food n' wine :: הבלוג של כפיר וגל

יקב אבידן הוא יקב קטן שמהווה מין "חור בהשכלה" האלכוהולית שלי,ועד היום טרם טעמתי אף יין מבית היוצר שלהם. לפני כמה ימים בשיטוט בחנות דרך היין שקניון רננים ,בחפושי אחר יין לארוחת היין השבועית של הצוות נתקלתי בסדרת התגים של הייקב. מדובר על 3 בלנדים שונים של ענבים  אדומים blend des noirs לפי התווית על הבקבוק, כאשר יש 3 צבעים שונים: סגול,אדום,וכתום. משום מה בחרתי את הכתום, ובקופה שכנע אותי המוכר הקבוע שלי שהאדום מוצלח יותר, אז החלפתי. ננסה, מה יכול כבר להיות?

התג הכתום הוא בלנד של פטיט סירה,קברנה סוביניון ושיראז (45%,35%,   20% בהתאמה)  . היין יושן 12 חודשים בחביות עץ אלון  אמריקאי וצרפתי.

ולרשמים:

צבע: אדום רובי

ריח: טוב,כל יין אדום מזכיר פירות אדומים אז זה לא חוכמה.  רותם הוסיף דובדבן .

טעם: גוף מלא פירותי, דובדבנים,פטל ווניל, לא מאוד מתובל אבל עגול עם סיומת בינונית וטעם שעד עכשיו קשה לי להצביע עליו . היין לא מאוד עצי, וזה משהו שאני אוהב ביינות.

בקיצור, אחלה של יין, עבור בערך 60 ש"ח, מוצלח מאוד, לא יומרני ובלנד פשוט כיפי.

אנחנו עוד נחזור חבדוק את הסגול ואת הכתום

ביום ראשון היה לי העונג לקחת חלק בטעימת יינות אופקית, של יינות ישראלים מבציר 2001. את הטעימה ערכנו במסעדה קטנה וחביבה בשם אל בריו. מסעדת אל בריו ממוקמת במרכז המדרחוב שבנחלת בנימין.

לפני שאגש לטעימה עצמה ברצוני להודות למספר אנשים אשר אפשרו את הערב הנפלא הזה. ראשית לאבי הלוי אשר הגה את הרעיון והצליח לקבץ חבורה של רנשים נהדרים וכמה יינות נפלאים לערב של כייף. תודה נוספת לאלון גונן, המארח שלנו, שהוא גם השף והבעלים של מסעדת אל בריו שבעיני היא פנינה חביבה אשר בטוח אבקר בה שוב. תודה אחרונה לדניאל רוגוב אשר כיבד אותנו בנוחכות וסיפר סיפורי יין חביבים.

האוכל – אני לא מתיימר להיות מבקר מסעדות, ולכן לא אנסה לתאר את האוכלכפי שהיה מתאר אותו מבקר מקצועי, אך אני כן אומר שהוא היה מצויין והסב לי לפחות תענוג. אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, אני מקווה שהתמונות האלו, יספרו את סיפורן של המנות הנפלאות שליוו את היין שטעמנו.

היינות – טעמנו בטעימה הזו 9 יינות ישראלים מבציר 2001, זוהי רשימת היינות לפי הסדר שבו הם נטעמו:

• דלתון – רזרב קברנב סוביניון
• בן חיים – קברנה סוביניון גרנד רזרב
• סגל – קברנה סוביניון לא מסונן
• ירדן – מרלו
• ירדן – מרלו כרם אודם
• ירדן – קברנה סוביניון
• ירדן – קברנה סוביניון כרם אלרום
• קסטל – גרנד וין
• זאוברמן – לימיטד אדישין

כעת לטעימה עצמה – אני סבור שניתן לחלק את הטעימה לשלוש קבוצות. שלושת היינות הראשונים, אלו שנטעמו אחריהם ובקבוצה האחרונה ישנו בקבוק אחד הזאוברמן.

הקבוצה הראשונה

היינות בקבוצה הראשונה הם אלו אשר שיאם כבר מאחור, הפרי כמעט ולא קיים והארומה מועטה גם כן. היינות האלו איבדו את הקסם אשר ניחן בהם בעבר.

דלתון רזרב קברנה סוביניון – הצבע אדום עמוק, האף מזכיר דובדבן אולי אפילו ליקר דובדבן ומעט שוקולד, הטעמים מזכירים את האף בתוספת של עץ תחוב, הפרי קצר מאוד וכן חלש בעוצמתו.

בן חיים קברנה סוביניון גרנד רזרב – היין הזה כמו קודמו, הציג ארומה ופרי חלשים עד כדי לא קיימים. היין ללא ספק בירידה.

סגל קברנה סוביניון לא מסונן – הסגל היה היחיד בקבוצה הראשונה אשר הראה אופי. עם צבע בורדו עז וכמות גדולה של משקעים כיאה ליין לא מסונן. האף הציג פרי אדום וכמות נדיבה של טיאנינים אשר השתלבו עם דובדבן. אני מאמין שגם יין זה הוא מעבר לשיאו אם כי בניגוד לשני היינות הקודמים בו עדיין ניתן לחוש פרי – רצוי לשתות כעת ולא להמתין.

הקבוצה השניה

בקבוצה זו נטעמו שני יינות המרלו של ירדן אחד מול השני, לאחר מכן שני הקברנה סוביניון, גם כן אחד אל מול השני, אחרון חביב נטעם הגרד וין של קסטל.

ירדן מרלו – היין הזה היה הראשון בטעימה אשר ניתן לומר שהוא "חי". צבעו אדום רובי, האף נדיב בניחוך פרי אדום.בפה מורגש יין עתיר בטיאנינים, פטל ודובדבן. סך הכל יין נעים אשר נתן קרב לא רע לאחיו מכרם אודם. מוכן לשתיה.

ירדן מרלו כרם אודם – היין הזה היה אפילו יותר מענין מקודמו עם אף דובדבני ומעט ליקוריץ. היין הציג גוף בינוני עד מלא עם תחושה קטיפתית של פירות יער.כם היין הזה מוכן לשתיה אך ניתן להמתין איתו אפילו עוד כשנתיים אם כי מדובר בסיכון.

ירדן קברנה סוביניון – אדום עז עם ארומה נדיבה של דובדבן ושוקוד. בפה מורגש היטב טעם של פרי אדום בשלת טאנינים נדיבים ומעט פלפל בסיומת. הסיומת עצמה ארוכה ונעימה. יין טוב אשר מוכן לשתיה ויכול אף להחזיק מספר שנים נוספות.

ירדן קברנה סוביניון כרם אלרום – יין זה היה קצת יותר עגול מאחיו הפחות נחשב. טיאנינים עדינים מלווים בטעמי וניל נעימים. לא להמתין יותר מדי – לשתות.

קסטל גרנד וין – מה שהכי ניכר ביין זה הוא הגוף המלא שלו, זהו יין אשר מזכיר יותר עולם ישן. יין זה מציג ללא ספק יכולת התיישנות מרשימה, אך גם איתו לא הייתי מתמהמה יתר על המידה.

הקבוצה השלישית

בקבוצה הזו היה יין בודד – הזאוברמן. שלא כמו שאר היינות בטעימה הזו, היין הזה היה במקום משל עצמו. שונה הן בארומה והן בטעם ולא מציג עייפות כלל. על כן החלטתי להשאיר אותו בקטגוריה משל עצמו.

זאוברמן לימיטד אדישין – אדום עז ועמוק, האף מציג ניחוחות פלפל לצד תות ופטל. בפה מדובר בפצצת פרי, חלק מהנוכחים, החלק שפחות אהב, כינה את היין סירופ. שוקולד, פלפל, חמוציות וקפה היו בין הטעמים שהיין הציג. אלו אשר כן אהבו טענו שהיין הזה מזכיר את האמרונה המפורסם. יין זה יכול ללוות מנות עשירות בטעמים כעת עם כי ניתן ולטעמי אף רצוי לתת לו עוד קצת זמן מנוחה.

מסקנות

• למעט הזאוברמן רצוי לנצל הזדמנו ולשתות את היינות מבציר זה כבר כעתץ
• עבורי היין המעניין ביותר בטעימה היה הירדן קברנה סוביניון הרגיל אשר הציג טעמים טובים ויכול התיישנות מרשימה, כייף לראות יין ישראלי שמחזיק בצורה שכזו.

יקב ויתקין הוא אחד הייקבים הקטנים והמיוחדים יותר שקיימים בארצנו הקטנה. אחד המאפיינים שלו הוא שימוש בסוגי ענבים לא שגרתיים ביינות זניים למשל קברנה פרנק, ופטיט סירה שבדרך כלל משמשים לבלנדים בייקיבים אחרים .

הייקב מייצר מספר סדרות של יינות, הראשונה , מסע היא סדרת בלנדים, אדום לבן ורוזה – הסדרה הזולה והנגישה יותר שנותנת תמורה מצויוינת למחיר. השניה הסדרה, יינות זניים שעליה נמנה היין שעליו נדבר היום.,

היין שרציתי לכתוב עליו הפעם  גם הוא אינו מזן שיגרתי כלל וכלל, מדובר בקריניאן. מי לא זוכר את ימיה החשוכים של תעשיית היין שלנו, בה היו מייצרים יינות פשוט רעים, ועינב הקריניאן יצר אז לא מעט גירסאות כאלו שגרמו לו עוול. אבל לא עוד, תלת שרביטם של משפחת בלגולובסקי הפך עינב נשכך זה ליהלום של ממש.

אז הנה רשמינו:

צבע: אדום עז ועמוק

אף: הדבר הראשון שמריחים הוא פטל, אין פה עוררין, פה אחד פטל (שימו לב גם לבלוג של רותם).

בפה: פטל כמובן, ולקט פירות יער(דובדבנים?!) . אני הרחתי גם אקליפטוס,משהו מתובל וריחני אבל לא מצאתי אזכור לכך ברשמי טעימות אחרים שקראתי. חייבים לציין את הטאנינים הסוערים שנותנים איזה טוויסט בסיום. משהו עוקצני על הלשון

היין עודנו צעיר מעניין יהיה לטעום אותן עוד כמה שנים. רק טוב הן יעשו לו זה ברור.

לסיכום: יין מצוין,מייקב קטן , לא שגרתי שלא מאכזב.