ארכיון: May, 2009
והיום סינגל מאלט שמגיע אלינו הרחק מאחת מקבוצות האיים הכי צפוניות בסקוטלנד : איי אורקני. מדובר בקבוצה של איים חלקם גדולים יותר וחלקם קטנים כאשר המזקקה שאנחנו מדברים עליה נמצאת על האי הגדול ביותר מביניהם בעיר Kirkwal .
ובכן, מה שמיוחד במאלט הזה, הוא שבניגוד להרבה מאלטים מאיים, המאופיינים בטעמי כבול ועשן חזקים(ראו למשל איילה,סקיי עם המאלטים הבולטים משם כמו : ארגבג,לפרויג,טליסקר ועוד), הסקאפה הוא מתקתק וחף מכל עישון. את האפקט הזה משיגים על ידי הזרמת מי המעיינות המשמשים לזיקוקו דרך צנרת שלא מאפשרת לכבול המומס לתת את טעמו היחודי והחזק למים, כמו כן את ייבוש השעורה המשמשת להכנת המאלט מבצעים ללא שימוש בכבול.
רשמים:
צבע: דבש עמוק
אף: פשוט מתוק. דבש,צוף, וניל ,קרמל, חגיגה של מתיקות.
טעם: טעמי חבית אלון, מעורבת בדבשיות ותבלינים עדינים
סיומת: עשן מגיע בסוף מאיפשהו ונותן טוויסט מעניין.
לסיכום: אחלה של מאלט למי שאוהב גם מאלטים יותר דבשיים ולא מאוד מעושנים. גם המחיר (2 ב 130$) בדיוטי פרי סביר אם כי לא מן הזולים ביותר. לא המאלט הראשון באוסף אבל בהחלט ראוי לכל מדף ויסקי שמכבד את עצמו.
שלום לכולם, הגיע הזמן לדבר על בירה.
כתבתי כבר על יינות,על אוכל ויסקי ומקומה של הבירה נפקד. מי שמכיר אותי יודע שאני רוכש כבוד רב לבירה והיא אחד מן המשקאות היותר אהובים עלי. נכון, לבירה אין את ההילה של היין, עם שנת הבציר , הענבים השונים והיישון בחביות כאלו או אחרות,אין לה את הפוזה של האנינות , אבל בירה מזמן היא כבר לא איזה גולדסטאר או מכבי דיפולטי שאתה שותה להרוות את הצמא בקיץ. יש המון סוגי בירות, ובשנים האחרונות היצע הבירה בישראל מתרחב מיום ליום, ואם פעם היינו מסתפקים בשלושה סוגי בירה היום בכל סופר אפשר לרכוש מעל 10 סוגים שונים ממבשלות ברחבי העולם, שלא לדבר על חנויות משקאות בהם יש מבחר עצום. אפילו “דרך היין” שתמיד חרטה על דגלה מצוינות בתחום היין ולא שווקה בירות , נכנעה לפרץ הבירות והחלה למכור בירות פרמיום וליזום טעימות בירה.
אני אשתדל לכתוב על בירות שונות שבהם אני נתקל ושותה בדגש על בירות מיוחדות יותר או חדשות מסוגים שונים ככל שאוכל.
והשבוע : הובגובלין -אייל חזק וכהה
.
נתקלתי בבירה הזו בפעם הראשונה לפני שנה, במסגרת פסטיבל הבירה במעברות שיוזם בית היין מדי שנה. מדובר באייל כהה המיוצר באנגליה בקוטסוולדז (איזור ליד אוקספורד) . הבירה משווקת בארץ בצורה סדירה אבל את הארגז הביא לי ידידנו mzdb שהוא חובב בירה ידוע.
צבע: אדמדם – רובי.
ארומה: קרמל , טופי וכישות.
טעמים: טעמי שוקולד וטופי בולטים,יחד עם מרירות בעוצמה נמוכה. ופירותיות.
מומלצת לשתיה קרה, אבל לא קרה מדי על מנת לא לאבד את הטעמים האופיניים ובכלל, איילים כהים אינם במיטבם כשהם מקוררים יתר על המידה.
מייקל ג’קסון הגדול ז”ל (לא הזמר, אלא מבקר הבירה והוויסקי הדגול) הכליל אותה בספרו 500 בירות מן העולם, שזה כבוד גדול לכל בירה באשר תהיה.
לחיים!

