פוסט המאה שלנו: ארוחת ערב במסעדת טאצה ד’ורו –Tazza D’oro
כמו שכבר הבנתם מהכותרת, אנחנו חוגגים מאה פוסטים ב- foodnwine (לרגל האירוע הפוסט הזה נכתב במשותף, על ידי שנינו – כל אחד כתב את חלקו). לחגיגה שכזאת החלטנו לעשות ביקור במסעדת טאצה ד’ורו.
את ארוחת הערב סעדנו ביחד עם יותם בעל הבית של המסעדה. שהיה מארח למופת וגם איש שיחה מעולה ומנעניין.
לאלו מכם שלא מכירים א המקום כלל, מדובר בבית קפה-מסעדה הנמצא בתחילתה של שכונת נווה צדק, בצמוד למסעדת הבשרים המעולה NG. הטאצה אינו מקום חדש כלל וכלל,ועומד לחגוג את יום הולדתו ה-10! כן, 10! ממש בקרוב. קשה לי לחשוב על הרבה מסעדות ובתי קפה שיש שקיימים כבר זמן כה רב, בזירת הבילויים התל אביבית, מה שהופך אותו למוסד, ממש כך. בית הקפה נקרא כך על שם בית הקפה בעל אותו שם ברומא, שהוא שם דבר בסצינת הקפה האיטלקית. כמו כן, מייבא יותם והקפה את הקפה הייחודי של טאצה דורו מאיטליה,וכמובן כל הקפה שבו משתמשים בבית הקפה הישראלי הוא על טהרת אותו קפה יחודי, בעל הקלייה המיוחדת. מה שעוד נחמד בבית הקפה, שהוא מאוד שכונתי, ומכניס פנים, בין השאר בקיץ מתקיימות הקרנות סרטים בחצר המקסימה של המקום על מסך ענק, תחת הכותרת “סינמה טאצה”, משחק מילים על הסרט האיטלקי האלמותי שאולי הוא אחד מהחמישה הטובים מעולם: סינמה פרדיסו.
התחלנו את הערב עם יין ריזלינג יבש של גונטרום, גרמניה, לפי המלצתו של יותם. יותם למי שלא יודע היה סומלייה (מלצר יין) בעברו, וניתן לחוש זאת טוב מאוד בתפריט היינות שאינו שיגרתי כמו בשאר בתי קפה שאנחנו מכירים ( לא עוד כמה ישראלים, ואיזה קיאנטי וספרדי לרפואה, אלא תפריט יין מכובד מאוד!). אלו שקוראים את הבלוג מכירים את חיבתי היתרה לריזלינגים באשר הם, במיוחד בקיץ הישראלי, ושמחתי לנסות כאן ריזלינג גרמני (הגרמנים יודעים לעשות שלושה דברים טוב: בירה,ריזינג,ומכוניות) שטרם טעמתי. לא התאכזבתי, היה זה אחד הריזלינגים היותר מעניינים שטעמתי לאחרונה. חצי יבש, לא מתקתק לא מתחנף אבל איזה ריזלינג!
אף: פרחוני, פה: פירותי, חמצמצות רעננה, וגוף בינוני, עם סיומת חמצמצה שמשאירה טעם של עוד. בהחלט ריזלינג טוב, לא יומרני, בול! – יותם פגע בפעם הראשונה. אהבנו את היין כלכך, שאני יודע שכפיר כבר קנה שניים וחיסל אותם בסעודת ראש השנה.
את היין שתינו בלווית מנות ראשונות:
מנות ראשונות:
חציל בלאדי – מנה של חציל בלאדי אמיתי שרוף, מגיע מעל מצע של עגבניות, קלמטה וגבינת עזים.
טעם השרוף מדהים, השילוב בין העגבניות לגבינה היה טוב גם כן. הלחם הביתי והלחמניות שקיבלנו התאימו לטבילה ברוטב הנהדר.
מנה מומלצת, זוג יכולים לחלוק למנה ראשונה.
ארנצ’יני – כדורי ריזוטו עם קלמטה ומוצרלה על יוגורט אורגנו. במבט ראשון זה נראה כמו פלאפל, כדורי הריזוטו מצופים פירורי לחם ומטוגנים, הכדורים שלעצמם מעט יבשים לטעמי, אבל רוטב היוגורט עם האורגנו מאוד טעים. השילוב משפר את המנה. אל המנה הזאת אני פחות התחברתי.
ראשי קלמארי על צזיקי צנונית – כידוע אני חובב פירות ים, כל מנה שמגיעה מהים עושה לי טוב, אני פחות אוהב ראשי קלמארי. הצזיקי היה טעים מאוד. מנה חמודה.
סלט ריזוטו וירקות אנטי פסטי – מעין ריזוטו קריר שמבושל ומוגש עם אנטי פסטי בתוכו. מנה שפחות התחברתי אליה, חסר לי מעט רוטב, הטעם של המנה היה טוב.
בין המנות הראשונות יותם הוקפץ לטפל באיזה בעיה, אני וגל היינו רעבים מאוד ביצענו ניקוי של כל הצלחות כולל צלחת הלחם.
כמו כן גם את היין הצלחנו לגמור עד שיותם חזר, רצוי לציין שהיינו שמחים יתר על המידה תודות לריזלינג הקליל הזה.
את המנות העיקריות ליוויני ביין נוסף, שוב בעצתו של יותם. אני דווקא לא רציתי ללכת על גוורצטראמינר,כי חששתי שהוא יהיה מתקתק כמו רבים וטובים ששתיתי לאחרונה, אבל יותם הבטיח לי שיש לו אחד שאני חייב לטעום. גוורץ יבש, דרא”פ משהו חובה. לאחר שהוכיח את עצמו בבחירת הריזלינג, נתנו לו יד חופשית בבחירה, ושוב נפלנו על פנינה של ממש.
גוורצטרמינר 2008 של יקב ברגסיג, דרא”פ.
האף של היין הזה פשוט מהמם. עד עכשיו אני מריח את הליצ’י ואת הקיווי שפשוט מפציצים את האף. תענוג. בפה החגיגה נמשכת עם מעט גויאבה, וסיומת של אשכולית אדומה. מאמא מיה, הדרום האפריקאים האלו יודעים לעשות גוורץ! וכל זה, חשוב מאוד, כל זה ביין ייבש, חמצמץ וארומטי, בלי חנופה של סוכר. בהחלט הגוורץ הכי טעים שטעמתי השנה. שאפו. יותם, שיחקת אותה.
מנות עיקריות:
קציצת סינטה על הגריל – עם ‘דמי גלאס’, על פירה, עגבנייה ובצל חרוכים. מנה נהדרת, מיד שטועמים רואים שהבשר איכותי. יותם לא מספר מאיפה הבשר ומשאיר את הנושא בגדר סוד. רוטב הדמי גלס היה עשוי היטב, והשתלב נהדר עם עם הבשר וגם עם הפירה. מנה שמאוד אהבתי. גם למי שלא אוהב המבורגרים המנה יכולה להתאים, ולמי שאוהב המבורגרים יופתע לטובה.
מרוב שיכרות את המנה הזאת ןלצערי לא צילמתי, אני משאיר לכם את התענוג לדמיין איך המנה נראית.
ניוקי פריך על מצע של רוטב כמהין ואספרגוס – מנה מיוחדת, הניוקי מטוגן ופריך, האמת שאני יותר אוהב ניוקי בצורתו הטבעית. הרוטב היה נהדר. האספרגוס היה טרי ועשוי בדיוק על המידה. מנה שנראית מצוין,תשפטו בעצמכם!
מנות אחרונות:
שרוכי חלבה ופירות יבשים – על גלידת תמרים וטחינה גולמית. אני חובב מושבע של סומסום על שלל צורותיו, זו מנה נהדרת, סיום מדהים לארוחה. הפירות היבשים גם השתלבו נהדר. מ ו מ ל ץ!!!
גרניטה – זו המנה שיותם הכי מתגאה בה, את המנה הוא הביא מסיציליה שם הוא גר בעברו. המנה מורכבת שכבות של אספרסו ממותק ועבר מספק פעמים קירור וכתישה ושכבות של קצפת עשירה וטובה. בהחלט מנה מדהימה. יותם מספר שבסיציליה שותים את הגרניטה לצד קרואסון וזו כל הארוחת בוקר שלהם – אני גם צריך לנסות.
פונדנט שוקולד – עם גלידת שקדים. אני חובב שוקולד, אז בוודאי שאהבתי. הגלידה הייתה טובה מאוד והורגש בה טעם מאוד חזק של שקדים, ממש כמו מרציפן. השוקולד נזל לאחר חיתוך המנה, מבחן החיתוך עבר בהצלחה.
טירמיסו – עשוי עם קפה טאצה ד’ורו, יותם אמר שהוא טרי והוא יותר טעים למחרת. הוא היה פשוט מעולה גם באותו היום.
קפה טאצה ד’ורו
אני פריק של קפה. קפה טאצה דורו הינו שם דבר גם ברומא, מדובר על בית קפה שעובד כמו מכונה, ומגיש אלפי אספרסואים בשעות הבוקר. יותם סיפר לנו איך הוא היה יושב ומקשיב לרעש העבודה של הבאריסטות ואחראי הקפה, שמחלק להם פקודות מה צריך להכין, וזה היה פשוט מדהים. הקפה ששתינו מיובא הישר מבית הקפה ברומא, שם הוא נקלה והבלנד היחודי ששונה מעונה לעונה נקלה על ידי אדם אחד, ששומר על סוד הקפה של טאצה. אותו קולה שנחשב עילוי גם ברומא, קיבל את ה”מתכון” כשהיה שוליה של הקולה הקודם, שגם הוא נחשב אוטוריטה בתחומו.
אחרי שטעמתי מהקפה, מייד ביקשתי לקנות איזה 100 גרם טרי, הביתה למכונה הביתית האיטלקית שלי. לפנק אותה, ואותי.תוך דקותיים היתה לי שקית קטנה מעוצבת עם ריח גן עדן, שהתפשט במכונית שלנו בשניות כשעזבנו את המקום. ניחוח של איטליה.
לסיכום:
אווירה: מדהימה, כמו באיטליה, יחס אישי, בהחלט מקום לדייט, יום נישואים, יום הולדת…
אוכל: מנות אחרונות מדהימות ביותר, אוכל טוב לחלק מהמנות לא התחברנו ובחלק ממש התאהבנו, עניין של טעם.
מחירים: מאוד זולים ביחס למקום ולתמורה.
מדהים לבילוי כלשהו, ארוחת בוקר, קפה נהדר .המקום מעוצב בצורה ביתית, לא נוצץ אלא נותן תחושה של ביתיות. כאשר גשם בחוץ ובפנים חמים, לשבת שם ולשתות קפה ולאכול משהו, יכולה להיות חוויה סופר רומנטית. אין ספק, שזה מקום עם אופי, לא עוד ארומה או קפה קפה, אלא מקום שנותן חשק לחזור אליו, מקום עם ייחוד. והקפה, שווה ביקור.
המלצה: בשום פנים ואופן לא להחמיץ את הגרניטה !!!. זה פשוט לא חוקי לא לטעום ממנה, והיא גם הבייבי של יותם. חובה.
פורצה איטליה!