עסקית בשגב–הרצליה, טייק 2
אם אתם זוכרים בעבר פרסמנו כבר פוסט אורח על מסעדת שגב, אבל כאמור, היינו חייבים לבקר שם בעצמנו. שמענו רבות וטובות על עסקית הצהריים, והנה ההזדמנות לבקר הגיעה. אשתי חגגה את יום הולדתה אתמול,ומאחר והיינו שנינו בחופש,ובאיזור, החלטנו ללכת ולסעוד בשגב. קצת שקט מהילדים, לצהריים רגועה.
הגענו רעבים, שזה כבר טוב. לא ארחיב על העיצוב של המקום, מדובר בעיצוב מושקע שכולל הדמיה של של רחוב, עם חלונות, מרפסות וכו’ די מצועצע אבל חביב. המוסיקה שהתנגנה לכל אורך הארוחה היתה פשוט כלבבי: קצת שנסונים צרפתים, קצת שירים שקטים, טיפה ג’אז. יופי.
המקום היה כמעט מלא, והושבנו בקומה העליונה שהייתה שקטה יותר. קיבלנו מייד סלסלת לחמים טריים מאוד וטעימים, מלווים בשתי פנכות : חמאה, המתבקשת, ואיולי שהיה טעים מאוד.
בלטו על השולחן גם שלוש צנצנות : מלח אטלנטי, מלח שחור,וצ’ילי, מאוד מוקפד, ואסטטי.
התלבטנו לגבי הראשונות, ולבסוף החלטנו על מרק פטריות מוקרם, ועל רביולי במילוי גבינת עיזים זוקיני וכרישה ברוטב קרם עגבניות,מוגשים עם חציל בלאדי ובזיליקום. שתי המנות היו טובות מאוד, כאשר אני העדפתי את המרק שהיה מצוין, קרמי, ועדין בטעמיו. גם הרביולי היה לא רע, אבל חסר מעוף. כמו תמיד,ההגשה מאוד נקיה ומוקפדת.
לאחר הראשונות,קיבלנו מרענן חיך מעניין מאוד בדמות סורבה סלרי שהיה חמצמץ ונעים, ממש לא מה שציפיתי מסורבה סלרי. רעיון יפה.
לעיקריות בחרנו במנות בשריות : פילה יען בגריל, מונח על ריזוטו פטריות עשיר וצמחי תבלין וחזה מולארד מהגריל, ונח על רצועות תפוחי אדמה מהטבון, גרעיני חמנייה ושומשום טחון
לצד בייבי תפוח אדמה בוער – מנה שעולה 10 ש”ח יותר בתפריט העסקית.
פילה היען היה מצוין, והריזוטו שמתחתיו טעים ממנו. מאחר וחלקנו את המנות, יצא לי לדגום את שניהם, ואכן, מדובר במנה מעולה. (המנה כוללת שני “מגדלים” כפי שנראים בתמונה).
מנת המולארד היתה מצוינת במה שקשור לבשר, אבל התוספת של תפוח האדמה הבוער ותפוחי האדמה מהטאבון, היתה די יבשה, ומשעממת, ורק כמה גבעולי האספרגוס שהיו מונחים על הצלחת,הצילו אותה. חבל, מאחר והמולארד היה מענג. אשמח לראות שילוב שונה של תוספת למנה זו. עיצוב המנה היה יפה,אבל לא הכל זה עיצוב כפי שאנחנו יודעים…
המנות אמנם נראו קטנות אבל הייתי די מלא אחרי שתיהן. זה לא מנע מאיתנו להמשיך עם קינוח כי צריך לא?
מנה שמאוד סקרנה אותי היתה סלט פירות, אננס, מלון, קיווי ורימון מונחים על קרם תמרים ושקדים מוגשים עם גרניטת פסיפלורה ומלון וקשיו מסוכר. גרניטה של פסיפלורה? לא שגרתי ומעניין, ומאחר ולא רציתי קינוח כבד, זו היתה אופציה מצויינת. המנה מגיעה בתוך סיר קטן, שנח על צלחת עם קרח יבש, שעושה עשן יפהפה מתחתיה, רעיון יפה! (מקווה שאתם מזהים שם את העשן)
הגרניטה היתה מאוד טעימה, ומתוקה והפירות וקרם השקדים השתלבו טוב יחדיו. מנה טובה ומעניינת מאוד, ועוד יותר מכך – יפה!
זוגתי בחרה משהו יותר שוקולדי בדמות סופלה שוקולד עם גלידת שוקולד (אותה החליפה בגלידת וניל תוצרת בית), שהיה טעים, אם כי די נדוש לטעמי.
ההגשה שוב,היתה יפה ואסטטית.
לסיכום :
מחיר העסקית 115ש”ח , הוא בגין עסקה לא רעה בכלל. מבחר המנות גדול, ולעומת מחירי המנות בערב, מדובר במציאה. בתוספת כוס יין (פאוסטינו), קפה ושני קינוחים ומיצים, הסתכם חשבוננו ב 380 ש”ח. לא זול, אבל יצאנו מפוצצים ומרוצים. בהחלט אפשר להסתפק במחיר העסקית ושתייה ולסיים את הארוחה בכ 150 שח כולל יין.
אחלה אופציה לא זולה, לצהריים,אם אתם באזור ורוצים מטבח קצת משודרג, מעוצב, ולא רע בכלל.
בתאבון