דלתון – פומה בלאן 2006
השבוע בטעימת היין השבועית בחרנו בפומה בלאן של דלתון, 2006. כן, מיושן. לא ממש בחרנו אלא קיבלנו אותו במתנה בכדי לטעום. היין הזה, עבר התעללות לא פשוטה ו”יושן” במשרד בתנאים קשים במשך כשלוש שנים. תנאים קשים : חם בלילות, ובמיוחד בקיץ, במשרד בלי חלונות. לא אידאלי 
יין שיושן באותם התנאים מסוג קברנה סוביניון של דלתון, היה פשוט גמור כשטעמנו אותו לפני כשנה, כך שלא היו לנו ציפיות מיוחדות מהבקבוק הזה. (הכנו גם יין לגיבוי, במקרה והוא יהיה מקולקל בצורה שלא ניתן יהיה לשתות אותו כלל).
“פומה בלאן” אינו זן חדש של ענבים שלא שמעתם עליו, אלא טוויסט קטן על שמו של הענב שממנו הוא מיוצר : סוביניון בלאן. בדלתון החליטו לתת את השם הנל ליין בשל טעמי העישון והעץ שהיין סופג מהיישון בחביות עץ האלון לאחר התסיסה.
השימוש בשם “פומה בלאן” אינו חדש, ומקורו בשנות ה –70 ביקב מונדאבי. רוברט מונדאבי החליט בצעד שיווקי מבריק לתת ליין מענבי הס”ב את השם “פומה בלאן” ויצר ביקוש ליין שעד אותו יום לא זכה לפופלאריות בארה”ב.
בהכנת היין, הועברו ענבי הס”ב לחביות אלון שבהם נמצאו השמרים של התסיסה (שיטה הנקראת Sur lies ) . היין יושן בחביות כעשרה חודשים.
היין היה מפתיע באיכותו. אמנם לא מעולה, אבל ציפיתי ליין שבור הרבה יותר, ואילו היין הזה היה חביב, לא במיטבו אבל בר שתייה לגמרי. מסתבר שיינות לבנים עמידים יותר מאחיהם האדומים לאחר שיושנו בתת תנאים למשך זמן. מי חשב?
צבע: צהוב זהב
אף: ארומות בולטות של אננס, פירות הדר ווניל.מעט עשן?
פה: היין ספג חבית, וזה ניכר. בשונה מס”ב אחרים שהם הרבה יותר עשבוניים, כאן ישנם טעמי מתקתקים , וניל ועץ, וחמאתיות מורגשת (החבית..). ככל שעבר הזמן והיין שהה בכוסות, גברו ארומות האננס, וטעמי החמאה התחזקו.
סיומת: בינונית של טעמי החמאה והחמיצות.
בסך הכל יין נחמד, ולא יומרני. מעניין להשוות אותו לגרסא ששכבה במקרר יין, וזכתה ליישון מתאים.