הבלוג של כפיר וגל foodnwine

אתחיל בגילוי נאות קצר – מי שמכיר אותי יודע שאחד היקבים הישראליים האהובים עלי ביותר הוא יקב אבידן. אני מכיר את היקב ואת יינותיו כבר לא מעט שנים ופשוט מאוהב בהם. כך שכאשר הגיעה אלי במייל הודעה על דבר קיום טעימות אורך ביקב, קפצתי על המציאה בכל ארבעת הגפיים. בהודעה נכתב שיהיו שני מועדים באותו יום שישי (25 למרץ), והיות ואני בלימודים בבוקר שריינתי לי ולעוד שני חברים מקום למפגש הצהריים.

בצהריי יום שישי, שלמרבה השמחה הפך קיצי משהו לקראת הטעימה, התייצבתי ביקב מוכן ומזומן למשימה שלפניי. את פניי קיבלה שירה אבידן שכחלק מפעילות היקב כמשפחתי, ובנוסף למטלות אחרות, היא אחראית השיווק של היקב (עם השנים הפכה שירה לחברה טובה ותמיד כיף להיפגש עימה). יחד עם אורחים נוספים לקחה אותנו שירה אל פנים היקב, לחדר החביות היכן שכל אירועי הטעימה וההשקה מתרחשים. תמיד אני מוצא את העניין של ישיבה, ביקב ישראלי, בסמיכות לחביות בהן מתיישן, מתבגר ומתפתח לו היין המיוחל, מיוחד. הרי רוב יקבי ישראל כשרים ולנו, חובבי היין שאינם שומרי שבת, אסור באמת להתקרב ובטח שלא לגעת בחביות או במכלי ההתססה. והנה פה, לא רק מותר להתקרב ולשאוף את ריח האלון, אנו יושבים ליד החביות, נושמים אותן, מלטפים אותן, מרגישים את העץ ואת אופיו. אם תרשו לי להיות רומנטי לרגע – כמו מלטפים את תינוק הישן בעריסה.

בחדר החביות המתין לנו שולחן ארוך, ערוך עם כוסות, דפי מידע, מים, פרוסות באגט ושמן זית. תפסנו את מקומותינו, ובעוד אנו ממתינים לאורחים נוספים, הצטרפה אלינו צינה, אמה של שירה, אך קודם, ומעל לכל, הייננית של היקב (וטוב שיש לי סדרי עדיפויות). צינה הסבירה בקצרה על מטרתה של טעימת אורך, שהיא לבחון ולראות כיצד אותו יין, בין אם זני או בלנד, התפתח והשתנה לאורך השנים, ולכן טעימת אורך של יין מסויים תתחיל לרוב עם טעימת חבית של הבציר האחרון שלו (שוב, זני או בלנד, אין זה משנה). גם כאשר מדובר בבלנד (כמו במקרה הזה),  שאולי שינה את מרכיביו עם הזמן, לרוב אופיו נשאר דומה בין שנות עשייתו (בד”כ תלוי ביינן),  ולכן בטעימת אורך של בלנד ניתן בהחלט לראות כיצד האופי הייחודי לו התפתח, גם אם מרכיביו שונו בין בצירים.

טעימות האורך כללו שני בלנדים משתי סדרות של היקב. הבלנד הראשון היה ‘תג כתום’ מסדרת ‘בלנד דה נואר’, סדרה של בלנדים שנועדו לשתיה עכשווית או בעתיד בקרוב. הבלנד השני היה ‘פול ווין’, מסדרת פרינג’ היותר יוקרתית, שיינותיה נועדו ליישון והנאה בעתיד היותר רחוק (ישנן עוד מספר סדרות ליקב). כמו כן, בסיום טעימות האורך הובטחה לנו הפתעה נעימה.

מעבר לטעימות עצמן, שאת רשמי האישיים לגביהן (המייצגים רק את טעמי), אביא בהמשך, התנהלה שיחה ענפה בין יושבי השולחן לגבי יין, יקבים וביקורת יין – נושא שעלה אחרי שצינה סיפרה לנו שדניאל רוגוב ביקר ביקש בשבוע לפני וערך איתה ארבע שעות מרתקות של טעימות. אגב, לאחרונה זכו יינות של אבידן לציונים גבוהים מדניאל רוגוב. היה לי כיף גדול להכיר אוהבי יין נוספים, ובעלי נסיון רב ממני, לשוחח עמם וללמוד מהם.

כאמור התחלנו עם יינות ‘תג כתום’ מסדרת ‘בלנד דה נואר’ –

2009 עתידי. גראנש 60%, ארגמן 20%, פטיט סירה 20%. מחירו בקניה עתידית במארז של 12 בלבד – 912ש”ח למארז.
        צבע – סגול בוהק עם שוליים בהירים. 
        אף   - פירות יער שחורים ואלון.
        חיך   - פטל, טנינים רכים, פלפל.
        סיום – בינוני ומפולפל.
יין טעים אך עדיין נושך וצעיר. אני בהחלט רוצה לנסות אותו לאחר שיבוקבק ויירגע לו. מה שמעניין לגביו הוא העובדה שלראשונה עשו ביקב שימוש בזן הארגמן ששמו לרוב יוצא לפניו כעינב קשה לגידול, שנותן הרבה צבע ולא ממש יותר מכך. שאלתי את צינה, תוך הרמת גבה צינית – “ארגמן?!”. ובכן, בשנים האחרונות יצאה צינה בהחלטה להתאים את יינות היקב יותר ליינות אזורי היין של אגן הים התיכון. כחלק מהחלטת מעבר זו, יש רצון וניסיון לשלב ביינות היקב ענבים שמקורם הוא אזורי היין הללו, למשל שיראז, גראנש וקריניאן. ארגמן, שהוא פיתוח ישראלי, בתחילה לא נכלל ברשימת המועמדים אך בסופו של דבר, כמעין מחווה למכר שלא הפסיק לשבח את הזן, קנתה צינה טון יחיד של העינב. הארגמן הוכנס לתסיסה בלי שום ציפיות ותוך מחשבה שמקסימום הלך טון ענבים. מה רבה הייתה ההפתעה ביקב כאשר בתום התסיסה יצא יין בוהק בצבע ועשיר בריחות וטעמים. נראה שמעתה לארגמן יהיה מקום נאה באבידן ובהחלט הוא מוסיף בצבע, ארומות וכן בטעם לתג כתום 2009. מרענן.

2008. קברנה סובניון 40%, מרלו 35%, גראנש 25%. 94ש”ח לבקבוק. (זכה לציון 90 מרוברט פרקר!). 
        צבע – בורדו-סגול עם שוליים בהירים. 
        אף   - פלפל אנגלי, טחב קל, פירות יער, אוכמניות.
        חיך   - עגול עם אוכמניות, תבלינים עדינים, פלפל שחור ופלפל אנגלי.
        סיום – ארוך, מאוזן ופירותי.
יין מאוזן מאוד ונעים שכיף לשתות אותו כבר עתה למרות שיש לו פוטנציאל לדעתי האישית, לפחות לעוד שנתיים יישון.

2007. קברנה סובניון 45%, מרלו 35%, גראנש 20%. 85ש”ח לבקבוק.
        צבע – אדום-כתום כהה. 
        אף   - גם כאן מופיע טחב קל מלווה במעט אלון, דובדבנים בשלים ותבלינים..
        חיך   - עדין, נעים ועגול. הדובדבנים מהאף מגיעים ללשון ומצטרפים פירות יער בשלים ותבלינים (פלפל שחור ולבן הבולטים שביניהם).
        סיום – ארוך ומלא בתבלינים ופלפל לבן.
יין עגול שמתגלגל בפה בהנאה צרופה. אישית אני זוכר אותו כשהושק ואף שתיתי מספר בקבוקים ממנו. הזמן בהחלט עשה לו רק טוב.

2006. קברנה סובניון 75%, קברנה פרנק 15%, מרלו 10%. 105ש”ח לבקבוק – נכון לאירוע נותרו חמישה בקבוקים בלבד ביקב.
        צבע – אדום-חום כהה. 
        אף   - מערה – כן כן, מעין טחב של כניסה למערה חשוכה וקרירה, תבקרו למשל במערת התאומים. קפה, וגם פה פלפל.
                  בעצת שכני לשולחן הנחתי ל-2006 עוד זמן ארוך בכוס שלאחריו נוספו ניחוחות פירות יער אדומים ובשלים.
        חיך   - מעט טאניני עם שוקולד מריר איכותי, צימוקים, ופירות יער. חיך מאוזן ומורכב שהיה קשה לנתח לגורמים.
        סיום – גילו של היין בא לידי ביטוי בסיום הבינוני-קצר והטאניני משהו.
בקצרה – תרימו טלפון ליקב. אם נותר משהו מהחמישה בקבוקים האחרונים – לקנות ולהזמין אותי לכוס או שתיים…

לאחר שהשווינו בין השנים של ‘תג כתום’ והסכמנו שהאופי של הבלנד הזה בהחלט מתיישן יפה תוך התעדנות והתפתחות טעמים נהדרת, עברנו לחתך השנים הבא. רצה הגורל ובמקרה לשלושת הבצירים של ה-‘פול ווין’ שטעמנו, ישנו אותו הרכב של 60% קברנה סובניון ו-40% פטיט סירה. צינה מספרת שבכלל במקור היין הזה התחיל עם רצון לעשות פטיט סירה עם תוספת של קברנה סובניון, אך הפטיט סירה היה כה דומיננטי שההרכב התחלף למה שהוא כיום, ולו רק כדי שהקברנה ירגיע את שותפו לבלנד. כמו שציינתי כבר, העובדה ששלושת הבצירים חולקים את אותו הרכב היא תוצאה של גורל ולא של יד מכוונת – צינה בונה את הבלנדים בכל שנה מתוך ידיעה מה היא רוצה שאופיו של יין יהיה. במקרה, עם ה-‘פול ווין’, “חומרי הגלם” נתנו הרכב עקבי.

‘פול ווין’, סדרת פרינג’ -

2009 עתידי. קברנה סובניון 60%, פטיט סירה 40%. מחירו בקניה עתידית במארז של 6 בלבד – 780ש”ח למארז.
        צבע – סגול כהה עמוק. 
        אף   - טחב חזק ודומיננטי שמחביא פירות בשלים.
                  גם ל-‘פול ווין’ 2009, שוב בעצה אחת עם שכני לשולחן, הנחתי לנשום בכוס עוד זמן מה. הדבר הוכיח את עצמו שכן הטחב נעלם והתחלף בריח קטורת מתקתקה.
        חיך   - טאניני מאוד אך פירותי עם תבלינים עדינים, שוקולד מריר ווניל. לאחר זמן בכוס טעם ברור של מלון כתום.
        סיום – בינוני ומלא בשוקולד.
אם ה-‘תג כתום’ 2009 היה נושך וצעיר, הרי שזה בועט בנוסף. יין עם נוכחות שרוצה להראות את עצמו שלטעמי יגיע לבגרות ולאיזון רק בעוד כמה שנים. בהחלט שווה לעקוב ולראות מה הזמן יעשה לו.

2008. קברנה סובניון 60%, פטיט סירה 40%. 160ש”ח לבקבוק.  (אף הוא זכה לציון 90 מרוברט פרקר!).
        צבע – סגול כהה-בורדו. 
        אף   - פולי קפה, וניל, רוזמרין, תבלינים.
        חיך   - טאניני קלות, מלא ועגול. מתקתק ופירותי עם פלפל שחור ווניל.
        סיום – בינוני ומפולפל.
יין נהדר שיצא לי לטעום ממש לא מזמן בהשקה שלו ושלשמחתי שני בקבוקים ממנו שוכבים במקרר היינות שלי. יין שיילך נהדר עם תבשיל בשר “כבד” ועוד יש לו לאן להתפתח.

2007. קברנה סובניון 60%, פטיט סירה 40%. 200ש”ח לבקבוק.
        צבע – סגול כהה-בורדו. 
        אף   - מנטה, אורגנו טרי, טימין ופירות בשלים. אף מדהים ומאוד מבושם.
        חיך   - מאוזן ועגול עם טאנינים רגועים יותר מקודמיו. מנטה, פלפל, קפה, שוקולד מריר, אוכמניות ודובדבנים. פשוט חגיגה.
        סיום – ארוך עם נגיעות פלפל לבן, קפה ושוקולד איכותי.
יין מעולה שמוכן לשתייה כבר עתה ולדעתי יהיה נהדר גם בעוד שנתיים-שלוש. כמה טוב שיש לי בקבוק שלו בתנומה.

‘פול ווין’ הוא בהחלט  יין מרשים, בכל הבצירים שנטעמו. ככל שהוא מתיישן יותר בבקבוק, הוא נהיה מורכב יותר ומעניין יותר ומהווה חוויה טעמים נהדרת.

שירה אבידן מוזגת ’תג כתום’

לאחר סיום הטעימה הרשמית נמזגה לנו לכוסות ההפתעה שהובטחה קודם לכן. הפעם כבר היה מדובר בטעימה עיוורת לכל דבר שכן שירה וצינה לא היו מוכנות לחשוף את זהות היין לפני שכולנו טעמנו והתרשמנו. אז הנה מה שאני קיבלתי ממנו -

 יין הפתעה
        צבע – סגול-בורדו. 
        אף   - פירות יער, קפה, תבלינים. אך נעים מאוד.
        חיך   - מורכב, טעים ועגול עם תבלינים, קפה ושוקולד.
        סיום – ארוך שמושך את הקפה.
הרישומים הקצרים הנ”ל לא עושים באמת צדק ליין הזה שהיה מאוד מרשים. יין עם נוכחות ומורכבות נהדרות. תוך כדי שאנו מנחשים ונהנים ממנו הוציאה שירה מגשי גבינות טובות לשולחן שהלכו נהדר עם המשקה שבכוסות. אישית חשבתי שמדובר בסירה אבל אז שירה פתרה עבורינו את המסתורין.

יין ההפתעה היה פטיט סירה 2008, שיצא משתי חביות בלבד ואנו היינו בין הראשונים לטעום אותו! מחיר היין טרם נקבע, אך בהחלט ניתן להרשם לקבלת פרטים עתידיים ולרכישה עתידית – מומלץ.

מקץ כשלוש שעות הסתיים אירוע הטעימות בפינוק מיוחד. לא מזמן השיק היקב יין מאוד מיוחד מסדרת פרינג’ העונה לשם מור, כשם הבושם התנ”כי. יין מור 2006 מורכב מארבעה זנים שונים – גראנש, שיראז, מרלו וקברנה סובניון. בשנת 2005, במשך ארבעה חודשים, יובשו כארבעה טון ענבים מהזנים הללו על רשתות בתוך היקב עד שהפכו לצימוקים (הייבוש היה קצת ארוך מדי והתקבלו צימוקים עם ריכוז מאוד גבוה של סוכר). הצימוקים הורדו ידנית ובעדינות מהשדרות והתירוש המרוכז שנסחט הועבר לתסיסה מאוד ארוכה אליה הוספו שמרים חזקים ובסוף התהליך התקבל נקטר שחור עם כ-16% אלכוהול. בשלב זה הועבר היין לשתי חביות למשך כשלוש שנים! כמות הבקבוקים שהופקה מאוד מוגבלת וכפי שצינה מתארת – בכל בקבוק יש למעשה ארבעה בקבוקים.

מור 2006, סדרת פרינג’. 360ש”ח לבקבוק.
        צבע – חום-כתום.  
        אף   - מתוק, מלא פירות בשלים ומתוקים וניחוח דומיננטי של צימוקים אדומים עסיסיים (הצימוקים הגדולים).
        חיך   - חמאתי ומתקתק, כמעט מזכיר פורט. פירות ותבלינים. חיך מאוד מורכב ומהנה. 
        סיום – ארוק ומתוק.
מור מהנה ביותר וכמעט קינוח בפני עצמו. הוא אינו יין מחוזק אך מזכיר מאוד פורט ואף שרי אולורוסו מתקתק. לטעמי זהו יין לארועים מיוחדים וכנראה שאת הבקבוק שקניתי בהשקה, אפתח כאשר בני בכורי יגיח בקרוב לעולם (טפו טפו טפו).

לסיכום, אירוע טעימות האורך היה הצלחה מסחררת ומהנה במיוחד ושמחתי מאוד על האפשרות שניתנה לי לטעום את היינות שלמדתי להכיר בצעירותם לאחר זמן ולגלות כיצד התפתחו.

אני רוצה להודות לצינה ושירה אבידן על האירוע ועל האירוח, לשאר החברים שהיו נוכחים על החברה והשיחה וכמובן, לגל וכפיר על האפשרות לכתוב ולפרסם בבלוג.

תודה שקראתם ומקווה שנהניתם.

לחיים,

שי גלבוע