הפיד שלנו – הרשמו
שיתופי פעולה
תג: ‘אבידן’
בשבוע שעבר התקיים אירוע מיוחד, סומלייה 2009. סומלייה הנו אירוע יין שקורה פעם בשנה, אליו מגיעים בעלי יקבי בוטיק, יקבים גדולים ויבואני יין ומציגים את היין שלהם לקהל הרחב. זו תערוכה שמטרתה לקדם את היינות של המציגים בעסקים השונים.
האירוע פתוח רק לקהל מהתעשייה – מלונאים, בעלי מסעדות, כתבי יין, ברמנים וכמובן גם לבלוגרים של יין. השנה התמזל מזלי להשתתף באירוע הנוצץ הזה.
יצאתי לאירוע לאחר העבודה בשעה 18:00, קיבלתי תדרוך מדוייק מגל, גל אמר לי שני דברים חשובים:
1. להכין מראש רשימה של יינות שאני רוצה לטעום כי אי אפשר לטעום מהכל ואני אתפרק
2. לא לבלוע את היין, פשוט לירוק אותו בטעימה. כמובן שלא ביצעתי אף אחת מההוראות, פשוט בלתי אפשרי לעשות רשימה שיש מבחר כזה גדול, ולירוק את היין? מה פתאום, איך אני ארגיש את הסיומת שלו? אין מצב.
הלכתי לאירוע עם חבר חובב יין מושבע ממשפחה צרפתית, ליתר דיוק צרפתית מרוקאית. נכנסנו לאולם והמילה הראשונה הייתה WOW. המון דוכנים, בקומה למטה היו יקבי בוטיק, בקומת הביניים היו יבואנים של יין ובקומה למעלה היו היקבים הגדולים.
בכניסה לאולם הראשי נתקלתי בצחירו יושב עם אשתו ונראה שפוך לחלוטין. צחי מספר שהוא משעה 14:00 באירוע, הוא כנראה שתה מכל היינות, זה סימן לא טוב, אני לא יותר חזק מצחי וידעתי שזה יהיה גורלי, אבל מי לעזאזל ינהג הבייתה?
התחלנו במשימת הטעימות, עברנו על כל הדוכנים לפי הרשימה שהכנתי, היינו מסודרים ונחושים לטעום כמה שיותר. לאחר כ-10 טעימות עשינו עצירה לטעימת גבינות של משק יעקבס, אמרתי לעצמי שהגבינה תרפד לי את הקיבה ולא אשתכר, פירקנו צלחת גבינות במהירות הבזק והמשכנו במלאכת הקודש.
היו יינות בינוניים והיו יינות מעולים, עשיתי רשימה של היינות שיותר אהבתי, כמובן שלא טעמתי מהכל, להלן הרשימה – אין משמעות לסדר:
1. ארגמן של רכסים דובב – יין שמורכב מענבי סוזאו וקריניאן, מי שאוהב את הברקן קריניאן בהחלט יאהב את היין הזה. צבע נהדר וסיומת מדהימה.
2. קברנה סוביניון של קטרון – בהחלט קברנה מוצלח בעל גוף מורכב, הפתעה אמיתית.
3. אליעד של שאטו גולן – אני מאוד אוהב את שאטו גולן, האליעד שטעמתי היה אמנם מעט צעיר, אבל בעל פוטנציאל ואין לי ספק שעוד מעט זמן הוא יכול להיות יין מנצח. שמעתי ששאטו גולן גם הציגו את היין "גשם לבן", לא יצא לי לטעום ממנו, הבנתי שהוא מדהים.
4. יינות סירה כרם יחיד של ירדן – יש יין מתל פארס, יהונתן ואורטל. אורטל היחידי כרגע נמצא בשוק. כולם פשוט מעולים. אורטל לטעמי הכי טוב. מומלץ מאוד אם אתם אוהבים סירה.
5. ריזלינג יבש של גונטרום גרמניה, מיובא על ידי קיפיס, את היין הכרנו בפעם הראשונה בארוחה עם יותם ממסעדת טאצה ד'אורו.
6. קברה ספישל ריזרב של רקנאטי – אני לא מת על רקאנטי אבל היין הזה פשוט עשה את העבודה. גוף מדהים ופירותיות מטורפת.
7. סנדרו של אלכסנדר – יקב חמוד מאוד, הסנדרו מכיל 4% ענבי סוביניון בלאן, לא שגרתי להוסיף סוביניון בלאן ליין אדום, בהחלט מיוחד.
8. אבידן תג סגול, עוצמה פירותית.
היו עוד הרבה יינות, אבל אלה המומלצים שלי מהמבחר שטעמתי.
היו גם גימיקים נוספים.
סנגריה מיובאת מספרד, מוגשת קרה במיוחד, מורגש קליפות הדרים וארומה נהדרת
יינון מרימונים, מתיקות שמזכירה מעט יין קידוש, אבל איכותי. מומלץ לטעמי להגשה עם קינוחים לאחר הארוחה.
שמן זית איכותי שגם ממנו טעמנו, נהדר.
סיימנו עם פחית של פרסקו. פרסקו זו מעין שמפנייה איטלקית, הפחית עשתה לנו סדר בראש, גמרה אותנו לחלוטין.
יצאנו שמחים וטובי לב לחטוף איזה בייגל ב"טל בייגלס", אולי להוריד את השכרות. לאחר שעה החלטתי באופן חד משמעי שאני לא כשיר לנהיגה ולקחתי מונית הבייתה להוד השרון.
בשנה הבאה מגיעים ברכבת…
סיקורים נוספים לאירוע סומלייה בבלוגים אחרים:
פוסט בבלוג של רותם
פוסט בבלוג של drinking
פוסט בבלוג של אורן אבראשי (בירה ועוד)
לחיים
ראש השנה התש”ע מתקרב אלינו בצעדי ענק, מחר בערב נשב רובנו עם בני המשפחה בשולחן החג נאכל כיד המלך ונשתה יין, הרי זו מצווה. בימים האחרונים אני מתבקש על ידי רבים שאוהבים יין אבל פחות מתמצאים על המלצות ליינות לראש השנה. לכן, החלטתי לכתוב פוסט ובו לאחל שנה טובה, ובאותה נשימה למנות חמישה יינות ששתינו השנה ושאהבתי, כולם יינות במחירים שפויים לגמרי, לא יותר מ 90 ש”ח, ורובם אפילו באיזור ה 70 ש”ח.
זו רשימה סובייקטיבית ,ולא מדעית, ללא ציונים אלא פשוט כמה כאלו שלדעתי יעשו לכם את החג למתוק,חמוץ ומעניין יותר. כדרכי בקודש, כל היינות הם יינות ישראלים (ראש השנה לא?) וניתן למצוא אותם בקלות בכל חנות יין ממוצעת (דרך היין,חינאווי,וכו’)
משום מה רב הישראלים מעדיפים יין אדום. במדינה חמה כמו שלנו, זה מוזר. אבל זו עובדה, לכן בחרתי בשלושה אדומים, רוזה אחד ולבן אחד. קשה לבחור. יש עוד המון טובים, לא פחות מאלו שבחרתי ואולי אף יותר, אבל אלו עולים לי בראש ברגעים אלו.
יינות אדומים
היין הראשון אותו טעמנו לא מזמן הוא הקריניאן ריזרב של ברקן. יינות ברקן משום מה זוכים לסנטימנט שלילי אצל הרבה אנשים וכשאני מזכיר “ברקן” בדרך כלל הנטייה לחשוב על יינות לא מזהירים, אבל ההיפך הוא הנכון. היקב מייצר יינות איכותיים, טעימים ומאוד מוצלחים שנותנים תמורה מעולה למחירים שלהם. הקריניאן של ברקן הוא פשוט כזה, טעים, לא יומרני, ובמחיר שלו קשה למצוא יין שנותן יחס תמורה\מחיר טוב יותר. פוסט שפירסמתי עליו לפני כמה שבועות. מומלץ.
היין השני שברצוני לציין הוא האוורד 2005 של יקב עמק האלה. יקב לא גדול שמייתר 200,000 בקבוקים בשנה. האוורד הוא בלנד של 45% קברנה, 45% מרלו, 10% פטיט סירה, פירותי מאוד עם קצת עץ ברקע, הולם מצוין ארוחות בשריות דשנות. פשוט יין טוב.
היין השלישי והאחרון מבין האדומים הינו אבידן תג סגול. יקב אבידן הינו יקב בוטיק משפחתי ומייצר כמויות קטנות של יין. התג הסגול הוא בלנד אדום המופק משילוב של מרלו (40%), שירז (25%), פטיט סירה (20%) ופטיט וורדו (15%). באותה הסדרה ישנו גם התג האדום שטעמנו וגם הוא מצוין אם כי, ההעדפה שלי היא לסגול, מאחר והוא עוצמתי יותר:פרי שחור נגיעות וניל שוקולד ובעל סיומת מצוינת. גם הוא ממש לא יקר, ונותן תמורה מעולה לכל שקל של השקעה.
יינות רוזה
אלו שעוקבים אחרי הבלוג יודעים כמה אני אוהב יינות רוזה,במיוחד בקיץ. קיץ יש לנו הרבה,ברוך השם ולכן המון הזדמנויות לטעום רוזה טוב. גם ראש השנה עדיין די חמים, ורוזה קריר יעשה לכם את ארוחת החג מהנה הרבה יותר.
קשה לי להחליט על רוזה אחד, אבל אחד מהאחרונים ששתיתי עולה לי לראש: הרוזה של רקנאטי. הקדשתי לו פוסט שלם כאן . רק הבקבוק לבדו עם הצבע הוורוד עושה טוב בלב, ובעין. שילוב של אסתטיקה עם יין פשוט איכותי טוב ומרענן. מומלץ נקודה. וכל אלו שיש להם סטיגמה על יין רוזה, שהוא לא רציני, וכו.: חבר’ה עם מאכלי דגים היין הזה פשוט אייס. נקודה.
יינות לבנים
הרבה לבנים עברו אצלנו השנה. מכולם יש אחד שאני מחבב במיוחד ושמורה לו פינה חמה אצלי: פלטר סוביניון בלאן. מדובר ביין מעולה עם ארומות קש ורמזים לפירות טרופיים כמו קיווי. מרענן, עדין. עם ריחות משכרים. פשוט ליגה משל עצמו. עשו לעצמכם טובה, קנו בקבוק, הביאו אותו למארחים שמבינים ביין, ותצאו מלכים. באחריות. פנינה אמיתית .
לסיכום:
השנה היתה עמוסה ביינות,ארוחות,ליקרים וכמובן משקה האלים : ויסקי.
מי יתן ובשנה הבא לא נחסר דבר, ונדע נהרות של יין,אגמים של ויסקי,והררים של ארוחות גורמה.
ולסיום: עלינו לזכור כשאנחנו שותים יינות אוכלים עם המשפחה ונהנים ממיטב מטעמי ארצנו וארצות הניכר (ויסקי ישראלי טוב, עוד אין) שאי שם לא רחוק מאתנו יושב גלעד שליט בשבי, רחוק ובודד. מי יתן ובשנה הבאה יוכל גם הוא להרים עמנו כוס יין, בחיק משפחתו וחבריו, אדם חופשי.
אמן.
חג שמח.
צוות הבלוג: גל וכפיר.
יקב אבידן הוא יקב קטן שמהווה מין "חור בהשכלה" האלכוהולית שלי,ועד היום טרם טעמתי אף יין מבית היוצר שלהם. לפני כמה ימים בשיטוט בחנות דרך היין שקניון רננים ,בחפושי אחר יין לארוחת היין השבועית של הצוות נתקלתי בסדרת התגים של הייקב. מדובר על 3 בלנדים שונים של ענבים אדומים blend des noirs לפי התווית על הבקבוק, כאשר יש 3 צבעים שונים: סגול,אדום,וכתום. משום מה בחרתי את הכתום, ובקופה שכנע אותי המוכר הקבוע שלי שהאדום מוצלח יותר, אז החלפתי. ננסה, מה יכול כבר להיות?
התג הכתום הוא בלנד של פטיט סירה,קברנה סוביניון ושיראז (45%,35%, 20% בהתאמה) . היין יושן 12 חודשים בחביות עץ אלון אמריקאי וצרפתי.
ולרשמים:
צבע: אדום רובי
ריח: טוב,כל יין אדום מזכיר פירות אדומים אז זה לא חוכמה. רותם הוסיף דובדבן .
טעם: גוף מלא פירותי, דובדבנים,פטל ווניל, לא מאוד מתובל אבל עגול עם סיומת בינונית וטעם שעד עכשיו קשה לי להצביע עליו . היין לא מאוד עצי, וזה משהו שאני אוהב ביינות.
בקיצור, אחלה של יין, עבור בערך 60 ש"ח, מוצלח מאוד, לא יומרני ובלנד פשוט כיפי.
אנחנו עוד נחזור חבדוק את הסגול ואת הכתום
תגובות אחרונות