ארכיון: July, 2009
הי,
היום אני כותב על משהו קצת אחר, נכון שכולנו אוהבים אוכל צרפתי ואיטלקי ואסייתי ואמריקאי…. אבל באמת באמת אנחנו ישראלים ותמיד רוצים לחזור לשיפודים ולמנגל.
כאחד שגדל בטבריה, המנגל והשיפודים היו חלק בלתי נפרד מהחיים.
המדינה שלנו מלאה שיפודיות, חלקן טובות יותר וחלקן טובות פחות, חלקן גרועות.
היום רציתי לספר לכם על מקום מופלא ביפו – איציק הגדול.
שיפודיה בעיצוב פשוט, אבל מאוד אסתטי, בכניסה מיד תריחו שאתם נמצאים בשיפודיה, אבל איציק
הגדול זה חוויה קצת אחרת.
אז מה יש שם?
פתיחה - לכשתשבו ימלא השולחן שלכם ערימה מאוד מכובדת של סלטים, ואני לא קורא לכרוב חתוך סלט. כל הסלטים מאוד מושקעים ומאוד טריים. יש סלט של פול מאוד מיוחד, יש חצילים נהדרים, למעשה לא תהיה פינה אחת בשולחן שלא מכוסה בצלוחיות קטנטנות ומושקעות. אני יודע להעריך את הסלטים כאחד שבחיים לא הכניס הבייתה סלטים קנויים עם חומרים משמרים – אפילו לא חומוס.
לצד הסלטים תקבלו פיתות עיראקיות חמות היישר מהטאבון, עם מעט סומסום עליהן, וגם כמה צלוחיות חמות – כדורי פלאפל טריים, כרובית מבושלת ברוטב לימוני, חצי מטוגן.. האמת כל פעם משהו אחר.
אז מה למנה עיקרית – שיפודיה, שיפודים במבחר צבעים וגוונים – יש פשוט הכל, פרגית נהדרת, כבש, כבד אווז (אני אישית לא אוכל מטעמים של זכויות בעלי חיים), קבב מזרחי נהדר. למעשה מבחר ענק, אתם משלמים על כל שיפוד שזה טוב ואפשר לשלב יותר מדבר אחד בארוחה. כל השיפודים בהחלט טעימים, הגריל של איציק הוא גריל פחם אמיתי מה שנותן טעם נהדר לבשר.
מנות אחרונות – יש כל המנות הסטנדרטיות, מוס בוואריה… בהחלט טעים, לא הייתי מגיע למסעדה בשביל המנות האחרונות, אבל בהחלט טעים.
מחירים:
מעבר לסלטים, לחומוס וטחינה תשלמו בנפרד.
המחיר הוא לשיפוד, הסלטים הם ללא חיוב.
המחירים קצת יותר גבוהים משיפודיות אחרות אבל כמובן גם האיכות שונה.
ארוחה לזוג הכוללת 5-6 שיפודים, שתייה וצלחת טחינה תעלה באיזוק ה- 200-240 שח.
מסעדה שהיא חוויה ישראלית אמיתית, שיש לי אורחים מחו"ל שמעוניינים באוכל ישראלי קלאסי אני לוקח אותם לאיציק הגדול.
שאתה בראש לא "פלצני" ובא לכם להרגיש בבית, תקפצו לאיציק… מומלץ מאוד
בתיאבון

הקיץ ממשיך, והשבוע לארוחת היין השבועית שלי החלטתי ללכת על משהו קריר ומרענן – רוזה.
כבר הזכרתי את הרוזה הזה בפוסט קודם שלי, והגיע הזמן לתת תו את הכבוד המגיע לו.
קצת רקע על היקב:
יקב קלו דה גת שוכן על חלקת אדמה עתיקה ומיוחדת, במורדות הרי יהודה, גובל בעמק איילון, אותו עמק הנזכר כבר במלחמות יהושע והמלכים. בינות לכרמים וגבעות מוריקות נמצא היקב, ובו גת עתיקה אשר שימשה לעשיית יין כבר לפני כשלושת אלפים שנה. ההיסטוריה הארוכה של חבל ארץ זה חידשה ימיה כקדם, כאשר בשנת 1998 נטע איל רותם, בשיתוף עם קיבוץ הראל, את הכרמים באזור. הקרקע (המורכבת מסלע גיר מכוסה בקליפה דקה) ומיקרו אקלים ייחודי הופכים חלקה זו לאדמה משובחת לגידול גפנים, המפיקה ענבי יין יוצאי דופן.
שמו של היקב משלב שתי שפות – עברית וצרפתית.
Clos בצרפתית הנו יקב התחום בגדר
וגת – על שמה של הגת העתיקה אשר נמצאה במקום.
היקב משתמש בכרמים שלו בלבד ליצור כל היינות,דבר יחודי ליקב.
לא ארחיב על היצע היינות האחרים, אבל רותם וגם דרינקינג כתבו על כך בפירוט רב לאחר ערב טעימות שערכו.
היין עצמו עשוי מהרכב הזנים: 66% ענבי סירה, 34% ענבי קברנה סוביניון.
רשמי הטעימה:
צבע: ורוד נוטה יותר לארגמני.
אף:פרחוני עם רמזים לפרי (תות?):
פה: אשכוליות אדומות וחמיצות נעימה. מרענן מאוד
סיומת: בינונית, מותירה טעם אשכולית נעים בפה.היין נשתה ולא נותרה טיפה, גם אלו שבדרך כלל שותים פחות יבשו תוספת..
סיכום:
יין נגיש ולא יקר (עכשיו 2 ב100) בדרך היין, אם לא אזל. נותן תמורה מצוינת למחיר,ואידאלי לימות הקיץ.
לחיים
אני מת על שקשוקה. אוהב להכין בבית, והייתי מספר פעמים אינסופי אצל הדוקטור. מה שלא תגידו: הוא יודע לבשל. עם כל הלב, אולי המקום לא הכי נקי בעולם, אולי לא הכי זול אבל שקשוקה ובכלל בישול טריפוליטאי, הוא יודע. נקודה.
גיסי,ל’ שהינו צמחוני ואוהב שקשוקה טס מחר לארה”ב למספר חודשים, לפיכך התכנסנו שלוש משפחות, עם כמה ילדים אצל הדוקטור לארוחת farewell כזו,כמו שצריך. איזה כיף!
בדרך כלל אני הולך כל השקשוקה מרגז,הבחירה הטבעית, אבל הפעם החלטתי לשנות.
הדיל הולך ככה, משלמים על פלטות סלטים לאדם (שכוללים צ’רשי,טחינה,חריף,תפוח אדמה ברוטב,סלט ירקות וכו’ ) ללא הגבלה – הכל חריף וטעים. מי שלא מסתדר עם חריף,קצת בעייתי, אבל אנחנו טריפולטאים,לא?
בנוסף לסלטים בחרתי בחריימה (דג ברוטב עגבניות, חריף אש!) שהיה מצוין. שתי חתיכות דג, רכות ללא עצמות שטובלות בבריכה אדומה, עם רוטב שמתחנן: תנגב אותי עם חלה טריה. אפשר לסרב?
הסועדים האחרים הזמינו שקשוקה, וגם קוסקוס עם מרק ירקות ( אותו חלקתי עם זוגתי) שהיה טעים מאוד. לפי מראה הצלחות הריקות בסיום הארוחה גם הם נהנו מאוד.
חידוש שבו הבחנתי רק הפעם היא שווארמה שמסתובבת על שיפוד הממוקם בחצר המסעדה שבה ישבנן. קיבלנו ממנו כמה חתיכות לטעימה, ובשר הכבש היה טעים לי מאוד. לצד הארוחה מוגשת לימונדה תוצרת בית נחמדה ומרווה,
ישבנו בחוץ,יחד עם האוירה היפואית והקמרונות של הבתים, המקום לילדים לרוץ ולשחק (והם התרוצצו כל הזמן) מדובר במיקום מנצח.
סיכום:
טעים, אוטנטי, וחביב. הבחירה שלי כשמדובר בשקשוקה.
מחיר: ארוחה לשני אנשים עם שתיה וסלטים תעלה משהו כמו 100 ש”ח. לא נורא אבל לא ממש זול.
דוקטור שקשוקה, ליד כיכר השעון, יפו