food n' wine :: הבלוג של כפיר וגל

בחמישי האחרון לקחתי יום חופש על מנת לארגן את הבית, נסענו לאיקאה, חזרנו לקחת את הילד מן הגן מוקדם, ורצינו להנות קצת במסעדה באזור, ולא שוב פעם לחפש חניה או מקום בהרצליה. האופציות לא רבות באזור השרון קרוב לבית זה נכון, אבל מסעדת OM היתה זכורה לנו לטובה מן העבר (סעדנו שם לפני כשנתיים), והחלטנו לחזור.

לאלו שלא מכירים, מסעדת OM קיימת כבר כמה שנים בהוד השרון. עומדת בראשה דווקא שפית, איילת אור, שמביאה עמה את סגנונה המיוחד עם קריצה למטבח הים תיכוני. לרגישים לגלוטן מציעה המסעדה תפריט ללא גלוטן, רעיון חביב. המסעדה עצמה ממוקמת בשכונת מגורים, לא רחוק ממרכז העיר ודרך רמתיים, ונחבאת לה במין ח’ שלצדה חנות ירקות, ובתי מלאכה, מיקום קצת מוזר, כך שאין סיכוי שסתם “תתקלו” בה אלא אם חיפשתם אותה במיוחד. ליד המסעדה יש שתי רחבות בהן חניה, וגם ניתן לחנות ברחוב בני ברית עצמו (כאן לא תל אביב, והכל אפור, תודה לאל) כך שהמיקום די נוח מבחינתנו.

בדיוק השבוע חל מבצע “שף תאכל” בו ניתן להנות מארוחה בת שתי מנות במחיר שווה לכל נפש, אבל מאחר ואנחנו הגענו בשעת הארוחה העסקית, העדפנו אותה שכן היא הציעה גמישות רבה יותר במנות וגם המחיר היה די דומה למבצע. במסגרת הארוחה העסקית, ניתן לבחור מנה ראשונה מהתפריט ומנה עיקרית במחיר המנה העיקרית. לא רע, והמבחר לא קטן.

פתחנו את הארוחה עם לחם הבית, וממרח טחינה. שילוב די מוזר, ואני ביקשתי מיד קצת חמאה. לחם וחמאה זה השילוב המנצח מבחינתי. הלחם היה טעים מאוד, בסגנון צרפתי.

רעייתי בחרה בסלט למנה ראשונה, שהיה טעים, והוגש בנדיבות. סלט חביב וטעים.

אני בחרתי בפטה כבד, המוגש על טוסט, שמעליו ריבת בצל. הפטה היה טעים מאוד, נימוח, מעט מתקתק, מרקמו היה מושלם. הלחם הקלוי, הוברש בחמאת שום והיה מעדן, וגם הבצל היה טוב. בסך הכל מנה טעימה מאוד, לא יחודית, אבל קלאסיקה צרפתית למנה ראשונה.

הבחירה בעיקריות כבר היתה קשה יותר. רעייתי חובבת הפסטה בחרה בניוקי ריקוטה רכים עם גרגרי תירס מתוק ,אספרגוס ,טקילה ,טימין ,וקרם פרש בניחוח טרטופו (52 ש”ח). היחודי במנה הוא היותם של הניוקי עשויים מריקוטה ולא מתפו”א כפי שאנחנו רגילים לאכול בדרך כלל. זו מנה מעניינת מאוד, אם כי מבחינת טעמים מאוד עדינה, וריחנית, אם כי אנמית מעט בטעמה. סך כל המרכיבים אמור להיות מצוין, אבל משהו כאן היה חסר, אולי צריך היה לחשוב על רוטב קצת יותר מתובל, אולי הריקוטה והרוטב לא התחברו. בכל מקרה, המנה היתה רק טובה, ואני נאלץ להסכים כאן עם רעייתי, היתה החמצה. להבא לא נבחר במנה הזו.

אני החלטתי ללכת על מנת בשר קלאסית, מאלר שהייתי רעב ולאחרונה אני מחבב יותר ויותר בשר פשוט על הגריל. נטו. לכן הזמנתי נתח אנטרקוט מיושן מוגש עם רוטב ציר בקר עשיר ,ופרוסות של לחם תירס (94 ש”ח). עינכם הרואות מדובר במנה גדולה ביותר, שהגיעה על מחבת לוהטת, שוחה בציר טעים ביותר. מידת הצלייה היתה מדויקת לפי בקשתי : מדיום רייר. הנתח היה עשיר בשומן, אולי עשיר מדי, אבל היה טעים מאוד. פשוט מעדן. מדובר במנה נדיבה מאוד, וטובה מאוד.

הקינוחים בתפריט נראו מפתים מדי בכדי לא לדגום אותם, לכן בחרנו לא לחלוק אלא לאכול כל אחד קינוח משלו. אשתי בחרה בעוגת גבינאש עם גנאש: עוגת גבינה ושוקולד לבן על בצק שטרוייזל נפלא ,מוגשת עם שקדים קלויים. (18 ש”ח בדיל העסקית)

אינני חובב עוגות גבינה, אבל טעמתי מעט, ואכן היתה זו עוגה טובה. רעייתי, אהבה את המנה מאוד, כך שלחובבי הז’אנר מדובר בבול!

אני בחרתי במנה עם שם מצחיק: BananaNation : שטרודל בננות ,אגוזי מלך ותמרים בבצק פילו מוגש חם עם גלידת תה ירוק (גם כן 18 ש”ח בדיל). קשה לא לאהוב קינוחי בננה. הבננה המקורמלת עם סוכר, תמיד מעלה ניחוחות משכרים, ומתיקות מהנה. גם כאן, מדובר במנה עם ריח מעולה, פריכות נעימה של בצק הפילו וליווי של גלידה מהצד. גלידת התה הירוק היתה פשוט שוס. טעימה, לא מרירה מדי, ולא מתוקה מדי, ואזנה למופת את מתיקות הבננה. מנה מנצחת ומעניינת! שאפו.

מאחר ומאוחר יותר באותו הערב נכונה לי טעימה עיוורת של 7 יינות גרנאש בביתו של רותם, החלטתי לא לשתות יין, אלא לבחור במיץ הלימונדה שכלול בארוחה העסקית. בתוספת אספרסו ארוך הסתכם חשבוננו ב 191 שקלים. לא זול לארוחה עסקית אבל גם לא יקר בהתחשב בכך שאכלנו שלוש מנות (המנה שבחרתי היתה המנה היקרה בתפריט).

לסיכום:

בהחלט מקום מצוין לאכול בו אוכל טוב, מושקע וטעים. מסעדת שף (שפית) בגובה העיניים ששומרת על הרמה כבר כמה שנים. אם אתם גרים באיזור השרון, ולא רוצים להרחיק לעיר הגדולה או להרצליה פיתוח, מדובר באופציה הטובה ביותר באיזור שאני מכיר. אוכל לא יומרני, במחירים סבירים, ובתמורה הולמת. אהבנו.