ביקור נוסף בשגב אקספרס
מי שעוקב אחר הבלוג ודאי זוכר כי כבר ביקרנו בשגב אקספרס לארוחה עסקית בעבר. אבל דין עסקית אינו כדין ארוחה בשאר ימות השבוע. השבוע היינו בסביבה והחלטנו לקפוץ הפעם עם שני הזאטוטים לארוחת צהריים. אחד הייתרונות של שגב אקס הוא המבחר הרב, ערב של סגנונות ומאכלים מפיצה , סלט, וכלה בסטייק יען. גם המחירים לא מאוד גבוהים, גם אם כי לא זולים.
הזמנו מקום והגענו לצהריים. הושבנו בפטיו בשולחן עם מקום לעגלה,ובחרנו את המנות שלנו. היינו רעבים. ובמיוחד הילד. אין מנות ילדים מוקטנות (בד”כ אני ממש נגד מנות הילדים הסטנדרטיות של פסטה עם רוטב אדום, ושניצל וצ’יפס. גם ג’וניור לא ממש בעניין מנות כאלו ואוהב פסטה עם רוטב של גדולים,סטייק ושאר מנות מבוגרים, אבל במידות צנועות יותר) לכן הלכנו על פיצה מרגריטה, כהימור בטוח, ואם אפשר מהר.
הפיצה (49 ש”ח)הגיעה ממש מהר, נראתה מצוין, וגם היתה טעימה, בצקה פריך וגבינה במיה מספקת. עזרנו קצת לג’וניור לסיים את המנה, והיה לא רע בכלל.
לראשונות הזמנו סלט קיסר (41 ש”ח) שאנחנו מחבבים מאוד. הגיעה מנה לא גדולה, אבל לא קטנה, טעימה, טריה עם קרוטונים (בחרנו את הגרסא ללא עוף), עם רוטב מתובל כהלכה, שהורגשו בו דגי האנשובי בדיוק במידה הנכונה. מלמעלה גבינה מגוררת, בקיצור , מנה מצוינת. מאחר ואכלנו מעט פיצה, לא אכלנו הפעם את הפוקצ’יה הטעימה שמוגשת בצורה מקסימה בתוך שקית נייר . בפעם הבאה.
לא ברור לי למה (באנו לארוחה רגילה בעילום שם) אבל המלצר פינק אותנו גם בסלט נוסף “באדיבות שגב”, סלט איטלקי ( 30 ש”ח) שכולל עלים טריים בוינגרט תמרים מיובשים ובלסמי עם אגוזי מלך, פילה תפוז, שקדים קלויים ואספרגוס גריל. הסלט היה טעים, אם כי לא כמו סלט הקיסר שהיה מוצלח ממנו, והיו בו מעט מאוד גבעולי אספרגוס קלויים.
לעיקריות בחרתי מנה שכבר אכלתי בעבר והיתה מצוינת : "יען ביין ואגסים (89 ש”ח) – יען בגריל עם רוטב יין פורט, בצלים אדומים ואגסים סגולים. מנה מעולה, בכמות יפה, פשוט סטייק יען מעולה ברוטב מתקתק שאי אפשר לא לאהוב. גם רעייתי אהבה מאוד את המנה. הפירה שהוגש לידה היה מ ע ו ל ה. אפילו כרמל הקטנה אכלה קצת ממנו.
מנה נוספת שחלקנו היתה ריזוטו (59 ש”ח) – ריזוטו ירקות גינה ופטריות טריות מבושל עם צמחי תבלין, שום, שמנת, גבינת פרמז’ן ואגוזים. המנה היתה מתובלת כהלכה, עשירה בירקות וטעימה מאוד. פשוט וטעים.
הכל טוב ויפה, נהננו עד מאוד, פרט לדבר אחד שמאוד הכעיס אותי. ביקשתי להזמין חצי ליטר גולדסטאר,הבירה היחידה מן הברז. המלצרית ענתה לי כי יש רק “פיינט” שזה 410 מ”ל. ראשית, זה שאין חצי ליטר זו שערוריה. שנית , פיינט אינו 410 מ”ל אלא 450 או אם מדובר על פיינט אנגלי אזי זה 570 מ”ל. אני די בטוח שהכוס שניתנה לי היתה בת 330 מ”ל לא פיינט ולא בטיח, אבל לא בדקתי. FAIL גדול גדול לשגב. נון גדול שלך, אנא תקן מייד.
לקינוח חככנו בדעתנו ולבסוף הזמנו גביע גלידת שוקולד (10 ש”ח) לילד, ולנו “שכבות וחלווה” (36 ש”ח) – עוגת שכבות עסיסית עם קרם חלווה, רוטב אספרסו חם, קקאו וקצפת מסקרפונה עשירה. המנות הגיעו מעט לאט אבל היו טעימות. רביבי סיים את הגלידה ואנחנו התמוגגנו מהקינוח. בד”כ אני לא ממש אוהב קינוחים מתוקים מאוד, אבל פה היה שילוב מנצח של המסקרפונה הקטיפתית, החלווה והגלידה שלמטה. קינוח מצוין.
בתוספת אספרסו ארוך, מיץ תפוזים ובננה ובירה שחורה (והבירה שלי, המרגיזה) הסתכם חשבוננו ב 350 ש”ח. לא נורא, אבל לא מסעדת פועלים, כפי שהעיר בצדק כפיר.
לסיכום:
מדובר באחלה אופציה לארוחה משפחתית ובכלל, עם המון אפשרויות בחירה, מנות טעימות, אסטתיות ומשביעות. מטבח “שף” לייט. וכמובן, לא צריך לשדוד בנק. פרט לעניין הבירה המרגיז, נהננו מאוד. אנו נחזור לשם בודאי.
בתיאבון.