הפיד שלנו – הרשמו

 הקליקו כאן לרישום ב RSS

הכניסו כתובת אימייל

קטגוריות

הטוויטר שלנו

Powered by Twitter Tools

ארכיון

שיתופי פעולה

קוקו, משוגע על בישול

תג: ‘ארדבג’

יום ראשון, אוקטובר 11, 2009 @ 11:10 AM
גל גרנוב

bg-350x426

אחרי הפוסט הקודם נשארתי חייב לכם את רשמי הטעימה שלי. פירסמתי אותם באנגלית, לטובת הרבה חברים טובים ובלוגרים מחו”ל שתמיד שואלים מתי אכתוב באנגלית בכדי שהם יבינו. תירגמתי את רשמי הטעימה שלי לטובת אלו שלא אוהבים לקרוא אנגלית, או סתם לא בא להם:

ארדבג קוריוורקאן , בקבוק רשמי , 57.1% אלכוהול (חוזק חבית)

צבע:  צהוב מוזהב,כהה יותר משציפיתי לו.

אף: כבול,כמובן ללא ספק- כבול, אבל לא דומיננטטי מדי. המון פרי הדר,במיוחד תפוז סיני\תפוז , רמזים לתבלינים. בהחלט אף ארדבגי טיפוסי. – אהבתי.

פה: מדובר בטעם  ממש מורכב  – מתחיל עם פיצוץ טעמים. פצצת אלכוהול שמשתחררת בפה. בשלב ראשון מרגישים טעמים מתקתקים,מאלטים, קצת סוכר שרוף, שמייד משתנה לטעמים מתובלים,תבלינים,פלפלים,ועשן. מאוד מעניין.

סיומת: בסולם של 1 עד 10, הייתי נותן לו 11. כך ממש. סיומת אקסטרא ארוכה,ומעושנת. הכבול נשאר בפה המון זמן ,כמו כן האפר והתבלינים פשוט נשארים שם המון זמן. פשוט כך.

 

אנקדוטה מעניינת: לאחר שסיימתי המחתי את הכוס בכיור, ושכבתי לישון. בבוקר, בבואי להכין קפה, עמדתי מעל הכיור, ואדי הכבול והעשן פשוט עוד היום שם. הכוס הריחה כאילו הרגע סיימתי לשתות ממנה ,כאילו לא עברו להן 8 שעות . זו סיומת ארוכה :)

 

סיכום:

מדובר באחד הארדבגים היותר טובים שזכיתי לטעום עד כה, עם חוזק החבית, והמורכבות של הטעמים הוא שווה את מחירו בזהב. הייתי מדרג אותו טיפונת מחת לאוגאדייל שהוא הארדבג החביב עלי ביותר כרגע.אם אתם חובבי ארדבג, או “peat-heads” (לא יודע איך לתרגם, אולי מכורים לכבול??), זה בהחלט ויסקי שאתם חייבים בבית. אני כבר מחכה ללילות החורף הקרים, לשתות כוסית של הקוריוורקאן, ולהתחמם מבפנים. עוד חם מדי בשבילו כרגע, לפחות בישראל.

Slainte!

  • Share/Bookmark
יום שישי, אוקטובר 9, 2009 @ 11:10 PM
גל גרנוב

Corryvreckan

I am writing this post in English so may of my dear whisky friends and aficionados can read and understand. normally we post only in hebrew, but i know some of you are eager to read more Corryvreckan reviews, so here it goes. i am going to post the same Hebrew post soon.

I am a big Ardbeg fan, that is no secret, i am quite the Peat-Head and as such every new expression from Islay’s best distillery (ok, Head to head with Laphraoig which i also adore) is great news. The 10-year-old is indeed a cornerstone of any whisky lover’s home bar. my current Ardbeg favorite is the Uigeadail, which is my favorite dram right now (that changes with the season and mood), which is hard to beat. sherry and peat are a match made in heaven.

When i first read about the release of the Corryvreckan , i just knew i was going to buy this baby, although it’s not a cheap malt, and costs more than the Beastie(Airigh Nam Beist)  it replaces in Ardbeg’s line of products. i am going to do write a post about the soon to depart beastie, but it’s considered by some the best Ardbeg to date.

i got the Corry on the morning, and didn't wait much to taste it, last night, and here are my notes:

Ardbeg Corryvreckan 57,1%, OB 2009

color: Golden yellow. darker than i had expected

Nose: Peat of course, undoubted peat, but not too strong. you can smell lots of Citrus notes here, mostly Oranges and kumquat, and hints of spice. definitely an Ardbegian nose in terms of lemons and citrus. love it!

Palate; This is a really complex dram.  It starts with a wham! , the alcohol bomb is released into the mouth. first you get the sweet tones, malty kind of, some burnt sugar. then, it changes into a more spicy,peppery, and smokey tones. very interesting indeed!

Finish: on a scale of 1 to 10, i’d give it 11.  it’s very long, smokey, the peat is there with you for so long.the ashes do not seem to go away, and the peat/spice/smoke lingers in your mouth for hours. they really do.

on an interesting note, i put the empty glass in the sink, and went to sleep. in the morning, when i woke up and went near the sink, i could smell the wonderful smell of peat smoke, still in the glass. after more than 8 hours!!!

To sum up: this  is one of the best Ardbegs i have sampled so far. with it’s Cask stength and complexity, it’s well worth the price. i would put it one notch below the Uigeadail which is my favorite. but if you are an Ardbeg fan, or an Islay Peat-head, this is definitely a must dram got to have handy. i am waiting for the cold winter nights, to drink a wee dram of this, and get warm all over.

as i've live twitted this tasting on Twitter, you can see it all here also, read my minute to minute notes. here.

Slainte!

  • Share/Bookmark
יום שלישי, ספטמבר 22, 2009 @ 10:09 PM
גל גרנוב

 

corry2 לא בכל יום מוציאה מזקקת ארדבג ביטוי חדש (Expression) למאלט שלה. אני חובב ידוע של הארדבגים וכתבתי בעבר על האוגדאייל המעולה. הארדבג 10 הוא אבן פינה בכל באר של חובב מאלטים באשר הוא, ובמיוחד חובב ויסקים כבוליים ומעושנים כמוני.

לא ארחיב על המזקקה, כי כתבתי עליה בפוסט קודם.

עד היום הציע ארדבג מבחר די מצומצם של מאלטים :

ה-10 הסטנדרטי שמארי כל כך אוהב (95! כן, ידידי מני, אני יודע שאתה חולק עליו)

הסופרנובה הסופר כבולי עליו גם כתבתי במסגרת הטעימות של הויסקים המיוחדים 

הבלאסדה שהוא ארדבג לייט, כבולי בקטנה, לא לטעמי.

איריג נאם בייסט- ארדבג מיוחד ומיושן שכבר אינו משווק, ובקבוקים מעטים ממנו נותרו בחנויות (כפיר הזמין אותו לא מזמן, ואנחנו מצפים להגעתו ולטעימה חגיגית).

ועוד גרסא אחת איזוטרית הנקראת דאבל בארל ונמכרת באתר באריזת מתנה לאוליגרכים, במחיר פעוט של 10,000 פאונד, בקטנה.

 

קוריוורקאן (להלן : ק) מחליף למעשה את אחיו בעל השם הבלתי ניתן לבטוי בגאלית : Airigh nam beist, והוא מעתה המאלט הבוגר של המזקקה, אחריות כבדה מאוד. הק’ מקבל את שמו ממערבולת ימית מסוכנת ליד האי איילה, ומורכב ממאלט מיושן בחביות אלון צרפתיות במילוי ראשון, שאמורות לתת לו די מתיקות ותיבול בכדי ‘להתחרות’ עם הכבול. הוא יבוקבק בחוזק חבית של57.1%.

בהתאם לחוקי המשחק החדשים, החלה ארדבג לפני כמה שבועות להריץ טיזרים למאלט ברשת, בטוויטר וכל זאת ליצור באזז סביב המאלט החדש (הנה לינק נחמד

http://www.ardbeg.com/twist/

 

דבר נוסף בהתאם לחוקי המשחק החדשים (כמה עצוב) הוא המחיר המפוקע שדורשת המזקקה עבורו. הביסטי (Airigh nam beist) נמכר עבור 50 פאונד ואילו הק’ החדש ימכר עבור משהו כמו 65 פאונד. שוב אנחנו עדים לעליית מחירי המאלט, עקב ביקושים בעולם, ואלו חדשות רעות עבורנו חובבי המאלטים. נוצרה מציאות שבה אנשים משלמים גם מחירים מופקעים כאלו, וכוחות השוק מנצחים.

השיווק הרשמי שלו החל אתמול, ועד שאקבל אותו (או דוגמית ממנו) הנה רשמי טעימה (באדיבות whiskyNotes.be)

אף:עשן כבול מעורבב עם לימון, תפוז סיני. אגוזים, וצמר רטוב. רמזים לדשא וללחם קלוי מאוד.קפה ותבלינים מתגלים אחרי זמן מה

טעם: חזק ביותר,מתחיל מתקתק אבל ממשיך מיד לכוון המתובל. פלפלי עם עשן  פחמים בכמות נדיבה. לימון שוב, סוכרית סוס,ופנולים. מאוד אופייני לארדבג.

סיומת: מאוד ארוכה, מחליפה טעמים בין כבול,מלח,מוקה ופלפל עם רמזים למיץ זיתים.

לא מפתיע, עד כה מכל הביקורות שקראתי, מדובר ביורש ראוי מאוד לביסטי, מאוד ארדבגי, נשכן וחזק.

 

אני כבר לא יכול לחכות לאחד שיהיה אצלי בבר. בקרוב!

 

Slainte!

  • Share/Bookmark
יום שלישי, אוגוסט 11, 2009 @ 12:08 PM
גל גרנוב

octomore2bottletin

חובבי הויסקי שבינכם ,וחובבי הויסקים המעושנים והכבוליים מהאי איילה, ודאי שמעו על מלחמות הכבול המתרחשות בין שתי המזקקות הבולטות באיילה (ויסלחו לי חובבי לגבולין ולפרויג) : ארדבג (שעל האוגדייל שלהם כתבתי לא מזמן) וברוכלאדי.

מלחמות הכבול אמרתי, והכוונה היא למירוץ החימוש המוזר,אבל המהנה עבורינו חובבי המאלטים מאיילה, המתרחש בין שתי מזקקות אלו. כל אחת מנסה ויוצרת גרסאות סופר כבוליות למאלט שלהן בדמותם של הארדבג סופרנובה (שאותו טעמתי לפני כמה חודשים יחיד עם מועדון ‘בירה מזוקקת’), וכמובן האוקטומור.

קצת נתונים על האוקטומור:

כבול: 140 ppm.

חוזק אלכוהולי: בוקבק בחוזק חבית של 62.5% אלכוהול, לא רע בכלל.

גיל: 5 שנים. קצת צעיר, אבל אם המאסטר דיסטילר של ברוכלאדי,ג’ים מקיוואן חושב שהוא מוכן, מי אני שאתווכח. מדובר בבחור רציני ויצירתי להפליא,ומוערך מאוד בכל התעשייה.

שונות: הויסקי לא מפולטר בקירור,מה שמשאיר ארומות ושמנים ,ונותן טעם עשיר וכמובן אינו כולל תוספי צבע (קרמל) שפוגעים בטעם.

מס’ בקבוקים: 15,000 לכל העולם. “מהדורה מוגבלת”.

וכמובן,הוא פשוט יפה. ארוז, מעוצב, בבקבוק שמזכיר יותר וודקת פריום. פשוט יפהפה.

מידע נוסף אפשר למצוא כאן.

בכדי לסבר את האוזן ולתת לכם קצת מושג אודות רמות הכבוליות, קחו למשל את הלפרויג 10, מאלט מעולה, מוכר מאוד ונגיש, שהוא ללא ספק כבולי עד מאוד. אותו לפרויג 10 , מכיל בתוכו 40 ppm של כבול (ppm זו יחידת מדידה המתארת חלקים למליון או parts per million שבעצם מודדת את עוצמת הפנולים,החומרים הנותנים את ריח וטעם העשן והכבול לויסקי). לעומתו מכיל האוקטומור 2, 140 ppm, כלומר יותר מפי 3 ריכוז כבולי.

מי שאי פעם מזג ארדבג או לפרויג לכוס בחדר, ומייד הריח את הריח האופייני החזק מאוד של כבול, שחלקנו מכורים אליו (אני, מודה) וחלקנו סולדים ממנו ממש (אשתי למשל) בריכוז של 40 ppm יכול לשער לעצמו את עוצמת החוויה של הרחת וטעימת וויסקי כבולי ברמות האלו. תענוג!

טרם טעמתי את האוקטומור,אבל לפני שטעמתי את הסופרנובה (ותודה ל liorsion@ שהביא אותו כל הדרך מהמזקקה) חששתי קצת. חשבתי שאולי החוזק המטורף יפגע בטעם, חשבתי שמדובר רק בגימיק, ולא יותר. אבל התבדיתי. מדובר בויסקים מאוד מושקעים ומורכבים,ורמת הכבול בהם לא ממסכת טעמים וניואנסים אחרים. טוב, זה היה לגבי הארדבג סופרנובה, עכשיו נותר לבדוק את האוקטומור. כולי ציפייה.

יהיה מעניין גם לערוך טעימה ראש בראש כמו שעשו בבלוג הזה, מי מרים את הכפפה?

Slainte!

  • Share/Bookmark
יום שבת, אוגוסט 1, 2009 @ 07:08 PM
גל גרנוב

Ardbeg Uigeadail

אחרי זמן רב שלא הקדשתי פוסט לויסקי אחד, הגיע הזמן לדבר שוב על ויסקי,והפעם לא סתם ויסקי אלא אחד הטובים שטעמתי מעולם -  הארדבג אוגדייל.

לאלו מכם שאוהבים ויסקי אין צורך להציג את ארדבג, זו אולי המזקקה האהובה עלי ביותר. היא ממוקמת על האי איילה (Islay) ,שממנו מגיעים הויסקים הכי מעושנים ,כבוליים ויודיים שאפשר לקנות כיום. ארדבג הינה מזקקה ותיקה, אשר פועלת כבר מ 1815. בשנת 1981,נסגרה המזקקה ולאחר שנים רבות נקנתה ע”י תאגיד גלנמורנג’י והחלה לפעול ולייצר את המאלט הכי טעים בעולם,שוב ב1997 .

ardbegdistillery1024x768

הויסקי הכי ידוע ונפוץ שלה,הינו הארדבג 10, שגם אני מחבב מאוד, והוא לטעמי ויסקי חובה בכל באר של חובב סינגל מאלטים באשר הוא.

 

מקור השם אוגדאיל הינו מאגם אוגדאיל ממנו שואבת המזקקה את המים המשמשים לזיקוק הויסקי. האוגדאיל בעצם הינו סינגל מאלט קלאסי,אלא Vatted Malt , כלומר ערבוב של מספר סינגל מאלטים בני גילאים שונים ששהו בחביות שונות, אם לדייק: ערבוב של ויסקי שיושן בחביות בורבן ומחביות שרי,וכל זה בחוזק חבית, כלומר המאלט לא נמהל במים ולכן בוקבק בחוזק של 54.2% , מה שנותן לויסקי לבטא את עצמו עוד יותר.

loch ugdail

כבר מזמן רציתי לשים יד על בקבוק כזה, ומאחר ואין להשיג בארץ וגם בדיוטי אינו בנמצא, הצלחתי לקנות אחד רק לא מזמן.

קדימה, לרשמי טעימה: (ללא מים)

אף: כבול מתקתק, עשן מדורה,מתיקות של קני סוכר ופירות יבשים. חגיגה ממש! פשוט חוויה.

טעם: מתחיל מתקתק,פירות יבשים,סוכר שרוף מקורמל,ברביקיו של מרינדת דבש. בשר צלוי מתקתק. מורכב מאוד.

סיומת: עשן מדורה,מתקתקות ועישון. סיומת ארוכה,שמשאירה טעם עשן לאורך זמן, אבל עשן מתקתק.

מאחר ומדובר בחוזק חבית,ניתן ואפילו כדאי גם להוסיף שמה טיפות מיים,ולתת לו להפתח. המתנה של 5 דקות תגלה טעמים נוספים ותדגיש את הפירותיות.

סיכום:

מה אוסיף,מאלט מושלם. אחד מהטובים שטעמתי,ובטח הטוב מכולם מבית היוצר של איילה (וסליחה עם חובבי לפרויג,ברוכלאדי,באומור וכו’ -הוא פשוט טוב!). גם ג’ים מארי מחבר ה Whisky Bible נותן לו ציון מושלם של 97. אני מסכים.

בקיצור, מי שיכול לשים יד על בקבוק,לא לחשוב פעמיים. לפני שיגמר!

 

Sláinte Mhath!

Blog Widget by LinkWithin
  • Share/Bookmark