הפיד שלנו – הרשמו
שיתופי פעולה
תג: ‘איטלקית’
קשה לי לחשוב על הרבה אנשים שלא שמעו על או היו בטאבולה (או לפחות שמעו את התשדיר שלהם ברדיו: “בוא לאכול בטאבולה….”), ואכן מדובר במוסד. המסעדה קיימת באותו המיקום (הרצליה פיתוח, אבל ממש בלב שכונת הוילות, צומת אחת מזרחית לצומת שמריהו) כבר שנים על גבי שנים. הייתי נוהג לאכול שם עם הורי עוד שהייתי צעיר בימים. מאז התחלפו כמה הנהלות, אבל המקום שומר על רמה טובה גם עם התחלופות.
מעל שנה לא הגענו לשם,וכבר מזמן חשבנו לנסוע בשבת לצהרים, עם ג’וניור. אשתי חובבת מסעדות איטלקיות, ולא צריך יותר מדי בכדי לשכנע אותה להגיע לטאבולה. בשבת האחרונה, היינו רעבים בבוקר, הרמנו טלפון והזמנו מקום. יהיה טעים, היינו בטוחים.
הגענו בשעה 12:30, המקום היה כמעט וריק. המסעדה עצמה מעוצבת בטעם טוב, של פעם. אורות עמומים,סגנון מאוד מאופק,כאשר במרפסת הסגורה, מין גג קצת מוזר המורכב מיריעות בד. לא מקום לבוא עם מישהי לדייט רומנטי, אבל בהחלט מקום טוב לסעודה עם חברים,ומשפחה. כאמור היינו רעבים, והתחלנו במצווה:
למנה ראשונה חלקנו סלט קיסר (32 ש”ח) שהיה מצוין, והוגש עם תוספת רוטב. יש לי חולשה לרוטב האנשובי של סלטי קיסר. הסלט כלל חסה,קרוטונים ושבבי פרמזן. מצוין!. להפתעתנו גם ג’וניור אהב את החסה עם הרוטב, ואכל בשקיקה. גדל כאן מבקר מסעדות בפוטנציה 
הגיע זמן העיקריות,בדרך כלל אני נוהג לאכול כאן את מנת הגדל: לזניה ברוטב בשמל, מנה אלוהית. הפעם צייתי שאני בטאבולה, והנה efic1 שגם הוא נמנה על חוג נאמני טאבולה (ביתו השני) צייץ לי כך: לך על הפילה ברוטב קיאנטי פטריות (108ש”ח). בחלטתי להיות נועז, לשנות והזמנתי את הפילה, החלטה שהתבררה כנבונה ביותר: על הצלחת נחו להם שני עיגולים עבים של פילה,אדמדמים בפנים, למידת מדיום בדיוק לפי בקשתי, שטים להם ברוטב קיאנטי מתקתק חמוץ, ופטריות פורטובלו צלויות. להשלים את המראה המלבב: פירה, נדיב במידתו, וטעים. היה זה לא פחות ממעדן.
זוגתי שלא ממש אוהבת סטייקים,בחרה גם היא הפעם במנה בשרית ולא בפסטה כהרגלה: חזה עוף צעיר בשמנת ופטריות (67 ש”ח). גם זו היתה מנה מעולה. חזה העוף היה רך,עסיסי, והרוטב, אוי הרוטב. פשוט שלמות. מנה מנצחת לחובבי העוף. אני איש של בשר, אבל הייתי אוכל את המנה בשקיקה לולא הזמנתי את הפילה. שאפו. גם מצד אשתי נשמעו קריאות התפעלות.
עבור ג’וניור הזמנו את מנת הילדים הנצחית: שניצל וצ’יפס, שהגיעו בצורה רחבה, וכפרית יותר. שניצל, אין מה להרחיב, אבל כנראה שהיה טעים, כי הוא חוסל לגמרי. בשלב זה ירד ג’וניור מהכסא ואיכשהוא הצליח להתקל במלצר שלנו, שהפיל אותו לרצפה בקול בכי גדול. מיד הובאה לו קערית גלידה ענקית, אותה אכל בשקיקה. כל הכבוד על הפיצוי, נקודה !
המנות היו גדולות מאוד,ומשביעות. אבל רצינו עוד, קינוחים בודאי.
לא ידעתי בדיוק מה ארצה לקינוח ושוב זלחתי את לחמי על גבי הטוויטר. את הכפפה הרים ADARH שהמליצה על הפחזניות (33 ש”ח) ברוטב שוקולד, וממולאות בגלידת וניל. מעניין.
הגיעו לשלוחננו שתי פחזניות עצומות בגודלן,שוחות ברוטב שוקולד (קצת יותר מדי לטעמי, אבל אני לא איש שוקולד, את זה אתם כבר מכירים) שהיו טעימות. לא משהו שטרם אכלתי, אבל בתוספת אספרסו כפול, סגרו יפה את הארוחה.
זוגתי, שכן חובבת שוקולד, הלכה על קינוח השף (33ש”ח), שהיה מעין סופלה שלצידו גלידה. התמונות מדברות בעד עצמן.
בתוספת שתיה קלה (תחת השפעת אנטיביוטיקה) וקפה הסתכם חשבוננו ב 340ש”ח. לא זול, אבל לא יקר מאוד. והתמורה, עינכם הרואות. שווה.
לסיכום:
מדובר במסעדה שכיף לחזור אליה פעם אחר פעם. לא מסעדת שף פלצנית,אלא מסעדה איטלקית טובה, עם מנות בשר מגוונות, תפריט עשיר, והנאה מובטחת. לפחות בספר שלנו.
אנחנו נחזור בודאי, כמו שחזרנו פעמים רבות.
בון אפטיטו!
במסגרת עבודתי ברמת החייל בחברת הייטק גדולה אני מזדמן לאכול צהריים בארוחות עסקיות.
היום רציתי לספר לכם על מסעדת ג'ויה, מסעדה שבה אני נוהג לבקר לפחות פעם בשבועים שיש לי חשק לאוכל איטלקי.
ג'ויה היא מסעדה איטלקית, המגישה ארוחות עסקיות בשעות הצהריים, הארוחה העסקית כוללת מנה ראשונה, מנה עיקרית ושתייה.
המלצה למנות ראשונות:
בג'ויה יש כל יום לפחות שני מרקים: מיניסטרונה, בטטה, עגבניות. המרקים בהחלט לא רעים.
אבל המנה המומלצת שלי לפתיח זה "נזיד ריבוליטה", המאכל מעט כבד, אבל מאוד מיוחד, מכיל ברובו שעועית ועוד מספר ירקות עם חתיכות של לחם, מאוד מומלץ.
אם אתם לא בקטע של משהו חם, יש גם סלט חסה או אנטי פסטי.
לצד המנה הראשונה תוגש לכם פוקצ'ה חמה מהתנור בלווית רוטב עגבניות.
המלצה למנות עיקריות:
פיצות נהדרות, הטובה מבינהם לטעמי זו פיצה קלבריה שמגיעה עם פפרוני, זיתי קלמטה ופלפל חריף. אבל כל הפיצות נהדרות ומיוחדות. הפיצות בג'ויה נעשות בתנור מלא עצים עם אש אמיתית, לא על גז, אפשר להרגיש את הטעם בפיצה. פשוט שווה!!!
אם לא בא לכם פיצה, יש מבחר פסטות לא קטן, כל הפסטות נהדרות, גם הפשוטות שביניהן, יש לי חבר שהתלונן על הגודל, אבל לטעמי המנות מספיק גדולות, לא יוצא רעב אף פעם מהמסעדה. הפסטה האהובה עלי היא הרביולי במילוי בטטה, מנה מאוד מיוחדת.
אם אתם בקטע של דיאטה, תוכלו להזמין למנה עיקרית סלט, הסלטים נראים טריים, לא אכלתי אז לא אוכל להעביר ביקורת.
מהמנות הבשריות אכלתי רק את השניצל, מנה מאוד גדולה שלא יכולתי לסיים, אבל למען האמת לא מאוד אהבתי, לא הייתי בא לג'ויה בשביל שניצל – ועוד אזהרה: תשכחו מקטשופ לצד השניצל, אין קטשופ במסעדה, אם אתם עם ילדים זה חיסרון.
האווירה במסעדה:
מלצרים אדיבים, גם בשעות הלחץ הצהריים, האווירה מאוד נעימה ונינוחה. אם אתם ממהרים אפשר גם לשבת על הבר, מאוד נחמד.
מחירים: ארוחה עסקית עולה בין 40 ל- 60 שח, בהחלט סביר, אחלה תועלת לעלות.
בתיאבון
מסעדת פרונטו היא אחד מהמוסדות הותיקים בתל אביב. די נדיר למצוא במקומותנו מסעדה שקיימת יותר מ10 שנים, ובטח לא עשרים כמו פרונטו. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו מבקרים שם, אבל עבר הרבה זמן מאז הפעם האחרונה, ולאחר דו שיח עם @mytaste החלטתי כי הגיע הזמן לבקר שם שוב.
לכן יצאנו אני ואשתי לארוחת צהרי שישי בתל אביב, והיעד היה ברור: פרונטו !
ההתחלה היתה טובה, למסעדה חניון חינמי ממש ממול, בכדי להקל על האתגר הכמעט בלתי אפשרי של מציאת חניה באיזור . התיישבנו, המקום היה ממש ריק בשעה מוקדמת זו של הצהריים, המסעדה נפתחה אולי כמה דקות לפני. על הבר ישב רפי אדר הבעלים ,המוכר לכם בודאי מהטעימות בתוכנית "קרב סכינים" .
למנה ראשונה בחרנו לחלוק סלט מעורב שהיה חביב, וכלל עלי בייבי,עגבניות שרי , צנוניות וגזר, ותובל עם מעט לימון (42 ש"ח) שאותו ליוותה סלסלת לחמים טריים שכללו פוקצ'ה ולחם כפרי עם אגוזים ופינכת חמאה שהיו טעימים. לעיקריות הלכנו על פסטה, איך אפשר שלא?
אני בחרתי בגרגנלי קרבונרה ופורצ'יני (72 ש"ח), שהכיל כמות נדיבה של בייקון חלמון ביצה, ואפונת גינה. על הכל בזק המלצר פרמג'יאנו אמיתית מגוש שבידו, כרגיל אין אפס , היתה זו מנה עצומה, טעימה ועשויה היטב.
זוגתי בחרה ברביולי ארבע גבינות ברוטב רוזה (55 ש"ח). הרביולי היו נימוחים וטריים ביותר,בתוכם גבינות שהותכו, מעורבות בבזיליקום בנדיבות, מעדן. ניכר היה שהוכנו במסעדה בתשומת לב רבה . גם מנה זו היתה נדיבה ומשביעה מאוד.
את הארוחה ליווינו בלימונדה תוצרת בית (12 ש"ח), שהיתה מעולה, עד כדי שהזמנו תוספת. כמו כן בכוס ברברה (35 ש"ח) שהייתה מתאימה ביותר למנות העיקריות. יצאנו כל כך מלאים, כך שלא יכולנו לחשוב על קינוח, ולכן לא טעמנו מן הקינוחים.
שורה תחתונה:
אוירה: רגועה, בפנים שקט ובחוץ כיסאות הפונים לכוון הרחוב.
תפריט: לא ענק אבל כולל קלאסיקות איטלקיות.
יין: תפריט היינות עצום, המסעדה מציעה מגוון של יינות איטלקיים ממחוזות שונים וכמובן היצע ישראלי סביר. יש לא מעט יינות שניתן להזמין בכוס.
מחיר: בינוני פלוס. בתוספת אספרסו כפול הסתכם החשבון שלנו ב 235 ש"ח לפני שירות..
לסיכום: מקום מצויין, ששומר על רמה שנים על גבי שנים, אחת האיטלקיות הטובות בת"א אם לא הטובה מביניהן.
בון אפטיטו!
תגובות אחרונות