סטיר.
למי שלא מכיר, הבלק-סטיר היא מסעדת בשרים, מקורה בראש פינה ויש סניף בהרצלייה פיתוח.
החלטנו ללכת על ארוחה עסקית זוגית שכוללת מנה ראשונה לכל אחד, מנה עיקרית של סטייק 300 גרם לפי בחירה: אנטריקוט, ראמפ או סירליון, שתייה ומנה אחרונה אחת.
את השתייה שדרגנו לכוס יין הבית – מרלו של רקאנטי, בהחלט יין חביב ופירותי.
למנה ראשונה לקחנו סלט ירוק, מבחר עלים ירוקים, עגבניות שרי, שקדים ואגוזים למיניהם ותפוח עץ, האמת שהסלט לא עשה לי את זה.
ביקשנו גם לחם הבית, מכיוון שהלחם לא הגיע אחרי רבע שעה החלטנו לבטל, אחראי המשמרת נורא התנצל ובכל זאת הביא לנו את הלחם ללא חיוב. הלחם שלעצמו גם אינו מיוחד, מגיע עם חמאה וממרח פסטו.
למנה עיקרית לקחנו כל אחד סטייק אנטריקוט, יש לציין שהסטייק הגיע בול במידה הרצויה, הבשר היה מיושן במידה מספקת. הסטייק מגיע ללא כל רוטב וזה בסדר, צריך לאכול את הבשר. לי אישית היה חסר פלפל שחור גרוס, היו שם מלחיות פשוטות.
לצד הבשר הוגשה חלת בצל וגם צ'יפס. חלת הבצל הייתה בסדר, הצ'יפס היה בינוני.
כל המנה מוגשת על פלטה חמה, וזה החלק הכי טוב, האוכל נשאר חם לכל אורך הארוחה, בהחלט שינוי מרענן.
למנה אחרונה לקחנו "קסטת חלבה" , זה מעין גלידה שמוגשת בין חלבה מסולסלת, מנה גדולה ונהדרת. מי שאוהב חלבה וגלידה יתענג על המנה הזאת.
לסיכום:
בשר איכותי, מסביב קצת פחות.
המקום – עיצוב פשוט אך מסודר
שירות – טוב מאוד
מחירים – ארוחה עסקית זוגית עם שדרוג לכוס יין תעלה לכם 216 שקלים לזוג.
ציון סופי – 7 מתוך 10. בהתחשבות בעובדה שזו ארוחה עסקית.
אם אתם כמה גברים שבא לכם לאכול סטייק, ולא להוציא 150 שח לבנאדם, הבלק-סטיר זו בהחלט אופציה ראויה.
תגובות אחרונות