תג: ‘איילה’
אז ככה. השמועות החמות בעולם הויסקי כרגע הן על בקבוק חדש של ארדבג שעומד לצאת תוך כחודש וקצת (מרץ) שיקרא “אליגטור”. משמעות השם אליגטור הנה הדרך בה חורכים חביות בורבון על ידי הצת תוכנן. החריכה החזקה ביותר,נקראת אליגטור,מאחר וקורות העץ מקבלות מרקם שדומה לעור התנין. מעניין לא?
ארדבג כבר עשו ניסויים עם בקבוקים שיושנו בחביות שפוחמו כהוגן בגרסאות ה FEIS ILE 2009 (פסטיבל איילה) ולפי כמה מקורות הגרסא היוצאת בקרוב גם היא יושנה בחביות מפחמות ביותר אלו.
ככל הנראה גרסת COMMITTEE RELEASE תשוחרר במרץ 2011, וגרסאות ל”עמך” ישוחררו בהמשך. לגבי מחיר , אחוז אלכוהול, גיל וכו’ עדיין אין פרטים.
הצפי : לא זול, ללא ציון שנה(NAS).
נעדכן בהמשך,
שבוע טוב
אתם מכירים את זה שאתם מגיעים לבית קפה עם נוף מהמם לים, חוף שקט, יושבים מזמינים משהו לאכול והכל יקר, לא מוקפד וטעים כמו ארוחה בקפולסקי של שנות ה-80? אז זהו, שבפורט קפה זה לא ככה!
כבר המון זמן שלא ביקרנו בקיסריה. ידוע שזה אחד המקומות היפים באיזורנו, אבל לא יצא ,משום מה. בשישי האחרון יצאנו לכוון קיסריה מאחר והיתה בנמל הישן פעילות של הפרחת עפיפונים. המון ילדים והורים הגיעו לשם, הפריחו עפיפונים עם הוריהם, ולבד. היה ממש כיף,ולח ברמות על. אחרי שגם אנחנו הפרחנו את העפיפון שלנו, ודווקא הצליח לנו לא רע , ואחרי מאבק עם העפיפון ומרדף שכמעט הסתיים בנפילה שלי אחרי טיפוס על עתיקות קיסריה המתפוררות, והתפוררות אבן בה תמכתי את הטיפוס (כמה שריטות וחבלות קלות) וסיומו עם השבת העפיפון האובד (שהילד החליט לעזוב בעודו בשיא הגובה) , החלטנו לסיים את הערב בארוחה ליד הים.
לפי חוק העדר הלכתי לבדוק את התפריט במקום שנראה המלא ביותר: פורט קפה. התפריט היה קליל איטלקי לייט, והתאים גם לתיאבון וגם לכיס, לא יקר מדי.
כמו שהבנתם הרבה ציפיות לא היו לי מהמקום, אחרי שהתאכזבתי לא פעם ממקומות שיש להם נוף יפה לים. החלטנו ללכת על מנת סלט יווני (49 ש"ח), שקשה להרוס, פסטה אחת ופיצה למכורים (אני וג’וניור). הסלט הגיע די מהר והיה טעים מאוד, לא משהו מיוחד אבל הגבינה הבולגרית היתה טעימה, עדינה ובנדיבות. גם הוינגרט שקיבלנו ליד היה מעולה, והפוקצ’ה שרק טעמתי ממנה היתה טריה וכפרית כמו שצריך.
העיקריות היו טובות גם הן, הפיצה (48 ש"ח)שממנה ממש לא ציפיתי לגדולות היתה פשוט הפתעה! בצק טעים עם גבינה צהובה בנדיבות, שעליה בזוקים זיתי קלמאטה ואנשובי . האנשובי היה טרי ולא מקופסת שימורים כהרגלן של פיצריות רבות, ובבצק היה מין תבלין נעלם שנתן טעם מיוחד וטוב. בתור חובב פיצות אני מצדיע למקום. שאפו!
הפסטה,להלן ‘פטוצ’יני פורטובלו’ (51 ש"ח) הגיעה אל-דנטה כפי שצריך,עם פטריות טריות ורוטב במידה. טעמתי ממנה ואהבתי, למרות שאני בדרך כלל לא איש של אלפרדו, בנאלי מדי.
לצד המנות שהיו גדולות ונדיבות שתיתי חצי ליטר קרלסברג (28 ש"ח)(זה מה שהיה מן החבית ) שהיה ממוצע, הייתי מרחיב קצת את תפריט הבירה מהחבית,לפחות עוד לאגר נוסף ואולי איזו בירה בלגית ובירת חיטה כלשהי, זה כבר די סטנדרטי .זוגתי שתתה מיץ תפוזים (15 ש"ח) שלא נסחט במקום.
אני כבר הייתי מלא, אבל ג’וניור הלך הלוך שוב ושוב לויטרינת הקינוחים ורצה עוגה. נו שוין, הזמנו סופלה שוקולד (35 ש"ח), שהגיע עם גלידת וניל מאוד טעימה,מנוקדת בגרגרי וניל,אותה טעמתי (אני ממש לא אוהב קינוחי שוקולד, כך שלא טעמתי מן הסופלה, אבל הבנתי שהיה ממוצע)
בתוספת אספרסו ארוך (8 ש"ח) הסתכם החשבון שלנו ב 234 ש"ח. לא ממש זול, אבל טעים.
חשוב לציין כי קיבלנו מקום מעולה, ליד הגדר המפרידה בין הקפה לחוף הים (הקפה גבוה וחולש על כל החוף הקטן והמקסים של הנמל) .
סיכום:
אופציה חביבה אם אתם כבר שם, יכולה להיות רומנטית בשעות מאוחרות יותר, ובימים בהם אין אירעים המוניים ליד בנמל. אוכל טוב ,לא מאוד זול אבל מיקום מעולה וחוויה נעימה במיוחד בשעות הערב אם יש בריזה.
