דלוויני 15 – סינגל מאלט
דלוויני היא אחת המזקקות הגבוהות בסקוטלנד,וניצבת על הר מוכה רוח,שבו הטמפרטורה הממוצעת השנתית היא 6 מעלות. כן, 6 מעלות. עד לאחרונה היא היתה הגבוהה ביותר, ולאחר פתיחתה של מזקקת Braeval הפכה למס’ 2. למרות כל זאת המזקקה היתה כמעט ולא ידועה לציבור הרחב עד לשנת 1987 בה התווספה לנבחרת ה Classic malts של ענק המשקאות דיאג’יו, וזכתה בהכרה רחבה יותר. למרות שהיא המזקקה ה-15 בגודלה מבחינת יצור המאלט, את רוב התוצרת שלה היא מוכרת לטובת בלנדים שאחד מהם מוכר מאוד לכל חובב ויסקי : בלאק & וויט(Black & White).המזקקה שייכת לאיזור הההילנדס, למרות שיש מומחי ויסקי שדווקא טוענים שהיא צריכה לההשתייך לספייסיד. שמה המקורי אכן ביב סטרטספיי והיא שכנה למזקקת ספייסיד. כל זה לא משנה את טיב המאלט שהיא מייצרת, והוא מצויין. לדעתי, לפחות.
אחרי שהצגנו את המזקקה, נעבור לביטוי 15 השנה של דלוויני: לגבי איכות המאלט נחלקים המחנות לשניים.
המחנה הראשון בראשות ג’ים מארי (מחבר whisky bible, שהוא מדריך הויסקי האוטלטימטיבי לדעתי) אוהב את המאלט מאוד, לא בכדי קיבל המאלט ציון של 95!!! שהו ציון נדיר בתנ”ך הויסקי.
המחנה השני,בראשותו של מייקל ג’קסון (לא הזמר, לא. אלא מבקר הבירה והויסקי המהולל) , דווקא חושב שמדובר בויסקי טוב אבל ממוצע (ציון 76). מוזר? לא בכלל. הטעמים והסגנונות שכל מבקר מעדיף שונים, ולכן יש וריאציה רחבה מאוד בהערכה שניתנת למאלט ספציפי על ידי אנשים שונים.
נותר לי אלא רק לטעום, והנה רשמי מאתמול:
דלוויני 15
צבע: צהוב-זהוב בהיר.
אף:דבשי עם רמזים קלים שבקלים לכבול ומשב עשן דקיק ממש. עדין מאוד(העשן).
גוף:בינוני.
טעם: דבשי,רמזים לוניל,עם סיום מתובל של פלפל.
סיומת:ארוכה מאוד,נעימה, ונשיכה קטנה וסיבוב של פלפל לבן. פשוט נעים.
סיכום:
מדובר בויסקי מעולה לדעתי. כמה טוב? איפשהו בין ה 95 ל 76. נגיד 90. אם צריך לכמת. אחלה של ויסקי למישהו שרק מתחיל את המסע שלו בנבכי המאלטים. עדין יחסית, מורכב ולא כבולי מאוד. פשוט מינסטרים. אי אפשר לומר שהוא הותיר בי חותם עז,אבל זה ויסקי שקל לשתות ומשאיר טעם של עוד. פשוט מחליק,זורם ועושה טוב בלשון בפה ובאף.
כמו שכותב מארי, “תנו את הויסקי הזה למישהו שלא אוהב ויסקי והוא יתחיל לאהוב ויסקי”.
בהחלט מומלץ,אבן פינה של כל באר ביתי. אני חייב להשיג לי אחד.